|
צבי גיל יורה בשליח | |||
|
|||
אולי לא במודע הפיק עורך הארץ כותרת קולעת משקפת את המצב לאשורו. כל תוכנית הקרוייה ''התנתקות'' נולדה ממניעיו של שרון, אשר כפה אותה על רובם של שרי ממשלתו. אבל העניין רחב בהרבה. מדובר בעיקר ברמיסתם של עקרונות הדמוקרטיה והמנהל התקין, ולא רק בעניין ה''התנתקות'' הרעה אלא בכלל ההתנהלות השלטונית בארצנו בשנים האחרונות המתאימה לרפובליקת בננות. במדינה מתוקנת יאמר ''הכנסת אישרה'', ''המשטרה סגרה'' וכו'. כי הרי שם מדובר במוסדות מתוקנים ועצמאיים. ברפובליקת בננות יאמר ''בטיסטה הוציא הוראה'', ובמקרה שלנו ''דון שרונה סגר''. ולכן כותרת הארץ, מתארת במובלע, כמעט שלא מדעת, אך במדוייק, מצב קיים | |||
_new_ |
טעות חוזרת | |||
|
|||
אף פעם לא הערצתי את אריאל שרון ובודאי לא חשבתי שהוא ראוי להיות ראש הממשלה (במיוחד אחרי פרשת סברה ושתילה). כמובן שאף פעם לא נתתי לו או למפלגה אותה הוא מייצג את קולי ביום הבוחר. עד אתמול לא ידעתי על הסיבות שהביאו להחלטה על ההתנתקות. היום כבר יש לי מושג. מהיום אני עוד יותר שקט שתאורית הקונספירציה לא ממש רצינית. ראה: ''כך נולדה תוכנית ההתנתקות'' (http://www.nrg.co.il/online/1/ART/958/042.html). | |||
_new_ |
שום טעות, והקישור לא מוכיח דבר. | |||
|
|||
בקישור שהבאת מתבטא גלעדי (שבמקרה גם קיבל ג'וב חביב הקשור להעברות של סכומים גדולים לרשות הפלשתינית) ביהירות אופיינית לקצינים מסוימים, על כך שהייתה ב''זכותו'' תוכנית מגירה להתנתקות. כל מי שמכיר את צה''ל יודע שיש לו אלף ואחת תוכניות מגירה לתרחישים שונים, אשר רובם המכריע אינם מתממשים. כל זה אינו רלוונטי להחלטה שנלקחה ע''י ''פורום החווה'' ( AKA משפחת דון שרונה), למניעים שסבבו את אותה החלטה (דרוקר ושלח פרסמו את מה שנחשנו מזמן), ולדרך הברוטלית בה כפה אדם אחד את רצונו על מדינה שלמה בדרך השמה ללעג וקלס כל הליך דמוקרטי תקין. אלה עובדות מר סיוון, לא ''קונספירציה''. | |||
_new_ |
אכן טעית | |||
|
|||
הטענות על החלטה שכפה בן אדם אחד עלו ונידונו ולכן אתה יכול לחפש שם את ''ההוכחות'' שלך לכך. אני מכאן לא קניתי זאת אז ובודאי לא קונה זאת היום - הרי לא הצגת שום דבר ממשי חדש. מאחר שראש הממשלה הוא למעשה בתפקיד 24 שעות ביממה הרי שכל הקורה בחייו הפרטיים משפיע על דרך קבלת ההחלטות שלו. השאלה הרלוונטית כאן היא המשקל של ההשפעה הזאת. כפי שכתבתי קודם המשקל של העניין הפרטי בהחלטה על ההתנתקות הוא שולי - לא מכריע | |||
_new_ |
לא ''הוכחות'' אלא עובדות. | |||
|
|||
הרי ברור וידוע לכל ששרון באופן אישי הוא זה שהודיע על התוכנית, יזם את התוכנית וכפה אותה על מערכת הבטחון ורוב שרי הממשלה. אינני מוצא טעם להתווכח שוב על עובדות. לגבי ה''קונספירציה'', כתבתי ששרון פעל ממניעיו האישיים. אתה הוא זה שפרשת זאת בטעות כאילו טענתי ש100% מהחלטתו נבע מהחשש מהחקירה המשפטית. ואילו אני מדבר על מכלול רחב יותר של מניעים אישיים: 1) ירידת קרנו בציבור, והטענות כלפיו כי ''אין לו תוכנית'' והרצון שלו להישאר בשלטון 2) תקשורת בקורתית. 3) התסכול האישי שלו מכך שהוא ''תקוע'' והרצון ''לעשות משהו''. ולהרשם בהיסטוריה בערוב ימיו. 4) וכן, גם החקירה הנושפת בעורפו והיוותה חלק ממסכת הלחצים הנ''ל. כאמור בינואר 2004 הודיעה ארבל על כוונתה להממדתו לדין. להאשים את שרון ב''אסטרטגיה'' זה גובל בהוצאת דיבה. לעומת זאת בתור טקטיקן מוכשר הוא הבין כי תוכנית ה''התנתקות'' תתן לו פתרון ל4 הנקודות הנ''ל. ובכך מסתבר שצדק. | |||
_new_ |
לא נכון | |||
|
|||
אתה בהחלט מדגיש את המניעים הפרטיים להחלטה על ההתנתקות (המניעים כמו טובת עם ישראל לא חשובים או פחות חשובים). גם אם נניח שהעובדות שכללת ברשימה נכונות אין בהן אסמכתא שהן המניע העיקרי בדרך קבלת ההחלטות בנושא ההתנתקות - מה שאתה טוען. אני חושב שאתה הופך את היוצרות (זו המשמעות של המושג רפובליקת בננות בהודעות שלך) ולכן אני אומר שאתה טועה. | |||
_new_ |
אני לא קונה את טיעוניך | |||
|
|||
הרי לא הצגת שום דבר ממשי חדש. | |||
_new_ |
לא מוכר לך כלום.......פרקש !!! | |||
|
|||
_new_ |
יש לי מספר הסתייגויות מקביעתך הפסקנית | |||
|
|||
כי הדברים בפועל הרבה יותר מסובכים. ראש ממשלה לא ''בולע'' כל מה שמגישים לו, ובודאי לא מה שרח''ט תכנון אסטרטגיה לשעבר במטכ''ל מגיש. אל תהיה כה תמים. במקביל הוצגו בפני ראש הממשלה עוד תוכניות, כולן טובות או רעות כתוכנית הזאת. השיקול של שרון ללכת על תכנית ההתנתקות במודל וויסגלאס - רייס (ולא גלעדי, שהיה רק הטכנאי שפרט את השטר לתוכנית מסודרת) היה מחובר ומושפע בהחלט ללו''ז המדוייק והעוקב למצבו המשפטי ולעבודת הבדיקה של הפרקליטות ופרקליט המדינה. היה משקל רב ביותר לגרזן האיום הזה על דחיפת שרון לתוכנית המסויימת הזאת. לכך חברו עוד כמה עניינים משפיעים. בשל הזמן המאוחר, אני אציין רק בכללית: א. שרון קיבל החלטה, מה שקוראים אסטרטגית, להתנתק מהפלסטינים חד צדדית כי אין פרטנר למו''ם/לשלום, אין על מי לסמוך ואין לעמוד על קיום מחוייבויות פלסטיניות כי הם אינם מקיימים החלטות (ממשל חלש ורקוב). ב. רצועת עזה היא קן צרעות צפוף שאין לנו עניין ממשי בהתיישבות בו, ולכן כדאי לסגת משם, להוריד נטל בטחוני כבר, לזכות בכמה טפיחות על השכם, ולחכות ולראות כיצד יתנהגו הפלסטינים שם מעבר לגדר. ג. במקביל, ישראל תיערך חד צדדית לסמן את קו הגבול שיכלול גושי התנחלויות גדולים: מזרח ירושלים, גוש עציון ואריאל, ועוד ישובים בסמוך לגדר ההפרדה. ד. לאחר השגת הכוחות, ישראל תמתין לשינויים בצד הפלסטיני, אם יהיו, כדי להיכנס למו''ם מדיני שיכלול תיקוני גבול, הזזת תושבים מצד לצד בהתאם לצורך. ה. כל התהליך הזה אינו קצר ולא בטוח שהוא יוכל להתנהל במקביל. אבל בכל עת אפשר לעצור את התהליך ולהיכנס למו''ם במידה ויבשילו התנאים ברש''פ או לחילופין לחזור למלחמה מקיפה, אם נידרש. ו. שרון יודע שהוא לא יוכל לעמוד בראשות הממשלה לכל אורך הדרך הזאת מאפשרות שהליכוד לא יעמידו מחדש בראש או מפאת גילו, ולכן הוא מנסה כעת להגיע להבנות עם העבודה ומאחרי הוילון גם עם שינוי, כדי שיהיו ממשיכים לדרכו במפלגות אלו במקביל לחלק מהליכוד. ז. כל הצדדים מהצד הישראלי מבינים שלא מדובר על שלום אלא על הפרדה ועל אפשרות סבירה שהטרור ימשיך בכל עוזו. עתידו של הרש''פ לא ברור, יתכן וחלק משטחי יהודה ושומרון יסופחו לירדן בקונסטלציה שתיווצר בלית ברירה וירדן תתקבל ותזוהה כמדינה הפלסטינית. לא בטוח שהיא תשמח לספח את רצועת עזה, ויתכן שהרצועה תחזור לשמש כעול על כתפי המצרים. ח. גורם משפיע נוסף על שרון היה לדעתי רצונו לשבור את הסטיגמה ששמו יוצר בעיקר בחו''ל. הוא רוצה לסיים את חייו הפוליטיים כאחד שיצא מקונכיית המדים והפך למנהיג התורם לשלום. במידה ומהלכו יצליח אני משוכנע שנסיונו זה יצליח גם הוא. המידה והתוכנית תיכשל, תמיד יוכלו לטעון שהוא ניסה, וחלק מההילה תישאר. | |||
_new_ |
לא קבעתי שום כלום בפסקנות | |||
|
|||
משמעות ההודעה שלך היא שעניין הקונספירציה אם בכלל הוא שולי ביותר במערכת קבלת ההחלטות. לגבי הקונספירציה אתה מציג רק קשר נסיבתי - שדברים התרחשו במקביל. אתה יודע היטב שקשה לשכנע בית משפט רק בגלל לו''ז מקביל. | |||
_new_ |
יש לי מספר הסתייגויות | |||
|
|||
אינני חולק על שורת הנימוקים שלך א' עד ח', כי אינני יודע מספיק, ואני מאוד מקווה שאתה צודק בכולם אם כי יש לי ספק רב. בדבר אחד אני בטוח - כל המעשיה על הקשר בין ''החקירה'' של הפרקליטות לבין החלטותיו של שרון, היא שטות. ממדרגה ראשונה, עורבא פרח ותו לא. כבר הבעתי את דעתי בעבר שכל פרשת ''האי היווני'' היא קישקוש ברמה של גן ילדים וההלוואה ששרון קיבל מידיד אישי (אדם שאין לו כל אינטרס עסקי או אחר בישראל) איננה פשע כזה חמור (וודאי לא ברמה של עמותות ברק). שרון ידע שאין לו מה לחשוש מהגשת תביעה מפני שעדנה ארבל בעצמה הגישה בדצמבר 2003 (שבועות מספר לפני שאלייקים רובינשטיין פרש מתפקיד היועץ המישפטי) דו''ח מסכם שהמליץ לסגור את התיק נגד שרון. היא שינתה את דעתה בינואר 2004, כשמונתה לממלאת מקום היועץ המישפטי, בלי שהתגלו עובדות חדשות כל שהן. מזוז בהחלטתו לסגור את התיק הסתמך כמעט מילה במילה על ההמלצות של ארבל מדצמבר 2003 --- שווה לקרוא את הטקסט המלא של מה שמזוז כתב. אני לא אומר ששרון הוא צדיק גדול, או שבניו אינם מושחתים. אבל אין פה ולא היה פה שום חריג מהשחיתות המקובלת בפוליטיקה הישראלית. לא אנסה לנחש מה היו הנימוקים שהביאו להחלטותיו של שרון, אבל ללא כל קשר למה שאני חושב על עצם התוכנית, ה''חקירה'' נגדו לא היתה הסיבה. | |||
_new_ |
ראה תשובתי לדוד סיון למעלה | |||
|
|||
ובקשר לחקירה, אני חושב שאתה מפספס משהו. אתה מתמקד בשאלה האם החלטתה של ארבל הייתה מוצדקת או לא. שאלה מעניינת אך לא שייכת לנושא הדיון. עצם ההחלטה של ארבל ללכת בכיוון של העמדה לדין של שרון ( מוצדקת או לא), היוותה סכנה ממשית ומיידית להמשך שלטונו של שרון באקלים הפוליטי והתקשורתי באותו זמן. | |||
_new_ |
יבכל זאת לדעתי הפרקליטות | |||
|
|||
חושפת היום יותר שיניים מאשר בעבר. היא לא נקייה משיקולים זרים בהחלטותיה, כי היא גם גוף ציבורי שחי, נושף ומפמפם גם הוא. ה''אי היווני'' הוא Case/No Case ע''פ המניעים והאסרטיביות של הפרקליטות. המקרה הזה, השיקולים הציבוריים-פוליטיים ככל הנראה היו מרכיב חשוב בהחלטות הפרקליטות. | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |