|
כיצד הוא צונח לביצת הרש''פ, נרטב ממנה ועוד אומר שהוא מרגיש יבש. הוא מתייחס לרש''פ כמקשה אחת, כאילו הוא נושא ונותן עם גורם אחד מתוך עשרות גורמים שונים בממשל שלה ועוד עם עשרות גורמים בתנועות השָחור הלאומי, והכל מסתדל לו.
נשים את השאלה האם זה חכם להיכנס למשא ומתן מתוך איום לנקמה וחיסול בצד ונבדוק האם זה בכלל ריאלי להשיג הישג כל שהוא ממו''מ מסוג זה. או שלחילופין זה מום מתמשך בחשיבה הספירואידית. שהרי גם אם החטיפה יצאה כהוראה מלשכתו של האנייה הרי כלל לא בטוח שיש לו שליטה אמיתית על הזרוע הצבאית של החמאס ועל ערב רב של כנופיות המתהדרים תחת חליפתה. כלומר, אין ערובה כלל שהגורם שאיתו נסגור עניינים יוכל לספק את הסחורה.
מכאן נחזור לשאלה הראשונה, האם זה חכם לנהל מו''ם עם הרש''פ? התשובה המתבקשת היא לא, גם מאותה סיבה שציינתי, אבל גם מהסיבה שאסור לנו לתת תופעה כזאת להיות לגיטימית. כי ככל שנשלם על כל חטיפה כך נעודד את הפלסטינים לשוב ולחטוף. התגובה הישראלית לכן צריכה להיות כואבת וכוללת את חיסולם של כל אותם גורמים שקיבלו את החלטת החטיפה, ביצעו אותה וסייעו לחוטפים. גם אם מדובר בעשרות פלסטינים מן הראוי לנהל רשימת חיסולים מבוקרת שתצא לדרך מרגע אישורה, כדוגמת החיסולים לאחר טבח מינכן. חיסולי ראשי כת ''ספטמבר השחור'' (שם תעמולתי לכנופיית הטרור שניהלה את פעילות הטרור של הפתח בחו''ל) ע''י לוחמי ה'מוסד' השיגו מטרה חשובה והיא: הפסקת הטרור הפתחי בחו''ל.
השיטה לה מטיף ספירו שמה שלא הולך בכוח יילך בפחות כוח לא תופסת מול ארגוני טרור שפועלים להשמדת ה''ישות הציונית''. אנחנו יכולים לשחק עם עצמנו שוב כאוסלו, שארם א-שייח', קמפ דייוויד, אבל שוב ניפול לבור התרעלה האש''פי/חמאסי.
ספירו צודק שחטיפת החייל היא תירוץ לממשלה להיכנס לעזה. אבל למעשה זה מחדל הממשלה. צה''ל כבר מזמן היה צריך להיכנס לעזה ולפגוע בחוליות הטרור שבה, עם המשכם לשגר את הקסאמים לאחר השלמת הנסיגה. רק בגלל שחיכינו זמן כה רב ללא תגובה התאפשרה חטיפת החייל.
העובדה היא שמו''מ אינו עוזר בד''כ לחטופים. ראו את חטיפת 4 חיילי הנדסה בגבול שולי החרמון ב-2001. ישראל ניהלה מו''מ עקיף ממושך מול החזבאללה שבסופו של דבר התברר שהחיילים נרצחו בסמוך לחטיפתם. כך גם האמור לנער האזרח אליהו אשרי שנרצח שעות ספורות לאחר חטיפתו עוד בטרם ידעו שלטונות ישראל שהוא בכלל נחטף (אבל ספירו כהרגלו מאשים את הממשלה הציונית ברציחתו של הנער). אני מקווה שבעניין החייל החטוף העניין שונה והוא אכן מוחזק וחי ומטופל רפואית. אם כי אינני מאמין שלפלסטינים חשובה כל כך אמנת רומא אותם הם מפירים יום יום. אבל זה לא מונע מספירו להיתלות בקרני מזבח האמנה ולדרוש את קיומה מישראל (שכידוע אינה מפירה את ההאמנה הזו) והוא אינו מסיק מסקנות ברורות מנוהג הפלסטינים להפר את האמנה הזו ואמנות אחרות יום יום. לעומת זאת הפלסטינים כן דבקים באמנה הפלסטינית המקורית ובאמנת החמאס. אבל להם זה מותר, כי בודאי ספירו חושב שהפלסטינים הם מספיק פרימיטיבים, במונח הרדוד שלו, שאין זה מנומס לדרוש מהם דרישות הגיוניות ומוסריות.
העמדה הספירואית לפיה ''יש לנהל מו''מ עם ארגוני טרור'' היא זריית חול בעיניים, משום שאין כוונתם של ארגוני הטרור לשחק לידי ישראל אלא רק לקדם את ענייניהם הפנימיים, מורל מתפקדיהם ולהשיג נתכים גדולים בחברה הערבית המתלהמת. לישראל אסור לקחת חלק במשחק הזה. ואם כבר לנהל מו''ם אז רק עם הנשיא עבאס. הבעיה היא שהוא בקושי שולט על עצמו. לכן הקו הספירואי איננו אפקטיבי.
מעצרם של חברי פרלמנט ושרים בממשלה הפלסטינית היא עוד חולייה במלחמה בארגוני הפשע. ספירו מנסה להשוות את המהלך לפעולת הריטים נגד המנהיגים הציוניים, כדי להשיג משוואה שתקל עלךיו להגן על השטנים הקטנים המתקראים ''שר בממשלת פלסטין''. למען האמת מן הראוי להשוותם ל''מילושוביצים'' ולהעמידם לדין על שפך הדת שהם גורמים במסגרת מדיניות הטיהור האתני שהם נוקטים כנגד היהודים.
רק במקום לשפוט אותם בהאג מן הראוי לשפוט אותם בירושלים. לפחות שהצדק ייעשה ולא רק ייראה ככאילו שהוא קיים. |
ספירו עדיין לא מבין
