''במהלך הדיון בממשלה בנושא אמר ראש הממשלה, אריאל שרון, כי 'צריך להיות גם אנושיים. צריך לתת משכורות לקראת החג בלי כל קשר לתוכנית ההבראה''' (יהונתן ליס וראלי סער, הממשלה החליטה להעביר תשלום משכורת אחת לעובדי הרשויות המקומיות לרגל פסח).''יו''ר הוועדה, ח''כ אברהם הירשזון (ליכוד), הסביר כי התנה את אישור הצעת הקיצוץ בתקציב בכך שעובדי הרשויות המקומיות שמשכורותיהם עוכבו יקבלו את משכורתם לפני חג הפסח'' (צבי זרחיה, ועדת הכספים אישרה החלטת הממשלה לקצץ 4.8 מיליארד שקל בתקציב).
לקראת החג, חג החרות, התרצה הממשל, כנראה, והחל להתייחס למחוייבותו לשלם את שכר עובדיו. צחוק הגורל שלקראת חג החירות אנו עוסקים גם בחירות שנוטל השלטון לא לקיים את החוק שהוא אמון על שמירתו. הלנת שכר היא עבירה על החוק.
אחד הדברים הראשונים שלמדתי על המציאות בארץ היה שהלנת שכר היא עבירה שעל המורשע בה מוטלים קנסות כבדים. למיטב זכרוני, מרגע שהוגשה התביעה מתחיל החשבון לדפוק ריבית דריבית (שבועית למיטב זכרוני) והצמדות ומהר מאד הסכום שחייב המעסיק מוכפל. בשיעור ריבית של 4% (שהיה נהוג בתחילת שנות השבעים) הסכום מוכפל בפחות מ- 18 שבועות. לא פלא שהלנת שכר היא לא נוהג נפוץ במשק הישראלי. ואם קרה מקרה כזה נאלץ המעסיק לשלם הרבה מאד כסף.
אבל בישראל כאשר מלין השכר הוא המדינה מערכת אכיפת החוק נרתעת לפסוק את אותם קנסות נגד המדינה
1. לכן מה הפלא שכבר לא מעט שנים, אחד הכלים היותר נפוצים במאבקים על תקציבים בין הרשויות לממשלה הוא הלנת שכר.
''רגע'' לפני פסח אמר ראש הממשלה, באיחור רב, שצריך להיות אנושיים אבל הוביל החלטת ממשלה אומללה. בתחילת השבוע שעבר, 28.3.2004, הוחלט לשלם לעובדי הרשויות שכר חודש אחד בלבד לפני החג. אפילו ועדת הכספים הזדרזה לאשר את הסכום המדובר – עם הצהרה מוזרה של היו''ר שהתניה שלו כאילו אפשרה את האישור.
במערכת הציבורית שלנו נוצר מצב מאד מוזר ועקום. מצד אחד, בכירי המערכת הפוליטית (שרים וחברי כנסת) שרק לא מזמן הובילו את המדינה לסף התהום של משבר פיננסי המשיכו וממשיכים לקבל את שכרם (חלקם בתוספת פנסיה תקציבית) גם כאשר המדינה נמצאת במהלכי תכנית הבראה. זרימת תשלומי השכר שלהם לא פסקה ולו לחודש אחד במשך כל התקופה בה מתרחשת הלנת השכר ברשויות המקומיות. מצד שני הם מתקשים להציג פתרון חד משמעי. אפילו כעת שכבר ממילא מאוחר מידי הם מציגים רק פתרון חלקי בלבד – תשלום חלקי.
אין הסבר מספק שיכול להצדיק את הלנת השכר של העובדים הללו – אפילו לא ניהול כספי חסר אחריות. אין הסבר מספק לעובדה שלקח לממשלה קרוב לשנה להגיע להחלטה לשלם רק חלק מהשכר. בושה וחרפה !!!
כפי שפורסם, הסכום שועדת הכספים אישרה, 190 מיליון שקלים, הועבר לרשויות כדי ''להבטיח שכל עובד יקבל משכורת לפני חג הפסח'' (
הכסף שהועבר לרשויות לא מספיק למשכורות). למרות זאת, בשעת הכתיבה לא ברור אם אכן הגיעו, או יגיעו, התשלומים הללו לחשבונות הבנקים המתאימים לפני החג.
האם היה אפשרי להלין את שכרם של אותם פוליטיקאים שאפשרו, מאפשרים ויוזמים את הלנת השכר המחפירה של עובדי הרשויות המקומיות?
האם היה אפשר למנוע באותה צורה, במשך חודשים רבים, העברת כספי מימון המפלגות?
התשובה לשתי השאלות ולעוד רבות אחרות, בהקשר הזה, היא חד משמעית: לא רבתי !!!
- עד לא מזמן חשבתי שמערכת אכיפת אכיפת החוק פועלת כראוי גם כאשר המדינה היא המעסיק המלין שכר. בדיון שנערך בעקבות מאמרו של רפי גטניו, לא על הלחם לבדו, הסתבר לי שלא כך הוא הדבר.
הלנת שכר על ידי השלטון
