|
תודה להערות המעניינות של המגיבים | |||
|
|||
בינתיים כבר ממתינים לסלסלה עם החרוסת, החסה היבשה, חתיכת המצה שלא אוכלים והביצה משום מקום. כנראה איזו תזכורת סמויה ל''מעשי ידי אובדים בים, ואתם אומרים שירה''. והחד גדיא שבסוף, שהמקבריות שלו ניבלעת על ידי הבטן התפוחה ממצות וקנידאלאך מקמח מצות במרק, ועודף הגלוקוזה של חצי הליטר של ''יין'' הענבים הטעים. רק שבפסח השנה כבר לא יהיה עוף, לאחר שענף העוף הוותיק במדינתנו נימחה בין-ליל. עוד נקודה ל''מה נישתנה הלילה הזה מכל לילות פסח הקודמים''. וגם עורגי רוח אוסלו צריכים לעכל את הרעיון שנפל דבר בפלסתין, ואין פרטנר באופן מוחלט בינתיים. אבל אולי יתחילו כולם לדאוג יותר לענייני פנים, כך שתבואנה חרויות חדשות לנידכאים ולשפופים, מי יודע? ונראה שתהיה לנו, לראשונה בתולדות ישראל, שרת חוץ חתיכה וחכמה שתכניס לקונדוליסה קצת אלוהים בלב (אבא אבן אמנם היה חכם, אבל גם שמן). | |||
_new_ |
ולמה אוכלים בפסח ביצים קשות במי מלח? | |||
|
|||
_new_ |
ולמה אוכלים בפסח ביצים קשות במי מלח? | |||
|
|||
שאלת המאה. ממחשבה ראשונה, מי מלח, אולי ים-סוף וכל זה, אבל דומני שהמים שם די ''מתוקים''. ולמה ביצים? אתמהה. אבל ביצים זה דבר טעים של חלבון מרוכז, מזין, טוב בארוחת ערב (כמו סדר פסח), ובנוסף, פעם לא לכולם היו אמצעים לקנות בשר, אז שלפחות תהיינה ביצים כמאכל בעל שיניים, הנותן תחושה של סעודה ממשית. ודווקא מי המלח מוסיף משהוא לביצה, אז שיהו מי מלח לזכר האיזכור הרב של המלה ''ים'' שם. סוס ורוכבו טבע בים, שירת הים, וכל זה. אולי בעצם, הביצים, משום שמשה היה גבר עם ביצים, וגם בני ישראל שהעזו לצאת ממצרים החזקה, היו עם ביצים, אפילו נשותיהם :) | |||
_new_ |
גם לה' היו ביצים, זה לא סתם - | |||
|
|||
שנאמר, ויוציאנו ה' אלוהינו משם ביד חזקה ובזרוע נטוייה. זרוע נטוייה זה הביצים וגומר... | |||
_new_ |
''אל תישא את שם אלוהיך לשווא'' | |||
|
|||
_new_ |
''אל תישא את שם אלוהיך לשווא'' | |||
|
|||
כמובן שלא. לא נשאתי שמו של השם יתברך לשווא, אלא רק ציטטתי פסוק, תוך פרשנות. | |||
_new_ |
ולמה אוכלים בפסח ביצים קשות במי מלח? | |||
|
|||
מאוד פשוט כאשר העם ניכנס לים סוף, ים סוף לא נפתח עד שהגיעו המים לביצים שלהם. ועוד ולמה קשות? והרי לך ביצים קשות כנגד עם קשה עורף הוא | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |