  
  
  
|
  אילן פפה או ג'ורג' בוש? | |||||
| ענבל בר-און (יום שישי, 11/05/2007 שעה 8:46) | |||||
|
|||||
 הצגת המאמר בלבד |
 |
 |
|
||
  ענבל בר-און או אילן פפה? |
|||
|
|||
למעשה סימן השאלה מיותר. גם ענבל וגם אילן רואים את העולם דרך חור צר מאוד של מנעול. השמאל האירופאי? מי זה בכלל?חוץ מאשר בתקשורת איזו השפעה יש לו בכלל? הרי ידידנו הטוב ובעל בריתנו ביותר באירופה נימנה על מפלגת פועלים. איזו מין צרות מוחין זה למדוד את מערכת יחסינו עם ארה''ב דרך מקרהו של פולארד? צריך הרבה מלט בראש כדי להגיע לאטימות כזאת. קשה להתייחס ענינית למאמר כזה. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| ענבל בר-און או אילן פפה? |
|||
|
|||
בוקר טוב ענבל בר-און. התעוררת רק עכשיו? איפה היית כל השנים האלה? בינינו לבין האמריקאים את רואה רק את מקרה פולארד- ''הנציג של ישראל...'', ממתי הוא נציגנו? חרטי במוחך המוגבל אחת ולתמיד- בזכותה של ארצות הברית אנחנו קיימים כאן כבר 60 שנה. אוי ואווי לנו אם ארצות הברית תפסיק לתמוך בנו. בטוח- אז נלך לאיבוד... התחליף ההזויה שלך לאמריקה חייבת להתבצע בלי כל קשר לארצות הברית. מה זה שייך? אולי תצטרפי להסברה הישראלית באירופה, למה לא? למה שלא תתעמתי עם אילן פפה? נראה אותך הולכת איתו ''מכות'' אפולוגטיות, אולי גם תנצחי אותו. לדעתי- סיכוייך לגבור על פפה קלושים. אבל בכל זאת תנסי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| צופיה ידידי, אתה שוב מגזים קצת |
|||
|
|||
''ידידנו הטוב ובעל בריתנו ביותר באירופה נימנה על מפלגת פועלים''. אני מניח שכוונתך היא לטוני בלייר. אז ראשית ה''פּוֹעַלוּת'' של טוני בלייר היא כמו זו של ביילין -- שניהם עומדים בראש מפלגה המוגדרת כשמאלית, אבל כאן זה נגמר. הגדרה בלבד. יתרה מזאת, לא הייתי מהמר על ''הידידות'' הזאת במקרה של מצוקה אמיתית. לגבי פולארד, יש הרבה מן הצדק בדבריה של עינבל. פולארד הוא סימפטום בלבד, ישנם דברים הרבה יותר חמורים שאינם מגיעים לידיעת הציבור, גם בעבר וגם בהווה. הבעיה מתמצית בכך שישראל איננה יכולה להרשות לעצמה להיות בררנית בבחירת ידידיה. Beggars can't be choosers | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| צופיה ידידי, אתה שוב מגזים קצת |
|||
|
|||
בלייר הוכיח את ידידותו מספר רב של פעמים.בוא נתייחס לעובדות ופחות להשערות. בקיאותי בענין פולארד היא ברמה של הישראלי הממוצע. אני חש שבעיני האמריקאים פולארד הוא בוגד מהשורה הראשונה. זה אינו צריך למנוע מאיתנו לראות בו גיבור אמיתי. יש בעייתיות רבה במשעהו,הן מהבחינה של יהודי ארה''ב והן מהבחינה של מדינת ישראל. הדרך הנכונה לדעתי לטיפול בענינים מסוג זה היא הדרך החשאית, הרחוקה מעין הציבור והתקשורת. זה כמובן לא מתאים לפוליטיקאי הישראלי המצוי ולעיתונאי הישראלי המצוי. איך, לדעתך (וזה באמת מעניין אותי מאוד)היו מגיבים הבריטים אם היו תופסים את פילבי ''על חם'',דנים אותו למאסר עולם ואחר כך נדרשים, כל הזמן, על ידי הרוסים לשחררו אליהם? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| את מתעלמת מהגזענות הבסיסית |
|||
|
|||
של אומות אירופה שקיימת כבר 2000 שנה ומושרשת עמוק עמוק בתוך התרבות וההתנהגות האירופאית. אז נכון שיש אירופאים שיודעים להסוות את הגזענות הזו כשצריך ויודעים להגיד את המילים הנכונות שיערבו לאוזננו כאשר נח להם אבל אל לך לחשוב שהנאצים היו היוצאים מהכלל באירופה - נהפוהוא. ולכן, הניתוח שלך ניראה על פניו כנכון אבל כאשר מכניסים את פקטור הגזענות הבסיסית של האירופאים למשוואה מייד ניתן להבחין שגם אם ''תסבירי'' להם עד יום מותך תמיד ''היהודי יהיה אשם'' בכל מה שקורה. ואילו בארה''ב שניבנת על ידי כל אלו שברחו מהכפיה המחשבתית האירופאית ובאו להקים חברה נאורה יותר הגזענות כלפי היהודים עדיין לא מושרשת בתרבות, למרות שהסימנים מראים שאנחנו בדך לנקודה הזו. המציאות מוכיחה פעם אחר פעם שארה''ב היא ''סלע קיומנו'' לא רק בתמיכה הכספית והפוליטית אלא גם בערכי החברה שהיא מעבירה אלינו ובזכות התרבות האמריקנית הכלכלה היום במדינת ישראל פורחת. רק מלחשוב שהיינו ממששיכים ''בברית'' עם הצרפתים או הרוסים כפי שהיה בהקמת המדינה עוברת חלחלה בגופי. אילן פפה? ......אילן פפה הוא שוטה הכפר שמנוצל על ידי הגזענים האירופאים המוסווים כ''אינטלקטואלים שמאלנים'' נגדנו. אין קל יותר מלקחת אדם רפה שכל, הוזה ומנותק מהמציאות ולהשתמש בו וזה בדיוק מה שהם עושים. המסקנה המתבקשת עינבל היא שעדיף ורצוי להשקיע את מאמצי ההסברה בארה''ב כדי שהם לא ידבקו בחיידק הגזענות האירופאית שמתחיל לחלחל לאוניברסיטאות בארה''ב. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תקיפת ישראל |
|||
|
|||
אינני מתמצא בפרטי הסיפור הזה על ההתקפה המתוכננת כביכול במלחמת ששת הימים, אם כי אני מרשה לי לפקפק במהימנותו. קשה לי מאוד לראות איזה שהוא מימשל אמריקאי נוקט בצעד כזה, של התקפה יזומה על ישראל, אפילו ברמה של ''תוכניות מגירה''. מאחר ואינני מתמצא בפרטים, אינני פוסל את האפשרות שזה בכל זאת נכון ולא סתם ברווז עיתונאי. היה מה שהוא כזה במבצע קדש. אז זה היה הרבה יותר מ''תוכניות מגירה''. אז זה כבר נכנס לשלבי ביצוע כשבן גוריון סרב להתחייב לנסיגה מסיני. יש לי על זה ידע אישי מקצין אמריקאי בדרגת אלוף משנה שהיה מפקד של אחת מטייסות המפציצים שכבר עמדו על המסלול וחיממו את המנועים. זה היה בתקופה של מימשל רפובליקני עם נשיא (אייזנהאואר) שהפופולריות שלו בציבור האמריקאי ניטרלה לחלוטין את השפעת הקול היהודי. בן גוריון התקפל וההתקפה לא יצאה לפועל. שווה היה לבדוק אם אצל מי שהכין את הכתבה ב''הארץ'' לא ''התבלבלו'' קצת התאריכים והנסיבות. עם ג'ונסון, הנשיא בתקופת מלחמת ששת הימים, זה פשוט לא מסתדר. ג'ונסון שיגר את הצי השישי כדי לנטרל את הרוסים שאיימו להתערב ולבוא לעזרת המצרים. זה לא הולך ביחד עם התקפה יזומה על ישראל. לגבי ההתקפה על ליברטי, זאת היתה טעות אבל לא של ישראל, אלא של האמריקאים, מה שמכונה כאן SNAFU (Situation Normal, All Fucked Up). שוב, יש לי כאן ידע אישי מאדם שהיה במרכז העניינים. הביזיון (מנקודת מבטם של האמריקאים) היה כזה שהם העדיפו לבלוע את הגלולה והשתיקו את כל הדרישות לחקירה וגילוי הפרטים אחרי שישראל הסכימה לפצות את הנפגעים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אִי הֲבָנָה בְּסִיסִית |
|||
|
|||
הַזַּעַם וְהַתִּסְכּוּל כְּלַפֵּי יַחֲסָהּ הַבִּלְתִּי-הוֹגֵן שֶׁל אַרְצוֹת-הַבְּרִית הוּא אֱנוֹשִׁי וּמוּבָן - אַךְ עִם זֹאת בִּלְתִּי רֶלֶבַנְטִי לַחֲלוּטִין. מְדִינוֹת הֵם 'יְצוּרִים קָרִים', נְטוּלֵי רֶגֶשׁ וּמוּסָר, וְהַיְּחָסִים בֵּין מְדִינוֹת מְבֻסָּסִים עַל אִינְטֶרֶסִים בִּלְבַד. לָכֵן, הַכַּעַס עַל צְבִיעוּת/אַכְזָרִיּוּת/תַּכְכָנוּת שֶׁל מְדִינָה כְּלַפֵּי מְדִינָה אַחֶרֶת מָשׁוּל לְכַעַס עַל הַגֶּשֶׁם וְעַל הָרוּחַ. רַק כַּאֲשֶׁר מְבִינִים אֶת הַכְּלָל הַיְּסוֹדִי הַזֶּה, נִתָּן לְטַפֵּל בִּרְצִינוּת בַּבְּעָיוֹת: 1) וֶטוֹ בְּמוֹעֶצֶת הַבִּטָּחוֹן הַמִּלְחָמָה הָאַחֲרוֹנָה הִיא דַּוְקָא דֻּגְמָא מְצֻיֶּנֶת: הַוֶּטוֹ הָאָמֶרִיקָנִי הָיָה אִינְטֶרֶס שֶׁל אַרְצוֹת-הַבְּרִית, כְּדֵי לְאַפְשֵׁר לְיִשְׂרָאֵל לְהַכּוֹת בַּחִזְבְּאַלְלָה, וְלֹא אֵיזֶה ''תַּקְבּוּל''. לְעֻמַּת זֹאת, בְּאוֹקְטוֹבֶּר 2000, כַּאֲשֶׁר יִשְׂרָאֵל הָיְתָה נְתוּנָה תַּחַת מִתְקָפָה מְשֻׁלֶּבֶת שֶׁל מֶרֶד עֲרָבִי מִבִּפְנִים וּמִתְקָפָה עֲרָבִית-טֶרוֹרִיסְטִית בַּאֲגַפֶּיהָ, וְלַמְרוֹת שֶׁכָּל זֶה קָרָה לְאַחַר וִתּוּרִים מַפְלִיגִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְעַל אַף שֶׁקְּלִינְטוֹן הֶאֱשִׁים בְּפֻמְבֵּי אֶת עֲרָפַאת בְּכִשְׁלוֹן הַתַּהֲלִיךְ הַמְּדִינִי - כָּל זֶה לֹא מָנַע מֵאַרְצוֹת-הַבְּרִית לְאַפְשֵׁר הַחְלָטַת גִּנּוּי חֲרִיפָה בְּיוֹתֵר בְּמוֹעֶצֶת הַבִּטָּחוֹן נֶגֶד יִשְׂרָאֵל. קִצּוּרוֹ שֶׁל דָּבָר - וֶטוֹ אוֹ לֹא וֶטוֹ אֵינֶנּוּ נוֹבֵעַ מֵהִתְנַהֲגוּתָהּ הַ''טּוֹבָה'' שֶׁל יִשְׂרָאֵל אוֹ לֹא, אֶלָּא מֵאִינְטֶרֶסִים בִּלְבַד. 2) פָּרָשַׁת פּוֹלָארְד לִבֵּנוּ יוֹצֵא אֶל גִּבּוֹרֵנוּ פּוֹלָארְד שֶׁ''שָּׁכַב עַל הַגָּדֵר לְמַעֲנֵנוּ'', אֲבָל הַדֶּרֶךְ לְטַפֵּל בּוֹ אֵינֶנָּה בְּאֶמְצָעוּת בַּכְיָנוּת (וְהַהַשְׁוָאָה לַנָּאצִים אֵינֶנָּה בִּמְקוֹמָהּ. דַּי בִּצְפוֹן-קוֹרֵיאָה), אֶלָּא בְּאֶמְצָעוּת מְצִיאַת אִינְטֶרֶס אָמֶרִיקָנִי חִיּוּנִי שֶׁתְּמוּרָתוֹ תֵּאוֹת לְשַׁחְרֵר לְיִשְׂרָאֵל אֶת מִי שֶׁבְּעֵינֶיהָ נֶחְשַׁב לְבוֹגֵד. 3) אַרְצוֹת-הַבְּרִית עָמְדָה לִתְקֹף אֶת יִשְׂרָאֵל בְּמִלְחֶמֶת שֶׁשֶׁת-הַיָּמִים. לֹא שָׁמַעְתִּי עַל כָּךְ וְקָשֶׁה לִי לְהַאֲמִין בְּכָךְ. בְּכָל מִקְרֶה מְדֻבָּר בְּבֵיצָה שֶׁלֹּא נוֹלְדָה. 4) הָאָמֶרִיקָנִים לֹא נָטוּ לִתְמֹךְ בַּהֲקָמַת הַמְּדִינָה. נָכוֹן. חֵלֶק מֵהַסִּבּוֹת לְכָךְ הֵן כִּשְׁלוֹנוֹ הַמַּחְפִּיר שֶׁל יִצְחָק רַבִּין הַמָּנוֹחַ, וְעַל כָּךְ מְסֻפָּר בְּהַרְחָבָה בְּסִפְרוֹ שֶׁל ד''ר אוּרִי מִילְּשְׁטַיְן ''תִּיק רַבִּין'', אוֹקְטוֹבֶּר 1995. בְּכָל אֹפֶן - מְדֻבָּר (שׁוּב) בְּשִׁקּוּלִים אִינְטֶרֶסַנְטִיִּים. כָּכָה הָעוֹלָם פּוֹעֵל וְאֵין טַעַם לִכְעֹס. 5) ''הוֹיסָה יִשְׂרָאֵל - הַכִּי בַּחִזְבְּאַלְלָה'' אַדְרַבָּא! הַשְׁמָדַת הַחִזְבְּאַלְלָה (תּוֹךְ כְּדֵי פְּגִיעָה בְּסוּרְיָה וְהַחְלָשַׁת אִירָאן) הִיא אִינְטֶרֶס מֻבְהָק שֶׁל יִשְׂרָאֵל! אִלּוּ הָיָה בּוֹרֵא עוֹלָם הָיִיתִי מוֹדֶה לוֹ עַל כָּךְ שֶׁאִינְטֶרֶס זֶה מִשְׁתַּלֵּב עִם הָאִינְטֶרֶס הָאָמֶרִיקָנִי! רַק טִפְּשׁוּתָם וְאַפְסוּתָם שֶׁל מַנְהִיגֵי יִשְׂרָאֵל מָנְעוּ אֶת נִצּוּלוֹ שֶׁל חַלּוֹן הַזְּמַן הַחִיּוּנִי וְהַמִּטְרִיָּה הַמְּדִינִית שֶׁסִּפְּקוּ לָנוּ הָאָמֶרִיקָנִים (שׁוּב - לֹא בְּרֹב חַסְדָּם, אֶלָּא מִתּוֹךְ שִׁקּוּלֵיהֶם הַפְּנִימִיִּים). 6) אַרְצוֹת־הַבְּרִית מוֹנַעַת מַשָּׂא-וּמַתָּן עִם סוּרְיָה כַּמָּה אִירוֹנִי הַדָּבָר! בְּדֶרֶךְ כְּלָל רֹב הַמִּמְשָׁלִים הָאָמֶרִיקָנִיִּים נָטוּ לִלְחֹץ עַל יִשְׂרָאֵל לָסֶגֶת וּלְוַתֵּר לָעֲרָבִים הַמְּקוֹמִיִּים וְלִמְדִינוֹת עָרַב - וְהִנֵּה רְאֵה זֶה פֶּלֶא: מִמְשָׁל אָמֶרִיקָנִי שֶׁהוּא יוֹתֵר נֵץ מֵאַרְיֵה אֶלְדָּד... עָלֵינוּ לְבָרֵךְ עַל כָּךְ פַּעֲמַיִם בְּשָׁעָה: הִנֵּה בַּפַּעַם הַמִּי-יוֹדֵעַ-כַּמָּה נִצְּלוּ הַיְּהוּדִים מֵעַצְמָם, וְהַפַּעַם לֹא עַל-יְדֵי טִפְּשׁוּתָם/יְהִירוּתָם/עַקְשָׁנוּתָם שֶׁל הָעֲרָבִים, אֶלָּא עַל-יְדֵי נִצִּיּוּתָם שֶׁל הָאָמֶרִיקָנִים. נִפְלָאוֹת דַּרְכֵי הָאֵל כְּבָר אָמַרְנוּ? אָז מַה עוֹשִׂים? א) מְפַזְּרִים אֶת הַבֵּיצִים בְּכַמָּה סַלִּים: חִזּוּק שִׁתּוּף הַפְּעֻלָּה הָאַסְטְרָטֶגִי, הַצְּבָאִי וּבִכְלָל זֶה הָאַנְטִי-טֶרוֹרִיסְטִי עִם הוֹדוּ; טִפּוּחַ שִׁתּוּף הַפְּעֻלָּה הַצְּבָאִי הַחִיּוּנִי עִם טוּרְקְיָה; הִדּוּק הַיְּחָסִים הַכַּלְכָּלִיִּים וְהַתַּרְבּוּתִיִּים עִם סִין; הִתְקָרְבוּת לְגוֹרְמִים פְּרוֹ-יִשְׂרְאֵלִיִּים בִּמְדִינוֹת אֵירוֹפָּה (בְּעִקָּר לַיָּמִין הַשַּׁמְרָנִי נֻסָּח בֶּרְלּוּסְקוֹנִי, סַרְקוֹזִי וְגוֹ', וְכַמּוּבָן לֹא לְהַזְנִיחַ בְּרִיתוֹת אֲזוֹרִיּוֹת-מְקוֹמִיּוֹת כְּגוֹן עִם אֶתְיוֹפְּיָה עַל בְּסִיס עֲמִידָה יְהוּדִית-נוֹצְרִית כְּנֶגֶד הַגַּל הָאִסְלָאמִי הַגּוֹאֶה בַּמִּזְרָח הַתִּיכוֹן, וְעוֹד שְׁלַל רַעְיוֹנוֹת שֶׁאֵינָם חֲסֵרִים. ב) נִהוּל מִתְקָפָה הַסְבָּרָתִית מִתְמַשֶּׁכֶת בְּקֶרֶב דַּעַת הַקָּהָל בַּמַּעֲרָב (וְכָאן כֵּן נִתָּן לְשַׁלֵּב הֶבֵּטִים מוּסָרִיִּים/רִגְשִׁיִּים/תַּרְבּוּתִיִּים כֵּיוָן שֶׁאֵין דִּין צִבּוּר כְּפַרְנְסֵי הַצִּבּוּר: דַּעַת הַקָּהָל עֲשׂוּיָה לִלְחֹץ וּלְהַשְׁפִּיעַ בַּעֲקִיפִין עַל מְקַבְּלֵי הַהַחְלָטוֹת, וְהַבְשָׁלַת הַלַּחַץ הַזֶּה עֲשׂוּיָה לִנְבֹּעַ גַּם (אַךְ לֹא רַק) מִשִּׁמּוּשׁ בְּטִעוּנִים חוּץ-אִינְטֶרֶסַנְטִיִּים. ג) חִזּוּק חָסְנָהּ הַכַּלְכָּלִי שֶׁל מְדִינַת יִשְׂרָאֵל (אֵיךְ: ר' עֵרֶךְ נְתַנְיָהוּ). כַּאֲשֶׁר מְדִינוֹת עוֹשׂוֹת עֲסָקִים בִּסְכוּמֵי כֶּסֶף גְּדוֹלִים מְאוֹד עִם מְדִינוֹת אֲחֵרוֹת - פִּתְאוֹם מִתְבָּרֵר שֶׁהַכֶּסֶף מְעַוֵּר לֹא רַק עֵינֵי צַדִּיקִים אֶלָּא גַּם עֵינֵי רְשָׁעִים: פִּתְאוֹם נִתָּן לְהַעֲלִים עַיִן מִכָּל מִינֵי תּוֹפָעוֹת וּלְהִמָּנַע מִלְּהַפְעִיל כָּל מִינֵי לְחָצִים. הָעִקָּר שֶׁהַכֶּסֶף יִזְרֹם. כְּבָר הַיּוֹם נֶחְשַׁב מֶרְכָּז הַפִּתּוּחַ שֶׁל אִינְטֵל בְּחֵיפָה לְחֵלֶק מֵעֵמֶק הַסִּילִיקוֹן, וּכְשֶׁכֶּסֶף אָמֶרִיקָנִי רָב כָּל כָּךְ מֻשְׁקָע בְּיִשְׂרָאֵל, מִן הַסְּתָם הַכֶּסֶף הַזֶּה יְאַזֵּן (וְלוּ גַּם בְּמִדָּה חֶלְקִית) אֶת כַּסְפֵּי הַנֵּפְט. וְהָא רְאָיָה: אַרְצוֹת-הַבְּרִית שׁוֹמֶרֶת עַל יְחָסִים צְבָאִיִּים וְכַלְכָּלִיִּים הֲדוּקִים עִם טַיְוָן - שֶׁאֵין כָּמוֹהָ מֻצְלַחַת בְּהוֹן אֱנוֹשִׁי וּמֶחְקָר וּפִתּוּחַ - עַל אַפּוֹ וְעַל חֲמָתוֹ שֶׁל הָעֲנָק הַסִּינִי. לִלְמֶדְךָ שֶׁהוֹן אֱנוֹשִׁי עָשׂוּי לִהְיוֹת שָׁקוּל כְּנֶגֶד אֻכְלוּסִיַּת עֲנָק, שְׁטָחִים עֲצוּמִים וּמַשְׁאַבֵּי-טֶבַע בִּלְתִּי-נִדְלִים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תכניות ארה''ב לתקיפת ישראל |
|||
|
|||
התפרסמו לפני מספר ימים עם פתיחת ארכיונים בפנטגון. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תכניות ארה''ב לתקיפת ישראל |
|||
|
|||
נַנִּיחַ שֶׁאָכֵן הָיְתָה תָּכְנִית כָּזֹאת. עֲדַיִן לֹא נִשְׁבַּר כָּאן כְּלָל הַבַּרְזֶל שֶׁמְּדִינוֹת דֶּמוֹקְרָטִיּוֹת מֵעוֹלָם לֹא לָחֲמוּ אַחַת נֶגֶד הַשְּׁנִיָּה. הַכֹּל נִשְׁאַר בַּמְּגֵרָה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תכניות ארה''ב לתקיפת ישראל |
|||
|
|||
האם לדעתך התקיפה לא התבצעה בגלל כלל הברזל? או אולי בגלל סיבה שונה המפורטת בכתבה? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תכניות ארה''ב לתקיפת ישראל |
|||
|
|||
דַּעְתִּי לֹא רֶלֶבַנְטִית. לְכָל מֵאוֹת הַמִּקְרִים שֶׁל לֹא-מִלְחָמָה בֵּין שְׁתֵּי דֶּמוֹקְרַטְיוֹת יֶשְׁנָן נְסִבּוֹת שׁוֹנוֹת וּשְׁלַל תֵּרוּצִים וְהֶסְבֵּרִים. גַּם עַל הַסִּבּוֹת וְהַנְּסִבּוֹת מַדּוּעַ לֹא פָּרְצָה מִלְחָמָה בֵּין יִשְׂרָאֵל לְאַרְצוֹת-הַבְּרִית אֶפְשָׁר לִכְתֹּב )וְעוֹד יִכָּתְבוּ( תִּלֵּי-תִּלִּים שֶׁל מִלִּים. מַה שֶׁרֶלֶבַנְטִי לַדִּיּוּן הַזֶּה הוּא הַשּׁוּרָה הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁעָלֶיהָ אֵין חוֹלֵק: לֹא פָּרְצָה מִלְחָמָה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תכניות ארה''ב לתקיפת ישראל |
|||
|
|||
אריה חביבי לתומי סברתי שאתה מביע כאן את דעתך, שעליה ניתן אולי לחלוק. כנראה שטעיתי. דעתך, שלחקרה ניסיתי לרדת, אינה רלוונטית (כפי שאתה מעיד על עצמך), ומכאן שגם הסבריך, כמוהם כ-''תִּלֵּי-תִּלִּים שֶׁל מִלִּים'' :) | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תכניות ארה''ב לתקיפת ישראל |
|||
|
|||
דָּוִד נִכְבָּדִי דַּעְתִּי נֻמְּקָה הֵיטֵב, וַאֲתַמְצֵת אוֹתָהּ לְמַעַנְךָ: כַּעַס וְעֶלְבּוֹן לֹא יוֹעִילוּ לְשַׁפֵּר אֶת מַצָּבָהּ שֶׁל יִשְׂרָאֵל בָּעוֹלָם, וְתַעֲמוּלָה וְהַסְבָּרָה בִּלְבַד אֵינָם יְכוֹלִים לְהוֹשִׁיעַ. מַה שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת הוּא לְפַזֵּר אֶת הַבֵּיצִים בְּכַמָּה סַלִּים וּלְחַזֵּק אֶת כַּלְכָּלַת יִשְׂרָאֵל. הַשְּׁאֵלָה הַאִם אַרְצוֹת-הַבְּרִית רָצְתָה אוֹ לֹא רָצְתָה לִתְקֹף אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא מְשַׁנָּה אֶת דַּעְתִּי הנ''ל, וְלָכֵן לֹא עָסַקְתִּי בָּהּ. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תודתי לך על ההבהרה |
|||
|
|||
