  
  
  
|
 |
|
||
  לא צריך להחליף מכונית |
|||
|
|||
ביודיזל העשוי משמנים צמחיים כמו שמן סויה או שמן קנולה או שמן קיקיון או שמן ז'טרופה או אפילו שמן מאצות הוא חומר דלק שניתן להשתמש בו במנוע דיזל רגיל עם מעט התאמות, ביודיזל הוא חומר ממיס ואי לכך מנקה את הצנרת וסותם את הפילטרים עם הלכלוך מהצנרת, לכן בתחילת השימוש יש לנקות את הפילטרים ועדיף להתקין פילטרים נשלפים, אז לא החלפת רכב מקסימום ביקור אצל המוסכניק שמשתלם אם מתכוונים להשתמש בביודלק באופן קבוע. ישנו גם הביואתנול (אלכוהול 95%) המיוצר מדגנים כמו קני סוכר תירס ועוד שניתן להשתמש בו במנוע בנזין עם התאמות מפני שהאתנול הוא מוליך חשמלי בניגוד לבנזין לכן יש להחליף את סוג החומרים של החלפים בצנרת הרכב, כמו קודם בסך הכל ביקור אצל המוסכניק לא רכב חדש. בתחילת השימוש במכוניות, השתמשו בדלק על בסיס שמן צמחי כמו שמן בוטנים, אך עם התפתחות כל התחום העוסק בשאיבתו וזיקוקו של הנפט הוא הפך משתלם יותר והשמן נדחק לשוליים אך כיום עם עליית מחירי הנפט דווקא השמן הצמחי משתלם יותר שכן מחירו כמחצית ממחיר הנפט והנפט עוד ממשיך לעלות. בתהליך השריפה משתחררת אנרגיה האגורה בחומרים, התהליך ההפוך לפיכך דורש השקעת אנרגייה לכן כל מקור דלק הוא נדלה בסופו של דבר אלא אם מסופקת אנרגייה מחוץ למערכת לתהליך יצירת החומרים המיועדים לשריפה. אותה אנרגייה באה מהשמש הפחמימות כמו ביואתנול ביודיזל או נפט ותוצריו מכילים אנרגיה, בטמפרטורה מתאימה עם נוכחות חמצן מתרחשת בעירה שמותירה מים ופחמן דו חמצני על מנת ליצור שוב פחמימה לשריפה יש צורך באנרגיה מבחוץ האנרגיה מסופקת מהשמש לתהליך הפוטוסינתזה שמרכיב את הפחמימה מחדש. מדובר בתהליך מחזורי המתודלק ע''י השמש שהיא בסופו של עניין מאחורי כל האנרגיות על הארץ, אם זאת אנרגיית רוח - השמש מחממת את את האוויר שנע למעלה ומותיר חלל ריק שמתמלא ע''י אוויר קר, אנרגיית מים, המים נופלים ממקום גבוה למקום נמוך, אך הם לא הגיעו לשם בכוחות עצמם השמש איידה אותם והם נפלו למקום הגבוה באמצעות הגשם וכאמור גם הנפט והשמן ושאר פחמימות שמיוצרות בתהליך הפוטוסינתזה ע''י השמש. מסקנה: כל חומר דלק באשר הוא, הוא חומר שאוגר אנרגיה ויכול לשחרר אותה ולאחר מכן יש למלא אותה שנית, לכן לא משנה באיזה חומר משתמשים כחומר דלק, כאוגר אנרגיה, כל חומר לא משנה מהו אינו אלא מתווך בין השמש לסיבוב הטורבינה שיוצרת חשמל או מזיזה גלגלי מכונית. ישנן דרכים יותר יעילות ופחות יעילות להשתמש באנרגיה, ותמיד יש מחקר בכיוון ייעול הניצול אך התהליך הבסיסי תמיד נשאר, ואם לא נפט אז מתווך אחר של אנרגית השמש יהיה בשימוש או השימוש בשמש באופן ישיר. למכוניות יש צורך במתווך כמו הנפט שבא בדמות השמן הצמחי או האלכוהול מאחר שמכוניות על סוללות להטענה מעט יותר מסובכות (אם כי ניתן לדמיין מכונית שמגיעה לתחנת דלק, שולפים מתוכה את הסוללה המרוקנת ושמים סוללה חדשה ואת המרוקנת מטעינים בתחנה) נכון שזה מעט פרימיטיבי להשען על צמחים בעידן המכונות אבל זה נדרש עד הפריצה הגדולה שתהיה בפוטוסינתזה המלאכותית אז ניתן יהיה להטעין אנרגיה מהשמש בפחמימות ללא עזרת הצמחים ולצורך החשמל בקירות אין צורך לחפש מתווך אחר של אנרגית השמש ניתן להשתמש בה ישירות באמצעות איסוף קרניה בשדה מראות ומיקודן לקבלת אנרגיית חום גבוהה של מאות ואף אלפי מעלות צלסיוס כמו שזה נעשה במגדל השמש במכון וייצמן, חום שניתן להשתמש בו ליצירת קיטור שיניע טורבינה או יצירת רוח בצינור שתניע טורבינה וכאשר יפותחו תאים פוטואלקטרים יעילים מספיק ניתן יהיה להעביר אור לאנרגיה חשמלית ישירות ללנוע תיווך דרך אנרגית חום ואנרגית התנועה של הטורבינה. לסיכום חקלאות ימית, חקלאות מדברית, פוטוסינתזה מלאכותית(של פחמימות כמו הצמחים או פוטוסינתזה של כל מתווך אחר של אנרגיית השמש), מראות קולטות שמש ותאים פוטואלקטרים הם התחומים של האנרגיה העתידית. האנרגיה הגרעינית לעומת זאת פסולה מכל וכל עד שתימצא הדרך למחזר את הפסולת הנוצרת מתהליך הפקתה. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| לא צריך להחליף מכונית |
|||
|
|||
שמעתי פעם שהאנרגיה המושקעת בגידול התירס ליצור אתנול יותר גבוהה מהאנרגה המופקת ממנו. השבוע אמרו בחדשות שהדרישה לאתנול העלתה משמעותית את מחירי התירס, שהוא מוצר יסוד במספר מדינות עולם שלישי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ולמה ציפית? |
|||
|
|||
האנרגיה המופקת לא יכולה להיות גבוהה יותר מהאנרגיה המושקעת, בכל גלגול אנרגיה מאבדים קצת מהאנרגיה, האנרגיה לא נעלמת היא פשוט יוצאת מהמערכת ולא ממשיכה לגלגול הבא, בניצול יעיל ניתן להעלות את אחוזי הניצול אך תמיד יהיה אובדן. אותו הדבר עם הנפט, אני בטוח במאת האחוזים שכמות האנרגיה המופקת ממנו קטנה משמעותית מהאנרגיה שהושקעה בגידול הצמחים שהאכילו את בעלי החיים שגופם התאבן ובלחץ הגיאולוגי הפך לנפט, לא רק זאת אלא גם לא כל האנרגיה הנמצאת בנפט משומשת אלא חלק ממנה נפלט. למה ציפית? אתה לא יכול לצפות למצוא חומר דלק שפשוט שוכב מוכן לשימוש, בשלב מסויים עליך ליצר אותו בעצמך. נכון, השימוש בתירס בארה''ב לייצור אתנול מגדיל את מחיר התירס והשימוש בסוכר בברזיל לייצור אתנול מגדיל את מחיר הסוכר. זה קורה כשהדרישה עולה אך ההיצע לא עולה בהתאמה, על מנת להוריד את מחירי התירס פשוט צריך לגדל יותר ממנו! זה נכון לגבי כל סוג של צמחי דגן המשמשים ליצור אתנול או כל הצמחים שמהם מייצרים שמן לייצור ביודיזל. פשוט צריך לנצל שטחי גידול חדשים ולא משומשים כמו המדבריות והאוקיאנוסים, לא כל צמח גדל בכל תנאי ולכן ניתן להשתמש במגוון צמחים לייצור אנרגיה, ניתן לגדל אצות ולהפיק מהן אנרגיה תוך שימוש בשטחי האוקיאנוסים, יש בארץ התקדמות רבה בכל הנוגע לחקלאות ובמיוחד לחקלאות בתנאים חדשים ומאתגרים כמו בים ובמדבר. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ולמה ציפית? |
|||
|
|||
תחנות כוח פוסיליות-המבוססות על שריפה להפקת חשמל מגיעות ליעילות של כ-30 אחוזים בלבד .זאת בגלל חוק קרנו . אילו נתן היה להעלות את הטמפרטורה לכמה אלפי מעלות היה נתן ליעל את התהליך . הפלדה שהיא חומר המבנה הבסיסי של תחנות אלו מגבילה את הטמפרטורה לכ-600 מעלות . אני בעד בדיקת כל רעיון מבטיח יותר או פחות . בינתיים לא נראית פריצת דרך משמעותית . | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| זה יותר חמור |
|||
|
|||
אם אני זוכר נכון, כמות הדלק המושקעת ביצור תירס גדולה מכמות הדלק המופקת ממנו. (נתונים נוספים: חצי מיבול התירס האמריקאי של השנה הבאה יהפוך לאתנול. כדי לספק את צרכי האנרגיה של ארה''ב ע''י אתנול יהיה צורך בשטח גדול פי 3 משטחה של טקסס). מסתמנת איזושהי אלטרנטיבה תאורטית מעניינת בצורה של גידול מיקרו-אצות. הן נותנות תפוקה של כמעט פי אלף לשטח מקביל של תירס, וניתן לגדל אצות במדבר. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מה שאתה אומר לא הגיוני בעליל |
|||
|
|||
אני מסכים שסך כל האנרגיה הנכנסת למערכת פוחתת עם כל גלגול אם בודקים את כל הבחינות החל מקרני השמש שלא נבלעות דרך שימוש באנרגיה על ידי הצמח, דרך שימוש באנרגיה ע''י שמרים בתהליך התסיסה וכלה באוכל של העובדים עם עוד כל מיני גלגולי אנרגיה בדרך אך מהבחינה של הדלק נטו הרי דבריך לא הגיוניים בעליל, אם שורפים יותר דלק מאשר מייצרים הרי שלא נותר מוצר למכור אלא אם משתמשים בדלק מנפט במקרה כזה זה אמור היה להשתקף במחיר. אילו ביצור של ליטר אתנול היה צורך בליטר וחצי של נפט אז המחיר של ליטר אתנול מתירס היה אמור להיות לפחות כמו של ליטר וחצי נפט אם לא הרבה יותר. העובדה היא שאתנול זול יותר מנפט וזה סותר את כל התיאוריה הזאת. ליטר אתנול עשוי מתירס עולה שלושת רבעי ליטר נפט. ליטר אתנול עשוי מקנה סוכר עולה פחות מחצי ליטר נפט. בסוכר מין הסתם יש יותר אנרגיה מאשר בתירס הערך הקלורי שלו גבוה יותר. ניתן להפיק 15 ליטר אתנול מ 30 ק“ג קנה-סוכר ואילו מכל 30 ק“ג גרעיני תירס מופקים כ 10 ליטר אתנול בלבד, וגם ניתן לגדל יותר יחידות על אותו השטח. אז נכון, תירס אינו חומר הגלם הטוב ביותר לייצור אנרגיה יש טובים ממנו אך הוא לא כל כך נורא כפי שאתה חושב כלומר תפוקת הדלק אכן גבוהה מצריכת הדלק, לא בהרבה אך אחרי הכל זהו משאב מתחדש בניגוד לנפט. הזכרתי את גידול האצות ואכן ניתן לגדל כמות גדולה יותר מהם על אותו שטח. גם שימוש בביודיזל עדיף על פני שימוש בביואתנול שכן הערך הקלורי של שמנים גבוה יותר מזה של סוכרים. פתרון נוסף רק שהוא הכרוך בהתקדמות טכנולוגית הוא ניצול התאית, החומר בצמח שלא ניתן לניצול בינתיים ומתקיים מחקר ביוטכנולוגי למציאת/יצירת חיידקים עם אנזימים המפרקים תאית לסוכר. הדבר יגדיל משמעותית את תפוקת הדלק מכל צמח. עוד על כך כאן: | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אמרתי שזה משהו ששמעתי ולא משהו שאני יודע אבל |
|||
|
|||
האם יכול להיות שהפער במחיר מתאפשר ע''י סבסוד ממשלתי מאסיבי, כללית לחקלאים, וספציפית למתנול? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| זה משהו שראוי לבדוק |
|||
|
|||
אין סבסוד ממשלתי לאתנול אך יש הקלות במסים, ההבדל הוא שלא שהממשלה נותנת כסף היא פשוט לוקחת פחות. למעשה גידול תירס עבור אתנול בארה''ב הוא פתרון עבור הסובסידות לחקלאים, כלומר עם ייצור האתנול מתירס הצורך בסובסידות בטל וגידול התירס הופך משתלם בזכות עצמו אולי עקב עליית מחירי התירס ותוצריו או שאכן יש רווח מהפיכת התירס לאתנול ולא רק בזכות ההקלות במסים ועליית מחירי התירס. העניין הוא שאכן ישנו רווח רק בגלל ייצור האתנול נטו, זה אינו רווח גדול אך זה עדיין רווח, ישנם מוצרים טובים ממנו ומוצרים גרועים ממנו ליצור אנרגיה כמו שאמרתי, יתכן שהאמריקנים משתמשים בתירס כי זה מה שיש, אני מניח שלא קל להחליף את סוג הגידול בין לילה. קנה הסוכר הוא תוצרת מסורתית בברזיל עוד מימי הקולוניאליזם והוא עדיף על פני התירס כמקור אנרגיה כפי שציינתי מאותה כמות של קנה סוכר ניתן להפיק 50% יותר דלק מאשר מתירס וגם ניתן לגדל יותר יחידות קנה סוכר על פני שטח זהה, אך האמריקנים דבקים בתירס משום מה. ברזיל בכל אופן מייצאת אתנול גם לארה''ב, וארה''ב מטילה מסים על ייבוא זה שמשתלם גם אחרי המסים אך באמצעות מדינה שלישית החברה בארגון הסחר של האגן הקריבי, אל סלוודור, ברזיל מצאה דרך לייצא אתנול ללא מס לארה''ב. בסופו של דבר השוק ישפיע וגידולי התירס למען אנרגיה יתחלפו בגידולים של צמח אחר עדיף ממנו לצורך הפקת אנרגיה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| זה משהו שראוי לבדוק |
|||
|
|||
הסובסידיה לאתנול היא 1.5$ לליטר. חפש בגוגל. נתקלתי עכשיו בכתבה שטוענת שמעבר לשימוש באתנול עלול לגרום להגברת מקרי מוות בהשוואה לפליטה הנוכחית, כתוצאה ממקרי הסרטן הנגרם ע''י פליטת האוזון. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| קץ התחבורה הפרטית |
|||
|
|||
נכון, הבנתי את המונח tax credit כהקלות במסים ולא כהחזר מס שיכול גם לרדת לרמה של מס שלילי שהוא סוג של סובסידה. קראתי שעל כל גלון של E10 (10 אחוז אתנול) מקבלת החברה המייצרת 5 סנט, כלומר על כל גלון של אתנול טהור מקבלים 50 סנט. איך מגיעים ל-1.5 דולר זה כנראה התוספת של הסובסידה לחקלאות. מחיר בנזין הוא 3-3.5 דולר לגלון. המס על בנזין הוא 40 סנט לגלון בערך, כלומר ללא המיסוי גלון בנזין היה עולה 2.5-3 דולר לגלון, וגלון אתנול היה עולה בערך 3.5-4 דולר לגלון. אכן נראה כאילו הצורך באתנול נובע ממדיניות המיסוי, אך אם יש רווח אנרגטי כפי שכנראה יש אם כי לא גדול הרי שבבו הזמן מחיר האתנול יהיה נמוך יותר ממחיר בנזין גם בלי סובסידה. לגבי הסכנות הבריאותיות אני מניח שישנן דרכים למזער אותן אך זהו טיבם של תהליכים כימיים, יכולים להיווצר מהם תוצרי לוואי לא רצויים, בשריפה לא שלמה של פחמימה, כלומר בלי מספיק חמצן מתקבל co פחמן חד חמצני שהוא מסוכן. נראה שהאנרגיה הבטוחה היחידה היא אנרגיה חשמלית מהשמש כלומר בשדות מראות ענקיים מה שאומר קץ התחבורה הפרטית שכן קשה לראות מכוניות על סוללות להטענה אלא אולי אם הן יוטענו בתחנת הדלק בנפרד מהמכונית כך שזאת לא תהיה מושבתת בזמן ההטענה. תאי הדלק יקרים מדי לתחבורה פרטית להמונים אולי לתחבורה ציבורית. נראה שבעתיד נראה טרולייבוסים ורכבות עליות או תחתיות שמחוברות לחוטי חשמל ואילו התחבורה הפרטית היחידה תהיה בדמות אופניים. מעניין מדוע בעלי חברות הנפט עצמם אינם משקיעים בתחליפים הרי עם הצטמצמות המצבורים ועליית המחירים הוא יהיה יקר יותר ובלתי משתלם כלכלית עבור אנשים פרטיים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| סובסידיות לדלק ירוק |
|||
|
|||
בארה''ב מקבלים דולר אחד במובני מס על כל ליטר/גלון דלק ירוק שאתה יוצר. באירופה, על כל ליטר/גלון שאתה מייבא, אתה מקבל סובסידיה גם, נדמה לי שכמעט דולר נוסף. כלומר אמריקאי שמייצר ליטר/גלון דלק ירוק, ומייצא אותו לאירופה, מקבל כמעט 2 דולר רק במובני מס/הטבות. זה מה שיוצר את העסק הזה לכ''כ רווחי. מבחינה כלכלית נטו, אין היום עדיין הרבה טעם לעסוק בדלק ירוק. רק לאחר שיפור משמעותי ביעילות התהליכים, ירידה במחירי התירס, עליה במחירי הדלק או כולם יחד... ובכל מקרה, אם כבר דלק ירוק, היום הרבה הרבה יותר יעיל (BTU/קמ''ר) לעשות אותו מסוכר. אבל רק בברזיל עושים זאת. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| סובסידיות לדלק ירוק |
|||
|
|||
אגב, בגלל זה גם אם תבדקו תגלו שהמרבית המוחלטת של הדלק הירוק המיוצר בארה''ב לא נצרך בארה''ב אלא מיוצא ספציפית לאירופה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לא צריך להחליף מכונית |
|||
|
|||
לא חסרות בעיות עם הביו-דיזל. קודם כל, משתמשים בדרך כלל בתהליך trans-esterification עם מתנול. כלומר, מחליפים את הגליצרול של השמנים בכוהל מתילי. הממציא של הדיזל השתמש אמנם בשמן חמניות עצמו, אבל כנראה, ששמנים לא מעובדים כבר לא כל כך מתאימים למנועים המודרניים. כלומר, לצורך ייצור ביו-דיזל יש להשתמש בכוהל מתילי, שאינו בחינם, וגם קיימת בעיה רצינית של עודפי גליצרול שזה תוצר לוואי של ייצור ביו-דיזל. לדעתי הכיוון של האתנול (או המתנול, במידה וניתן להפיק אותו ממקורות טבעיים) עדיף, כי אין שם בעיה של עודף תוצרי לוואי, וגם יפלט פחות CO2 ביחס לשרפה של דלקים הידרוקרבוניים כבדים יותר (יפלטו יחסית יותר מים משרפת כוהלים קלים). אם ניתן יהיה לנצל אצות לייצור כוהלים, אז זה יכול בהחלט להיות כיוון מעניין, וזאת לאו דווקא רק למדענים ומהנדסים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לא צריך להחליף מכונית |
|||
|
|||
''המתנול, במידה וניתן להפיק אותו ממקורות טבעיים'' - למה איך לדעתך הוא מופק? באותו אופן כמו האתנול רק על ידי מיקרואורגניזמים שונים עם אנזימים מתאימים. ליצר מתאנול בצורה מלאכותית זה מחקר שמתבצע שכבר הזכרתי אותו בקשר לפוטוסינתזה מלאכותית. התקדמות בפירוק הפחמן הדו חמצני לצורך חיבור עם מימן התקדמות בפירוק המיים לחמצן ומימן וביחד מה שייצר צמח מלאכותי שיצור מתאן באמצעות אור שמש מיים ופחמן דו חמצני מתאנול אומנם לא בחינם אך כל העלויות עדיין יוצאות זולות יותר מהנפט וזה העיקרון. יתרון אחד של הביודיזל הוא שניתן להשתמש בו במנועי דיזל קיימים. יתרון שני הוא שהוא קל להכנה ואף ניתן להכנה ביתית כמו שעושים באתר זה http://www.bio-diesel.org.il/index.htm. לשמן צמחי יש ערך קלורי גבוה יותר ולכן הוא בעל אנרגיה רבה יותר מאשר האתנול, כלומר ניתן להפיק יותר אנרגיה מכל ליטר שלו וגם מנוע הדיזל יעיל יותר ממנוע הבנזין. והגליצרול שאתה מדבר עליו הוא תוצר לוואי שניתן להשתמש בו כחומר גלם בתעשייה, הוא אינו סתם פסולת. נ.ב לפי מה שאני יודע האצות משמשות דווקא ליצירת שמן צמחי, וממנו ביודיזל. ביודיזל משמן אצות. http://www.oilgae.com/ | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לא צריך להחליף מכונית |
|||
|
|||
נתחיל מהסוף. נכון שיש שימושים לגליצרול, אבל הכמויות שייווצרו ממנו במידה וייצור הביו-דיזל יהפוך לתהליך יצור בקנה מידה גדול, יהוו בעיה רצינית – בעיית הגליצרול, כך בפרוש מכנים אותה. הביקוש לגליצרול (בתחום הקוסמטיקה והפלסטיק) אינו צפוי לקפוץ פתאום, אלא אם כן ממציאים מהר תהליכים כימיים חדשים בהם הוא עשוי להיות שימושי. העניין הוא שהמצאות זה לא דבר שניתן לתכנן – כמה שנים מנסים למצוא תרופה לסרטן? עם כל הכבוד לאמצעי הייצור המודרניים כמו תוכנת ה-PROJECT המפוארת, למשל, המצאות זה בעיקר עניין של כישרון ולא רק של רצון חזק. ולגבי השיקולים השונים של ביו-דיזל מול כוהלים, יש על זה ויכוחים. נתוני הטריוויה לגבי ערך קלורי ויעילות מנועי דיזל ידועים לכל מי ששמע על גוגל. העניין הוא ששיקול מקיף הכולל איכות סביבה (פליטת CO2 ומחזור הפחמן, הוא אחד מהם) הוא מעבר לציטוט פשוט של מקורות אינטרנט. לגבי האצות: לכיוון הזה, אם לצורך הפקת שמן, או דווקא לצורך התססה ויצור כוהלים, יש יתרון משמעותי בעניין צריכת מים באיכות טובה שדורשים הרבה גידולים חקלאיים. אצות גדילות גם במי ים. מים באיכות שתייה, הוא חומר שהושקעה בו אנרגיה חופשית (free energy, במונחי תרמודינאמיקה) להפקתו ממי ים, שכמותם אצלנו אינה מוגבלת למעשה. המלחת מים טהורים הוא תהליך ספונטאני, ואילו התהליך ההפוך – התפלת מי ים דורש השקעת אנרגיה. אידוי מי ים – עננים – גשמים זהו בעצם תהליך התפלה טבעי שמונע על ידי אנרגית שמש. אז לא חבל על מי שתייה שילכו להשקיית גידולי שדה לצורך הנעת מכוניות? לא עדיף לגדל עגבניות טובות, חיטה, או בוטנים? ראיתי בהקשר הזה של ביו-דלקים ביטוי כמו, food or fuel. נקודה למחשבה. ניסו בארצנו לגדל כותנה, אמנם לא בדיוק עם מי שתייה, אבל התברר שאפילו במקרה זה, זה לא היה רעיון טוב, למרות שזה נראה עסק רווחי בזמנו. לא הייתי רוצה להגיע למצב בו ליטר מים עולה משהו כמו ליטר דלק (כמו שיש על זה ''בדיחות'' בהקשר לנסיכויות הנפט המדבריות). | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| 101 שימושים לגליצרין |
|||
|
|||
- גליצרין משמש בתעשיית המזון כממתיק מלאכותי וכמשמר. - גליצרין משמש לתעשיית הסבונים וחומרי הניקוי. - ניטרוגליצרין משמש לייצור פצצות - ניטרוגליצרין משמש בתרופה למחלות לב וכלי דם. - ניטרוגליצרין משמש בתרופה לאימפוטנציה אצל גברים. - גליצרין משמש כתוסף מזון עבור ספורטאים, מוריד את טמפרטורת הגוף, מעכב התייבשות ומסייע בביצוע פעולות בחום גבוה - גליצרין משמש ליצור לציתין וויוטמין E - גליצרין משמש בתעשיית הקוסמטיקה ונמצא בדיאודורנטים, קרמי לחות, משחות שיניים, איפור ועוד. - גליצרין משמש בייצור נייר ודיו הדפסה. - גליצרין יכול לשמש כדשן וישנם עוד שימושים אבל אני מניח שהרעיון ברור. ''ולגבי השיקולים השונים של ביו-דיזל מול כוהלים, יש על זה ויכוחים. נתוני הטריוויה לגבי ערך קלורי ויעילות מנועי דיזל ידועים לכל מי ששמע על גוגל. העניין הוא ששיקול מקיף הכולל איכות סביבה (פליטת CO2 ומחזור הפחמן, הוא אחד מהם) הוא מעבר לציטוט פשוט של מקורות אינטרנט.'' - אל תעוות נתונים, CO2 הוא מדד לשריפה, בשריפה של ליטר חומר עם ערך קלורי גבוה יותר משתחרר יותר CO2 מאשר בשריפה של ליטר חומר עם ערך קלורי נמוך יותר, כל זה אומר שצריך כמות גדולה יותר של חומר עם ערך קלורי נמוך כדי להגיע לאותה רמת אנרגיה, בסופו של דבר אותה כמות CO2 משתחררת עבור אותה אנרגיה, רק שבמוצר עם ערך קלורי גבוה יותר יש צורך בכמות קטנה יותר של המוצר מה שעדיף עבור הצרכן. - יעילות גבוה יותר של מנועי דיזל זה אומר שאחוז גבוה יותר מהאנרגיה המשתחררת מתתרגמת לאנרגיית תנועה של הרכב כלומר צריך לשחרר פחות אנרגיה וכך משתחרר פחות CO2 עבור עבודה רבה יותר של הגלגלים. - מעבר לכך הדאגה בגלל פליטת CO2 היא חשיבה מהעבר במונחים של דלק מאובן. בדלק מתחדש כל ה-CO2 שנפלט מוצא את דרכו לדור הבא של הצמחים, כלומר ממוחזר. לגבי גידול הדלק כבר אמרתי שיש לנצל את הימים והמדבריות, שטחים שאינם מנוצלים כיום עבור חקלאות. התפלת מי ים זה משהו הדרוש בארץ בלי קשר לנושא הדלקים החלופיים, התפלת מי ים לחקלאות ולתעשייה ולא תעמולה לחיסכון מיים במגזר הביתי שהוא צרכן מים קטן יותר מהחקלאות והתעשייה. חוץ מזה ברור שחקלאות במים מלוחים משתלמת מבחינה אנרגטית, כי צריך להשקיע פחות אנרגיה בהתפלת מים, אך עם משתמשים באנרגית שמש שהיא בלתי מוגבלת הרי שהשיקול האנרגטי הופך זניח והגורם המשמעותי ביותר לטובת החקלאות המיטת זהו השטח שהוא כן מוגבל ועניין התבואה חלקי שטח שמייצגת ניצול טוב יותר שלו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| 101 שימושים לגליצרין |
|||
|
|||
נו טוב, יש כאן מקרה טיפוסי של אלוף טריוויה. רשימה ארוכה של שימושי גליצרין (שחלקם בעצמי הזכרתי) אבל שום התייחסות כמותית. על כל 100 קילו של ביו-דיזל נוצרים כ-10 קילו גליצרין. עכשיו תאר לעצמך אותן הטונות הרבות מאוד של ביו-דיזל שייצרו, וכמויות הגליצרין האדירות כתוצרי לוואי. נו אז בעזרת ''ניטרוגליצרין משמש בתרופה לאימפוטנציה אצל גברים'', בין השאר, נפתור את בעיית הגליצרין? ואין כל צורך להשקיע אנרגיה להפקת כל המוצרים המופלאים ברשימה שלך? אז מה הביקוש לאותה התרופה לאימפוטנציה שהזכרת יעלה פתאום כמה סדרי גודל כדי לפתור את בעיית הגליצרין כמוצר לוואי של ייצור הביו-דיזל? ובכלל, איך זה שעד עכשיו לא היה שום מחסור בגליצרין, ואילו מרגע שייווצרו כמויות גדולות ממנו בעקבות ייצור ביו-דיזל, אז פתאום הביקוש יקפוץ באופן פלא? כן, אני כבר רואה – רצוי בדחיפות להמציא תרופה נגד טיפשות על בסיס גליצרין. יכול להיות לזה שוק גדול. יש רק בעיה אחת – הטיפשים לא מודעים כל כך לטיפשותם..... ועכשיו לגבי ערך קלורי. הסילוף במודע או שלא במודע (בגלל רמה מקצועית נמוכה) הוא מצדך. לא רק הפחמן משחרר אנרגיה בשרפתו עם חמצן תוך יצירת CO2 אלא שהמימן נשרף גם הוא לתת מים. ולבי ערכים קלוריים שלהם: Carbon 33 000 kJ/kg, or 14200 Btu/lb אתה הבנת את זה אדוני? אפשר בהחלט לקבל הרבה אנרגיה בלי לשרוף כלל פחמן! להסביר לך עכשיו למה חשוב אחוז גבוה יותר של מימן בדלק? אולי תנסה לעשות קצת שעורי בית, במקום לערוך רשימות סתמיות של שימושי גליצרין, למשל?Hydrogen 144300 kJ/kg, or 62100 Btu/lb | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| 101 שימושים לגליצרין |
|||
|
|||
שימוש בגליצרין לייצור דשן יכול לחזור אל החקלאות עצמה המספקת את חומר הגלם לשמן הצמחי ממנו הגליצרין מופק כחומר לוואי. כלומר כמה שיגדלו יותר צמחים לייצור שמן יגדל גם הצורך בדשן. זה דבר ראשון. בכוהל על כל פחמן יש 2 מימנים. בחומצות שומן גם כן על כל פחמן יש 2 מימנים ההבדל הוא באתר הפעיל COOH בשומנים ו-OH בכהלים, בשרשרת של שומן רווי היחס הוא אותו יחס כמו בכהל יותר מימנים יותר פחמנים, אך הוא מוצק בטמפרטורת החדר, בשמן שהוא נוזלי אכן יש פחות מימנים על כל פחמן אך כנראה שזה עדיין עובד טוב יותר מהאתנול שבנוסף לכל כלל לא ניצת בטמפרטורה שנמוכה מ-15 מעלות צלסיוס, באקלים הברזילאי זאת לא בעיה אך מה יעשו השוודים? לא טענתי שהכהלים פחות טובים מהשמנים, טענתי שמה שיכריע בסופו של עניין הוא המחיר לקילומטר, אם השמנים משתלמים יותר אז הם עדיפים ואם הכהלים משתלמים יותר אז הם עדיפים ואילו פליטת ה-co2 אינה עוד טיעון רלוונטי כשמדובר בדלק מתחדש כי כל הפחמן הדו חמצני ממוחזר, זה הכל. זה ברור שדלק מימני עדיף על פני נפט, אתנול ושמן צמחי גם יחד, ואף הזכרתי אותו כאופציה לעתיד אך העובדה שבביודלקים ניתן להשתמש כבר עכשיו, על מנועים קיימים שבשימוש היא בהחלט יתרון עבורם. דלק מימני לעת עתה עדיין בשלבי מחקר, במלים אחרות תאי דלק הם פתרון לעתיד, ביודיזל או ביואתנול הם פתרונות להווה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| 101 שימושים לגליצרין |
|||
|
|||
סליחה, זה פשוט לא רציני. איזה דשן בדיוק מפיקים מהגליצרין (הרי אין בו יסודות כמו חנקן, פוספור וקליום) או שהוא רק חלק מהפורמולציה, ואז אין צורך בהרבה ממנו? והאם אין כלל עלות בהפיכתו לדשן, אם בכלל הוא מהווה חלק חשוב ממנו. רצוי שתגבה את דברך. ולעניין פחמן – מימן: כהל מתילי CH3-OH כהל אתילי CH3-CH2-OH שרשראות הידרוקרבון המאפיינות אסתר מתילי של חומצות שומניות (ביו-דיזל אופייני) [-CH2-]n כלומר, בכוהל מתילי יש 4 מימנים על כל פחמן, באתנול 3 מימנים בממוצע על כל פחמן, ואילו בשרשראות ארוכות של הידרוקרבונים בביו-דיזל יש בממוצע 2 מימנים על כל פחמן. כלומר בכוהל המתילי הכמות היחסית של המימן היא הגדולה ביותר (והוא גם נוזלי לתפארת). שוב פעם להסביר את המשמעות של תכולת המימן?ודרך אגב, אין לך מושג על כך שביו-דיזל היא לא חומצה שומנית אלא אסטר מתילי של חומצה שומנית, בניגוד לשומנים הרגילים בטבע שהם אסטרים על בסיס גליצרול של חומצות שומניות. הרי הסברתי כבר קודם שבתהליך ייצור הביו-דיזל מחליפים את הגליצרול במתנול (תהליך transesterification ). חוסר המקצועיות והשטחיות בולטים כאן גם בהתייחס לפליטת CO2. הרי כאשר כורתים יער טרופי בכדי לפנות קרקע לגידולי סויה למשל, נראה לך שתישאר אותה רמת פוטוסינתזה לקלוט את כול כמויות ה-CO2 ששרפת נפט ומוצריו, ופחם, מהווים את המקור הדומיננטי לו היום, ועל פי התצפיות - גם בעתיד? בדקת את השפעת החלפת יער טרופי בגידול כמו סויה על רמות ה- CO2? חלק ניכר מהחקלאות התעשייתית (כמו האתנול ושמן PALM) מופנה היום לאזורים מיוערים של העולם השלישי. צריך לעשות ניתוח מעמיק ולא חפיף. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| 101 שימושים לגליצרין |
|||
|
|||
טוב ניצחת, כוהל עדיף על אסטר אנרגטית בתיאוריה. אבל במציאות אתנול מפיק בערך 30% פחות הספק מבנזין (אבל עולה יותר מ50% פחות כך שיש רווח) בעוד שביודיזל מפיק את אותו הספק כמו מקבילו העשוי נפט. באתנול יש בממוצע כמה עשרות אחוזים של תוספת אנרגיה בעוד שבביודיזל יש תוספת של כמה מאות אחוזים. יש הבדלים בין מוצרים שונים אבל בינתיים חומר הגלם הטוב ביותר עבור ביודיזל (דקלים בניגריה) מפיק יותר אנרגיה מחומר הגלם הטוב ביותר עבור האתנול (קנה סוכר בברזיל). כשתימצא דרך יעילה לפרק תאית לסוכר זה יהיה חיזוק לאתנול כי אין דרך ידועה להפוך את התאית לשמן צמחי, אך בינתיים שמן האצות שהוזכר כאן נותן חיזוק משמעותי לביודיזל. כמו גם הקיקיון והז'טרופה שמכון וולקני מגדל מסביב לעולם על פני שטח שגדול יותר מכל שטח מדינת ישראל. אתה מעלה את סוגיית עקירת יערות לצורך פינוי שטחים לחקלאות כאשר חזרתי פעם אחר פעם שיש להשתמש בשטחים בלתי מנוצלים כמו הימים והמדבריות. הקיקיון והז'טרופה ניתנים לגידול בתנאים מדבריים, האצות בימים ומכולם ניתן להפיק שמן צמחי, כאשר ניתן יהיה לייצר סוכר מתאית ביעילות ניתן יהיה להשתמש בחלקי הצמח שאינם משמשים למאכל אדם כך שגם סוגיית מזון-דלק. ודבר אחרון בקשר לגליצרין-דשן אכן מערבבים אותו עם חומרים נוספים אבל אפילו אם לא יימצא שימוש מדובר בחומר אורגני הוא כבר יתפרק מעצמו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| 101 שימושים לגליצרין |
|||
|
|||
אז בהתחלה היו לנו 101 דרכים, כביכול, לפתור את בעיית הגליצרול. אחר כך עבר המוקד לדשן המסתורי (עדיין לא ניתן ה-reference למרות שבקשתי) המופק כביכול מגליצרול, למרות שאין בגליצרול כל יסוד שיכול לשמש לדישון. עכשיו זה בעצם תוסף לדשן, וכמובן שלא ברור אם באמת משתמשים בו ובאיזו כמות, כי שוב – ''חוסכים'' בציון מקור. אז ככה זה נראה – עוד בלון מופרח. מזל שאומרים לנו שגליצרול מתפרק (שאלה רק כמה זמן זה לוקח לו). אשר לכוהלים וכו', כדאי שיהיה קודם קצת ידע ברמה מינימאלית (של תיכון) בכימיה ופיזיקה. הכוהל המתילי למשל, היא מולקולת פחמימנית מחומצנת חלקית – זה בעצם מתאן עם אטום חמצן. וראה זה פלא, מתאן (CH4) נוזלי הוא בעל תכולת אנרגיה גדולה יותר מדלק מטוסים, ועל כן שוקלים להשתמש בו כדלק מטוסים ''ירוק'' יותר. עכשיו, לגבי אתנול המשמש כבר היום כדלק למכוניות, הוא פחות אנרגטי פר מולקולה ביחס לדלק מבוסס שרשרות --CH2 כי הוא כבר מחומצן חלקית, אבל כאשר עושים השוואה בינו ובין דלק המבוסס על שרשראות -CH2- ארוכות יותר, כמו בנזין, אז עבור הכמות הנדרשת לאותה תפוקת אנרגיה (הקרויה למשל, VMT- vehicle miles traveled), האתנול משחרר קצת פחות CO2 לאוויר, מאשר הבנזין הקל, וכל צמצום מתקבל בברכה. דלק דיזל (ביו או לא ביו) עם שרשרות -CH2- ארוכות יותר מבנזין, ישחרר יחסית יותר CO2. ולגבי שאר הדברים (או בלונים) – יש סיבה מדוע אזור מדברי הוא מדברי..... רמז – מים (חשוב על המחיר להביא מיל למדבר – לנסיכויות הנפט אמנם אין בעיה עם זה, אבל זה בגלל שיש להם הרבה נפט...) בקיצור, אפשר לחלום על כל מיני פתרונות נפלאים, ובינתיים להפריח בלונים. מישהו הגדיר את תחום הביו-דיזל כבועה טכנולוגית בתחום האנרגיה. כאשר רואים את ההרס בדרום אמריקה ואינדונזיה, ניתן להסיק כי הבלונים בתחום הזה יכולים להיות ממש לא סימפטיים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| 101 שימושים לגליצרין |
|||
|
|||
ועוד אלף סיפורי לילה ולילה . | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| 101 שימושים לגליצרין |
|||
|
|||
טיפש זורק אבן לאגם - עשרה חכמים לא ימצאו | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אז מה כן? |
|||
|
|||
שמענו פסילה רבה של כל האופציות הריאליות אז אולי תואיל בטובך להאיר את עינינו? מה דעתך על דלק משמנים צמחיים ללא טיפול שמחייב כמובן התאמה של המנוע אבל אין צורך במתאנול כלומר נחסכת אנרגיה בתהליך שלא מתקיים ואין עודפי גליצרין. ואגב התפלת מי ים לצורך חקלאות מדברית ניתן לעשות באמצעות אנרגיית חום שתבוא מהשמש. איזה פתרון יעיל וישים יש לך בעבור התחבורה הפרטית? מכוניות על סוללות? או שאתה בעד ויתור על תחבורה פרטית והשקעה בתחבורה ציבורית שמחוברת לחוטי חשמל שייוצר בשדות המראות. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אז מה כן? |
|||
|
|||
מה שיש בשפע זה כל מיני ''רעיונות'', אבל יש מחסור ברעיונות מקוריים טובים, ולא פנטאזיות בגרוש של חובבים עם כל מיני בלונים שהם מפריחים באוויר ב''תמיכה'' להגיגיהם. להביא לך עכשיו פתרון אנרגיה גלובלי בפורום פא''צ הצנוע? אולי תלך קודם ללמד קצת מדעים בכדי שתחיל בכלל להבין את הבעיה. לשימוש באנרגית שמש יש כמה חסרונות. אחד מהם – פיזורה, ומכאן שטח גדול צריך להיות מכוסה במתקנים שצרכו אנרגיה לייצורם ונדרשת אנרגיה לתחזוקתם. לכן אין מתקנים כאלה בהיקף גדול. אבל, אם וכאשר כבר מתקבלים הספקים שיכולים לאפשר התפלת מים בהיקף גדול, אז למה צריך בכלל לגדל שמנים לייצור אנרגיה בעזרת המים המותפלים? - הרי האנרגיה כבר זמינה. אם זאת לא הייתה אנרגיה חופשית (free energy) אי אפשר היה להתפיל מים, שזה תהליך לא ספונטאני הדורש השקעת אנרגיה חופשית. במילים אחרות, בכדי להתפיל צריך גרדיאנט טמפרטורה (בין ''חם'' ו''קר'' יותר) וזה בדיוק הגרדיאנט שנידרש גם במכונות חום. אז תפיק בעזרת האנרגיה החופשית מימן מאלקטרוליזה של מים כלשהם, או פשוט תטעין מצברים של מכוניות חשמליות, או כל דבר אחר שאפשר לעשות עם אנרגיה חשמלית. רוצה איזה פתרון אינסטנט ''שווה''? – תלך להתייעץ עם אורי גלר. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הפקת אנרגיה סולארית |
|||
|
|||
השתפרה משמעותית לאחרונה. מדברים על יצור לוחות שמגיעים לניצולת של 40%. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הפקת אנרגיה סולארית |
|||
|
|||
אכן נשמע מרשים מאוד (ביחס לערך בסביבות ה-10% שהוא היותר רגיל). אפשר איזה לינק למקור הידיעה? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הפקת אנרגיה סולארית |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| הפקת אנרגיה סולארית |
|||
|
|||
באמת מרשים. ד''א מדובר לא על פנלים, אלא על תאי שמש המקבלים קרינה מרוכזת ממראות כנראה. ד''א ריכוז האור מצריך קרור של התא. סידור כזה הכי מתאים למקומות שבהם אין עננים או אובך, כי לרכז אור שמש כשלא רואים אותה, ויש רק אור מפוזר זה לא בדיוק מציאה, בלשון המעטה. וכמובן, שאלת השאלות – המחיר. זה תא שמש מרובה צמתות בין חומרים שונים לקליטת מרב הספקטרום צפוי להיות יקר ביחס לתאי סיליקון רגילים. לדעתי, אחד ממקורות האנרגיה המעניינים ביותר, ומעשיים כבר עכשיו, הם מקורות גיאותרמיים. עד כמה שזכור לי מקריאת חומר רקע, הם גם מתחילים להיות מנוצלים בהיקפים משמעותיים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הפקת אנרגיה סולארית |
|||
|
|||
אני מניח שגיאותרמי תלוי במאפיינים גיאוגרפיים. בניו זילנד זה מצליח כי הם יושבים על הר געש אחד גדול... מישהו סיפר לי פעם שהיתה לו תכנית ישימה כלכלית(!) למתקני כח גיאותרמיים עירוניים/מטרופוליטניים ע''י חפירה לעומק 3-4 ק''מ. האמינות של הבנאדם לא מן הגבוהות. אותי משעשע הרעיון של שילוב אנרגיית גלים ואנרגיית רוח ע''י הקמת שבשבות על רפסודות שיצופו במרחק ק''מ אחדים מהחוף. שטח ימי לא חסר. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הפקת אנרגיה סולארית |
|||
|
|||
לא חייב להיות ניו-זילנד, או גייזרים טבעיים. קודחים לעומק של משהו כמו 10 ק''מ או יותר בשכבה סלעית. מסתבר כי הטמפרטורה עולה עם העומק, החל מעומק התחלתי לא גדול, כי פשוט מתקרבים יותר לפנים של כדור הארץ שהוא חם מאוד. מזרימים לשם מיים שמחוממים ל-100 מעלות או יותר, ואת השאר אפשר לקרוא ב-WIKI למשל. הספקת אנרגיה רציפה, לא תלוייה במזג אוויר, רוחות סוערות וגלים קטנים מדי או גדולים מידי. חוץ מזה, זה כבר עובד בלא מעט מקומות ובהצלחה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הפקת אנרגיה סולארית |
|||
|
|||
רציתי לשאול אם מישהו יודע כמה BTU מופק מבושל תירס. אני מחפש את המידע, וכרגע לא מוצא... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ביודיזל יצרנים ביתיים |
|||
|
|||
אומנם מחזיר לתחילת השרשור אבל מידע בעברית על ייצור ביתי של ביודיזל www.bio-diesel.org.il לאוויר פחות שחור ואולי ירוק יותר | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי