אין זה ממנהגי להשתמש בדימויים זואולוגיים לתאור אנשים שעמדתם הפוליטית שונה משלי. גם הפעם לא אחרוג ממנהג זה. גם אין זה ממנהגי להתייחס, מחוץ להקשר, במאמרים בצורה ישירה לאישיותם של משתתפים בפורום ובכך להפוך זאת לחלק מנושא המאמר. גם הפעם לא ממש אחרוג ממנהגי זה. אבל אני מציין, בהקדמה זו, שיש אחד מאד לא חכם על פי הדימוי העצמי שלו (''אני לא כזה חכם'', העכברושים מגיחים מחוריהם) שבחר הפעם לחרוג בנושא הדימויים הזואולוגיים וכבר הרבה זמן חורג בהקשר השני.
כִּי-תָצוּר אֶל-עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ, לֹא-תַשְׁחִית אֶת-עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן--כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל, וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת: כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה, לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר.דברים כ, י''ט
השבוע הושחתו מאות עצי זית. זה ברור מי המשחיתים. אבל מועצת יש''ע החליטה להצטרף למסדר הטירוף הפוליטי: ''מבדיקה שערכנו עולה כי הפגיעה היא ככל הנראה פרובוקציה מבוימת של אנשי שמאל קיצוני המבקשים להכפיש ולהכתים את אחיהם היהודים''... רוב אלה שמוחים על הוונדליזם ועל הפשיזם היהודי, יש דבר כזה, אינם ''שמאל קיצוני''. ... מדובר בפטריוטים. ...
והפטריוטים הללו השחיתו עצי זית כמו שהיהודים ביצעו את הפיגוע במגדלי התאומים.
בשנים האחרונות מתרבות הידיעות על גדיעה וחבלה (ומסיק ללא רשות) בכרמי הזיתים של הפלשתינאים ביש''ע. מול גל הידיעות הללו ישנה מתקפה תקשורתית מצד המתנחלים ואוהדיהם במאמץ להכחיש וליצור את הרושם 'שלא היה ולא נברא' – אין עקירות, אין כריתות ואין חבלות בכרמי הזיתים של הפלשתינאים ביש''ע. המאמר של מר ימיני נכתב בראשית דצמבר והוא מסמן שלב אחד במתקפה הזאת. מאז נדמה שהאופוזיציה נעשית יותר ויותר חכמה. כעת כבר לא מסתפקים בטענה כללית על פרובוקציה של אנשי שמאל קיצוני. כעת בעצם טוענים שבכלל מדובר בפעולה יזומה, על ידי החקלאים הפלשתינאים, להשבחת או הבראת עצי הזית באמצעות שילוד (
הרווח המשולש שבגידול זיתים,
לצלם את ''בצלם'').
כפי שנראה בהמשך פעולת השילוד היא רק חלק מהסיפור. האמת היא שכאשר לומדים על המציאות, סיפור השילוד, ההבראה, נשמע לעיתים כמו ''חצי האמת'' שגרועה משקר. אבל מסתבר שהשקר, וחצאי שקרים, הם כלי הישרדות חשובים בחברה האנושית.
כדי להתחבר לרוח הדברים של האופוזיציה נתחיל בתיאור תמציתי של פעולת השילוד כאשר היא יזומה על ידי המגדל. אחר כך נתייחס לטענות על עקירת זיתים כאשר אנחנו מתמקדים באזור גידול אחד. אחר כך נתייחס להבדל בין של גדיעה או כריתה וחבלה בזדון בליווי מסמכים ותמונות ועוד מקרים של כריתה.
מהו שילוד
אחת הפעולות השגרתיות במטעים היא גיזום העץ. בנשירים בדרך כלל עושים את הגיזום בחורף, לאחר הנשירה. המטרה היא לפתוח את העץ לקרינה, לאפשר גישה לטיפולים ולפרי. במקביל הגיזום משמש לויסות כמות ואיכות הפרי. גם בזיתים גיזום היא אחת הפעולות השגרתיות שחוזרות על עצמן כל שנה. בניגוד לנשירים גיזום הזיתים נעשה בדרך כלל אחרי המסיק בסתיו.
שילוד (גידוד בעבר) היא פעולת גיזום חריגה שמשאירה על העץ רק את ענפי השלד. אם צריך ענפי השלד יחתכו עד קרוב לבסיסם על הגזע. כדי לעשות זאת נכון, צריך לנסר או לכרות את הענף כך ששטח הענף שיחשף יהיה מינימלי כי גודל החשיפה משפיע באופן ישיר על קצב ההתחדשות של העץ. מסיימים את הפעולה בהלבנת הפצע (המינימלי) נגד מכות שמש ואם נכרת חלק ניכר מהנוף אז צריך להלבין גם את הגזע.
שילוד חלקיהשילוד נחוץ בעיקר כדי לשקם מטע או עצים בודדים שנפגעו כתוצאה ממחלה, הזנחה (כולל חוסר טיפול ממושך בגלל שיקולי ביטחון), המלחה או חוסר מים. במקרים הללו כאשר נפגעים מספר ענפים ראשיים (בדים) הם לא יוכלו לחזור ולתת את אותה רמת יבול עקב סתימת מעברים בענף והתייבשות – הם לא יתחדשו בכוחות עצמם. השילוד קוטע או כורת את אותם ענפים עד לאותו המקום בו יוכל העץ לפרוץ עם ענפים חדשים ולכן להתחדש.
שילוד עושים גם כאשר רוצים להעביר את העץ. כידוע אפשר להעביר את העץ למקום אחר ולשתול אותו כאילו הוא שתיל חדש. עץ כזה חוזר לרמת התנובה האופטימלית קצת יותר מהר משתיל חדש . ישנה גם אפשרות לעשות רק שילוד חלקי לפני העברת עץ זית כאשר רוצים לקצר את תהליך שיקום העץ לאחר הנטיעה מחדש. אז עץ הזית שהועבר למקומו החדש נראה יותר כמו עץ לאחר גיזום. בתמונה כאן מוצגים עצי זית בני 12, לאחר שילוד חלקי שניטעו במקומם החדש כחודש ימים לפני הצילום. אבל שיהיה ברור: שתיל חדש יותר זול ולכן יותר כלכלי לשתול שתיל חדש.
כאשר עץ ניזוק בסערה וענפיו נשברו או נכרתו כך שהחשיפה לא מינימלית, השילוד היא פעולה משקמת. שילוד מקטין במידת האפשר את גודל פצע החשיפה ולכן את הסיכון שהעץ הניזוק ימות. עץ זית יכול להשתקם בעצמו מרמת נזקים גבוהה אבל גודל הנזק משפיע על משך תקופת השיקום.
לאחר שהגדרנו מהו שילוד (גידוד) נציג דוגמה שאינה מייצגת שילוד. בדיון קודם (
בשעה טובה - סוף סוף יש ''הוכחות'') הוזכרה תמונה של עצי זית כרותים (
המקור מהאתר של ''בצלם''). יש שם גם תמונה של עץ זית כרות (
המקור). אלו לא יכולים להיות עצים שניזוקו בסערה, במחלה, הוזנחו, או לא טופלו. לכן עצי הזית הללו לא היו זקוקים לשילוד. אלו עצי זית בריאים שנכרתו.
עץ כרות
עצים כרותים
על שקרים
כאשר נראה את העץ שניזוק לפני השילוד הוא יראה אחרת מאותו העץ לאחר השילוד. לכן ברור שמי שמציג עץ כזה רק לאחר השילוד כאילו לא ניזוק (מסערה, מחלה או חבלה) מקודם טועה או מטעה. אם יש לו אינטרס להציג תמונת מצב אידילית, שלא היו שום נזקי סערה, מחלה או חבלה, הרי שהוא יתאר את העץ והצימוח שלו רק לאחר פעולת השיקום. אבל זאת לא האמת המלאה. לכן עולה השאלה מדוע אדם מן הישוב ינהג בדרך הזאת באופן מודע? משיב לנו חוקר ממכללת יהודה ושומרון באריאל:
פרופ' איתן אלעד: השקר היא טקטיקת הישרדות חשובה לאדם ולחברה... ועם זאת כאשר אדם נתפס בשקר הוא משלם מחיר... אני חושב שניטשה צדק כשאמר שהשקר הוא אנושי. זו חולשה הקיימת בכולנו... ולכן עצם ההתפתחות של כל אחד מאיתנו מצריכה שימוש מסויים בשקרים... בסופו של דבר השקר הוא רע... הוא רע לחברה מאחר שהוא מקעקע את עצם יסודותיה, ...ד. גולדמן, ''השקר, לא מה שחשבת'', ספרות, מוסף לשבת, ידיעות אחרונות, 10.2.2006, עמ' 28 - 29
אפשר להבין מדוע אנשים משקרים אלא שבסופו של דבר השקר הוא מכשול לשלמות החברה. כעת אפשר להעריך מדוע מישהו יציג ביודעין עץ כרות, כעץ לאחר שילוד. אפשר להגיד שיש כאן עניין עם שקר כטקטיקת, או כאסטרטגיית הישרדות.
עקירת עצי זית
ברמת נגב מגדלים זיתים כבר הרבה שנים כמו גם מטעים אחרים. אבל באמצע שנות ה-90 החל גל של נטיעות חדשות של זיתים, בעיקר לייצור שמן. מאז כבר ניטעו קרוב ל-5,000 דונם ועוד היד נטויה. במקביל למגמה הזאת התרחבה גם ''התיישבות'' הבדואים בחלק מאותם אזורים בהם נטעו הזיתים. צריך אולי לציין שמרבית אם לא כל המבנים שהקימו הבדואים (כולל מסגדים ובתים פרטיים) לא קיבלו אישורים בועדות התכנון והבניה. הם מבנים לא חוקיים.
הנוטעים ברמת נגב כבר יודעים שכאשר יש נטיעות חדשות כמעט תמיד נעקרים חלק מהשתילים. בדרך כלל אפשר למצוא אותם ליד המגורים של חמולה בדואית שיושבת בסביבה. לפעמים אפילו מספיקים לראות את הטנדר עם השתילים מתרחק לכיוון אזורי המגורים של הבדואים. מאחר שהבדואים יושבים ללא אישורים כחוק הרי שאין להם מכסות מים ולכן העצים הללו גדלים ללא השקיה. הבדואים למדו שאפשר להתנהל בדרך הזאת הרבה זמן מבלי להיענש. על הנוטעים אפשר לומר שהם כבר התרגלו לתופעה ומנסים להקטין את ממדיה.
גדיעה וחבלה בזדון
א. הצילום של ''בצלם''
בועז מושקוביץ (
לצלם את ''בצלם'') מתלונן על ''בצלם'', ''שלום עכשיו'' ועוד אירגונים. הכל בזכות פרשנות לתמונה אחת שפורסמה באתר של ''בצלם''. הוא מציג תמונה בה רואים חקלאי פלשתינאי ש''בצלם'' טוענים ''מתנחלים כרתו עצים מהמטע שלו''. אבל מושקוביץ טוען: ''בתצלום נראים מספר עצי זית, שנעשה בהם שילוד ... ''. לכאורה יש למושקוביץ טענה נגד ''בצלם'' והוא מעדיף לגרור לסיפור גם את האירגונים האחרים.
איכות התמונה לא טובה וקשה לראות מהו באמת המצב לגבי העצים הגדועים המרוחקים וגם קשה לראות היטב את מצב של העצים האחרים. אלא שאם מסתכלים טוב על מצבו של העץ הראשון, שעל ידו עומד הפלשתינאי, ניתן לראות שמהעץ נתלש ענף: הקטע הבהיר ליד רגלו הימנית של הפלשתינאי. כזכור בשילוד יזום לא תולשים ענפים ומשאירים עץ פצוע שיתקשה להשתקם. בעצם אחד מאמצעי השיקום לכריתה מהסוג הזה יהיה שילוד אשר יקטין את החלק החשוף.
אז נכון שצריך ''לבדוק את דברי התעמולה של השמאל הקיצוני ולעמת אותם עם העובדות''. אבל את סיפור התמונה הזה אי אפשר לצרף לטענות על הכפשה ואנטישמיות של ''השמאל הקיצוני''. הרי כפי שכתב בן-דרור ימיני, יש לנו די והותר טענות צודקות ורלוונטיות נגד השמאל הקיצוני.
יש כאן רמז על נסיון ליצור תמונה שהמצב בשטח הוא ללא פגע בעוד שהאמת המלאה היא אחרת. הסיפור הזה מבהיר שצריך לבדוק היטב את הטענות של אנשי ''הימין הקיצוני'' ולעמת אותם עם עובדות רלוונטיות. האם אפשר לשייך את הטענה שהופרכה (לגבי עץ אחד) כחלק ממסע הישרדות באמצעות שקר?
ב. הצתה וכריתת עצי זית במטעים של הכפר סלם
לחץ להקפצה בחלון נפרד
חביות להגנה על עצים צעירים; סימני השריפההכפר סלם נמצא כ-5 ק''מ ממזרח לשכם ומרחק דומה דרומית לאלון מורה. הכביש, מספר 557, לאלון מורה מקיף את הכפר מדרום, מזרח וצפון אסור לתנועת פלשתינאים (ראה מפה). החקלאים באזור הנזכר נוהגים לנטוע את העצים הצעירים מוגנים בחביות כדי שבעלי חיים לא יפגעו בהם עד שהנוף מספיק גבוה. הסידור הזה גם מאפשר לתת לעדרים לאכול את העשביה מבלי להזיק לעצים בצעירותם.
בעלי כרמי הזיתים כק''מ אחד מזרחה צריכים לחצות את הכביש כדי לטפל בהם. אבל בשנים האחרונות אנשים מאלון מורה ומהמאחז ה''בלתי חוקי'' בגבעה 792 (מאחז סקלי) מתנכלים לחקלאי הכפר ובעצם מנעו את גישתם למטעים ולשטחי המרעה שלהם שממזרח לכביש. התוצאה היתה שהמטעים לא היו מעובדים כראוי – נמנעו פעולות כמו קילטור, גיזום וכו'. במהלך השנים התרחשו אירועים שונים בהם נפצעו רועים, נגנבו ונהרגו כבשים וחובלו עצי זית. אבל זה, לפי הדיווחים, כסף קטן...
השריפה הגדולה, אוקטובר 2005בחודש אוקטובר 2005, נשרפו ונכרתו מאות עצי זית. השרפה היתה קשה במיוחד משום שבגלל מגבלת העיבוד והרעיה, העשביה היבשה, הגבוהה והסבוכה היוותה מאיץ של השרפה. בעקבות השריפה הוגשה תלונה למשטרה בצירוף תעודת זהות של תושב אלון מורה אשר נמצאה בשטח. בשבת, 26.11.2005, הגיעו מתנדבים שביחד עם חקלאי הכפר עסקו בשיקום (כולל שילוד) והצלת העצים כדי שיחדשו את צמיחתם.
הכריתה השניהאבל כנראה שפעולות השיקום הרגיזו מישהו ופעולות הכריתה התחדשו עוד לפני שעבר הלילה. חקלאים שהגיעו בבוקר המחרת למקום גילו שנכרתו עצי זית נוספים.
בהמשך ניטעו מאות שתילים במקום העצים שלא ניתן היה לשקם באמצעות השילוד. על פי הנסיון אפשר להעריך, די בביטחון, שמאמצי השיקום עשויים להיתקל בפעולות חבלה נוספות שיבצעו אנשי החבלה וההרס. כדי לא להשאיר ספקות לגבי העובדות שתיארנו כדאי לעיין במכתב התשובה לטענות המתנדבים שכתב אל''מ יובל בזק, מח''ט שומרון. הוא בעצם מכיר בתופעה המבישה והמרושעת של החבלה במטעי הזיתים וגם
מודה באי-ההצלחה לעלות על עקבות מבצעי המעשים.
ג. כריתה על יד מעון
לחץ למפת האיזורבלילה שבין 5 ל-6 בינואר, 2006 נכרתו 120 עצים של משפחה מהכפר א-תוואנה השוכן כ-20 ק''מ דרומית-מזרחית מחברון וכק''מ מערבית ממעון. חוקר צבאי שביקר במקום מצא עקבות, של יותר מאדם אחד, שהובילו למעון הסמוכה ממזרח. התמונה מדברת בעד עצמה: זה לא שילוד זו חבלה.
כריתה בא-תוואנה, על יד מעוןד. התרמית של מי
התמונה במאמר של ויסוליבתאריך 23.2.2006 פירסם אביעד ויסולי, חבר מרכז הליכוד, מאמר ''תחקיר'' על ''תרגיל'' שביצעו חקלאי פלשתינאי ביחד עם פעילי שמאל. מה שבעצם טוען ויסולי הוא שהחקלאי הפלשתינאי, פאוזי חוסיין, ''התקשר עם פעילי גוש שלום כחודשיים לפני הארוע, והכין אותם בקפדנות'' במטרה ליצור מצג שווא של כריתת מאות עצי זית שיזכה לכיסוי תקשורתי רחב. על פי ויסולי החקלאי, בתיאום עם הגורמים השונים, ביצע בסך הכל שילוד. ויסולי גם מציג את מטרת ה''תרגיל'' – גיוס התקשורת, גורמי שמאל ופוליטיקאים למען רווח כספי כלכלי פרטי. הוא מוסיף וטוען שמאז פאוזי חוסיין הזניח את מטע הזיתים. זוהי תמצית
תרמית הזיתים הגדולה על פי ויסולי.
התמונה המקורית. לחץ להגדלה.''התחקיר'' מספר לנו גם על הקלטה של דברים שאמר הרב אריק אשרמן (אחד ''הנאשמים''): ''אולי הפלשתינים בעצמם כרתו לעצמם את העצים, משהו כזה, אה... אני לא אגיד לך שזה בלתי אפשרי וראינו את זה במקומות אחרים שאנשים, הפלשתינים, עשו פרופגנדה''. אלא כאשר שואלים את הרב אשרמן על התחקיר שומעים סיפור אחר שמציג אמת אחרת ממה שמדווח ב''תחקיר'' של ויסולי. ראשית, החקלאי ליד העץ הכרות בתמונה, שהוצגה ללא רשותו של הצלם, איננו הפלשתינאי נשוא ה''תחקיר'', אלא מישהו אחר שגם עצים בריאים שלו חובלו, כפי שרואים בברור באמצעות התמונה המקורית, המובאת כאן מימין. נשוא ''התחקיר'', פאוזי חוסיין נראה אחרת בבואו להעריך את הנזקים במטע שלו.
פאוזי חוסיין בודק את הנזקים. שנית, הציטוט מוצג מחוץ להקשרו ולא נאמר ביחס לעצים הנזכרים בתחקיר. שלישית, אנחנו כל שנה עוזרים למר חוסיין על אף הפחד והמכשולים ולא נכון שהמטע מוזנח. רביעית, את הנזקים לעצי הזית של עין עבוס תיעד אשרמן לפני אותו היום שויסולי מזכיר. הוא גם אומר שהוא לרגע לא חשב שכ-1,000 עצי הזית שנכרתו בעין עבוס הם חלק מפרופוגנדה פלשתינאית. אשרמן גם מספר שהוא והאנשים שהיו איתו שם באותו היום הותקפו על ידי רעולי פנים.
פתאום סיפור התיאום חודשים מראש מקבל הסבר אחר. אם כל שנה עוזרים מתנדבים לפאוזי חוסיין במטע הזיתים הרי שצריך תיאום. אם גם יש בעיות של גישה לחלקות משיקולים של הצבא, וסכנה של התקפה על ידי רעולי פנים הרי רק הגיוני שיעשה תיאום בין המעורבים. מסתבר שבדיקה, לא חקירה, של העובדות והאירועים מציגה חורים ב''תחקיר'' של ויסולי: פרטי התמונה, מקום המגורים של אשרמן, התיעוד של ההקלטה, הטענה על ההזנחה, הטיעון על התיאום (''... כחודשיים לפני הארוע,...'') ואולי עוד. כתוצאה מסתבר שהדיווח של ויסולי הוא בעייתי למדי וקשה שלא לשאול מספר שאלות:
האם ויסולי בכוונה מציג רק את חצי האמת (שיותר גרועה משקר)?
האם ה''תחקיר'' של ויסולי סימן את התוצאות לפני ביצועו?
האם ה''תחקיר'' של ויסולי הוא מעשה מרמה?
סיכום ומסקנות
המאמר מציג עובדות לגבי מקרים בהם בוצעה כריתה/חבלה של מאות עצי זית בעין עבוס, א-תוואנה וסאלם. במקרים שהוזכרו מדובר על מאות עצים - בא-תוואנה לבד כ-120. בשני המקומות האחרים נכרתו מאות עצים בכל אחד. מאחר שיש לנו דוגמאות אי-אפשר לטעון שלא בוצעו כריתות או חבלות במטעי הזיתים של פלשתינאים בשטחים. גם החורים ב''תחקיר'' של ויסולי אומרים דרשני לגבי מסקנותיו.
העובדות שהצגנו מעידות על חבלות בעצי זית בריאים שבוצעו בשנים האחרונות. לכן אין בסיס לטענה שמדובר בתעמולה של גורמי שמאל או בנסיון להרוויח כסף ולא מעבודה, כפי שטענו כאן בעבר. כמו בן-דרור ימיני אני חושב שהמתריעים על החבלות הם הפטריוטים. הם השחיתו עצי זית של פלשתינאים כמו שהיהודים כתבו את הפרוטוקולים של זקני ציון.
הצגנו גם הסבר שהשקר הוא טקטיקת הישרדות חשובה לאדם ולחברה. עם זאת השקר כאמצעי אסטרטגי להישרדות הוא מזיק לחברה. על הרקע הזה:את מה בדיוק משרתות הטענות שאין כריתות ואין חבלות?את מה משרתות הטענות על פרובוקציה מבויימת?האם הטענות הללו הן חלק מטקטיקת, או מאסטרטגית, הישרדות?מדוע זה נחוץ?
כבונוס למי שהחזיק מעמד עד כאן: כך נראים
עצי זית עקורים.
על שילוד ושקרים אחרים