בכך אין לנו כל חילוקי דיעות. נטפלתי רק לשולי דבריך וקצת שייפתי אותם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תכניות ארה''ב לתקיפת ישראל |
|||
|
|||
לא התעמקתי בידיעה, זו היתה איזו תכנית מגירה עמוסה בהתניות. מאחר והארכיונים נפתחו רק לאחרונה הרי שעדיין לא התלבש על זה אף חוקר רציני שיבהיר לנו מה כל הסיפור. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| זה נשמע יותר כמו |
|||
|
|||
סיפורי אלף לילה ולילה מאשר מה שהוא רציני. זה פשוט לא עומד במבחן ההיגיון לאור המשטר והנשיא בהם מדובר. לי נראה שיש כאן בלבול עם מבצע קדש (אצל מי שפרסם את זה). | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| נחמיה שטרסלר מגזים |
|||
|
|||
נחמיה שטרסלר מגזים במידת התיאור שלו את תלותה לכאורה של ישראל בארה''ב. ארה''ב נותנת סיוע לעשרות מדינות ברחבי העולם. הסיוע להן מתקיים בחלקו גם למדינות שמתנהלות במחלוקת עם ארה''ב. מתן הסיוע נותן בידי ארה''ב דריסת רגל במדינה המתוגמלת ומשקל עודף לעמדותיה בעניינים בילטרליים ואזוריים. הנוסחה הזאת מתקיימת כל עוד ארה''ב מקפידה להתנהג לפי הכללים המוסכמים ולקחת בחשבון את עמדת המדינה מקבלת הסיוע. מתקיים מאזן של אינטרסים בין המעצמה לבין המדינה המסויימת ככל שתהיה והדיאלוג מתקיים במרחב תָחום ומקובל על השתיים. ברגע שארה''ב מנסה או תנסה לחרוג מתוך כפיה מההסכמות ההדדיות כל האיזון יישבר, מערכת היחסים תיכנס למשבר ויכולת האמריקאים להשפיע תקטן תוך יצירת נזק לשני הצדדים. ואנחנו רואים את ארה''ב נוהגת בזהירות הראויה לא רק ביחסיה עם ישראל, שהרי ארה''ב לא כפתה על ישראל עמדות כלשהן בנושאי השלום והמלחמה וכל הסכמי השלום ב-30 השנים האחרונות היו מתוך יוזמה ישראלית-ערבית בלבד שרק לאחר מכן נכנסה ארה''ב לקלחת העשייה והסיוע. ארה''ב גם לא כופה מדיניות על מדינות אחרות – למשל היא מניחה לסעודיה לשמור על קשריה המיוחדים עם חלק מתנועות הטרור המוסלמיות (סעודיה מסייעת לחלקן ובתנאי שהן פועלות בחוץ ולא בסעודיה ולמרות זאת חלקן פעלו בסעודיה), היא מניחה למצרים לפעול בשקט נגד ה''אחים המוסלמים''. לישראל יש יחסים מיוחדים עם ארה''ב אבל באותה מידה גם לארה''ב ישנם יחסים מיוחדים עם ישראל. זה דו סיטרי ולא לא יכול להיות חד סיטרי. מתן הסיוע של ארה''ב לישראל מושפע ממספר רב של גורמים, הן בזירה הפוליטית הפנימית והן בזירה הבינלאומית. התפתחויות של אירועים בזירה הבינלאומית, אשר השפיעו על ארה''ב במובן ביטחוני כלכלי ומדיני, השפיעו באופן ישיר על גודלו והיקפו של הסיוע ושל תמיכתה של ארה''ב בישראל. לכן, מעבר של האימרה הנכונה משל עצמה של זהות בערכים, ניתן לקשור את היחסים המיוחדים של ארה''ב וישראל לתועלת שהפיקה ארה''ב מקיומה של ישראל כמדינה חזקה ביטחונית וכלכלית במזרח התיכון. כלומר, הסיוע האמריקאי לישראל לא נעשה רק משיקולי התועלת לישראל אלא נעשה ממכלול של אינטרסים שתרמו ותורמים למדיניות ולאסטרטגיה האמריקאית במזרח התיכון ובכלל. מכירת נשק לישראל היא תמיכה משמעותית בישראל, אבל היא גם תמיכה משמעותית בתעשיית הנשק האמריקאית. אמברגו נשק של ארה''ב על ישראל יפגע בתעשייה האמריקאית, לא רק בתחום שבירת החוזים וההספקה שעל קו היצור, אלא יפגע גם במספר פרוייקטים ביטחוניים שמפותחים ומיוצרים בשיתוף התעשיות הישראליות והאמריקאיות. תרומתה היחודית של ישראל בפרוייקטים האלה היא מעל משקלה המדיני או מעמדה המדיני של ישראל. היקף מכירות הטכנולוגיות ואמצעי הביטחון של ישראל לארה''ב צמחו בעשרים השנים האחרונות באלפי אחוזים, וישראל מוכרת לארה''ב מזל''טים, טילים, מכ''מים, אויוניקה וכמובן טכנולוגיות חדשות ופיתוחים תעשייתיים ששוויים בכסף דומה לשווי התמיכה האמריקאית בביטחון ישראל. שטרסלר שכח שכבר בזמנו של בגין-ארליך ניסתה ישראל לצמצם את הסיוע הכלכלי והביטחוני של ארה''ב לישראל אבל הניסיון הזה לא צלח כי האמריקאים לא התלהבו מהרעיון. אבל בשנים שלאחר מכן דעך הסיוע הכלכלי ובתמורה תוקן הסיוע הביטחוני, משום שלארה''ב היתה סיבה לשמור על אופי הקשרים האלה. כי סיוע לישראל נתן לארה''ב את מעמדה המיוחד במזרח התיכון. מבחינת הערבים ארה''ב הינה המדינה היחידה שבאמת הם יכולים לסגור עימה הבנות מדיניות שיהיו מתואמות עם ישראל. צמצום או הפסקת הסיוע יקטינו את השפעתה של ארה''ב על ישראל ביחס ישר ובשל כך גם משקלה של ארה''ב כשחקן מזרח תיכוני יצומצם. הסיוע האמריקאי ימשיך לחיות יותר משישראל צריכה כי ארה''ב רוצה ויותר משישראל רוצה, ארה''ב צריכה. ארה''ב וישראל חולקות בינהן ערכים דומים ואינטרסים דומים וכל עוד זה יהיה כך ישארו גם היחסים קרובים ותומכים. ברגע שארה''ב תאתר אינטרסים משמעותיים יותר בהפסקת היחסיהם המיוחדים עם ישראל ו/או ערכיה של ארה''ב ישתנו ויאפשרו לה לשנות את מדיניותה מול ישראל, הרי שרק אז היא תוכל ותרשה לעצמה לפעול מדינית נגד ישראל. אבל גם אז ישאלו עצמם האמריקאים אם פעולה חריגה הנוגדת את האינטרסים הישראליים תחזק את מעמדם בשאלת הסכסוך הישראלי – ערבי במזרח התיכון. נדמה לי שברור הדבר גם לשמאל הקיצוני ולימין הקיצוני בארה''ב שעצירת היחסים עם ישראל תשמיט את ערכה של ארה''ב ויכולתה לקדם פתרון מדיני במזה''ת. את זה מבינים גם מנהיגים ערביים רבים במזרח התיכון, כפי שראינו במלחמת לבנון האחרונה. תגובה 80967 | |||
| _new_ |
|
|  | |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי