  
  
  
|
 |
|
||
  אורי אריאל העלה סוגיה מענינת |
|||
|
|||
למרות אזהרות גורמי הביטחון , יוצאות משפחות ישראליות לחגוג את חג מתן תורה בחופי הים האדום. גורמי הבטחון משוכנעים כי תתכן פעולת טרור שעלולה לעלות בקרבנות בנפש חלילה. מדוע אירגוני ''הגנת הילד'' לא יוצאים בקמפיין להוציא את הילדים של המשפחות האלה מידי הוריהם, שהרי הם מסכנים אותם ביודעים.. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| שאפו !!!!!!!!!!!! |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| פרקש, למה אתה קופץ? |
|||
|
|||
למיטב הבנתי חה''כ אורי אריאל טועה משתי סיבות: 1. שתיקתו כאשר קטינים יושבים במעצר בחשד לעבירות. 2. הפיכת טובת הילד לנושא פוליטי. קרא טוב טוב את הידיעה. הוא מלין על כך שדאגו ודיברו על טובת ילדים שיושבים במעצר. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| פרקש, למה אתה קופץ? |
|||
|
|||
1. נדמה לי שאורי אריאל אמר מילה או שתיים בעניין הקטינים היושבים במעצר. כולל הלינק הזה. 2. טובת הילד הוא אינטרס פוליטי ולכן הוא מטופל ביום יום בכלים פוליטיים שמנחים את הייעוץ המקצועי. במדינה חופשית עם תרבות ויכוח מואצת כל כך, הכל פוליטי ולו רק משום שהציבור מביע דעתו על כל דבר שזז. הכנסת ילדים לכלא, או פינוי מקדים של ילדים הם מהלכים פוליטיים, בלי כל קשר להצדקתם, והם נגזרים ממדיניות הממשלה ומתגובות לה בחלקים מציבור. עכשיו הדרג הפוליטי הוא שקובע והוא שיקבע איך יתייחסו לילדים במשחק הפוליטי. הפרקליטות ועובדים סוציאליים רק יתנו לדרג הפוליטי גבולות ביטחון, כדי שהפוליטיקאים לא יחרגו כדרכם בקודקס. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אני חושב שאתה טועה |
|||
|
|||
הסדר צריך להיות הפוך ממה שאתה אומר. קודם טובת הילד בהנחה שלא עבר על החוק. אם הוא חשוד שעבר על החוק אז גם בירור במשטרה. זו חייבת להיות השיטה כדי ששיקולים על טובת הילד לא ימוסכו על ידי אינטרסים (במיוחד של הטווח הקצר) של פוליטיקאים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אם טובת הילד היתה לנגד הממשלה |
|||
|
|||
כי אז היו משאירים אותו בהתנחלותו עם הגנה של הצבא. ואם המדינה כל כך פוחדת מפגיעה פסיכולוגית או פיזית בילדים, אז שתתחיל לדאוג קודם לעשרות אלפי הילדים שהלכו לנפוש בסיני על אף התרעות פח''ע מתקתֵקות. ואח''כ תטפל בילדי המתנחלים. פרה פרה. מאחר שאין המדינה חוששת מילדי סיני (זולת התרעה שהופצה ע''י היועץ לבטחון לאומי), אין סיבה שתחשוש גם לילדי קטיף. חייבים הרי לשמור על שיוויון. וזה בעצם מה שהוא טוען. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אתה עוסק בפוליטיקה ולא בטובת הילד |
|||
|
|||
ההודעה שלך, פרקש, מעידה שאתה גם לא ממש דואג לאלו שירדו לסיני או לחילופין לאלו שגרים בגוש קטיף וילדיהם שיושבים במעצר. חבל | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לא דיברתי על מה ולמי אני דואג |
|||
|
|||
אלא ציינתי את דאגתה האינטרסנטית של המדינה שמחטיאה צרכים אמיתיים לביטויי דאגה. מכאן שכל העניין הזה הוא קודם כל פוליטי ורק לאחר מכן חינוכי או סיעודי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אני חושב שאתה קורא את העובדות לא נכון |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| אני קורא את העובדוות נכון ביותר |
|||
|
|||
לכל היותר אתה חלוק עלי בפרשנותן. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אינני בטוח |
|||
|
|||
מה שהכי חשוב כאן זה הנושא הלא פוליטי. לפי הבנתי אתה אומר שאין בעיה ולכן אתה קופץ למגרש הפוליטי. אני אומר, שאולי יש בעיה והיא שייכת רק למגרש המקצועי. אני אומר, שאסור לערבב שיקולים של טובת הילד עם פוליטיקה ופוליטיקאים. הערה: שמעתי ברדיו לפני מספר ימים שותם קטינים שמסרבים להזדהות בוכים בלילות. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אני משער שזה טיבעי שילדים ומבוגרים יבכו |
|||
|
|||
בשעה שמגרשים אותם ללא כל סיבה מאדמתם ומביתם. ברגעים אלה דווקא מסוכן יותר לנתק את הילד מזרועות אימו. נכון הוא שהתהליך הזה יהיה בחברותא משפחתית וקהילתית תומכת, ושקריעתו של הילד לא תהיה גם מביתו וגם ממשפחתו. מספיקה לילד התנתקות אחת, שגם היא מיותר מבחינתי, לפי מצב העניינים שנקלענו אליו. אינני מאמין שהממשלה חושבת בעניין זה על טובת הילד, כי ראוי שהוא יהיה כגוף אחד עם משפחתו בנסיון ההסטורי האכזר הזה. הממשלה רק רוצה להקל על הפינוי הצפוי. הכל טקטיקה שרונית. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אתה משחק משחק מעצבן |
|||
|
|||
העניין עליו החל הדיון קשור בקטינים שיושבים במעצר כי אינם רוצים להזדהות. ביום הם שמחים על השתתפותם במאבק ובלילה הם בוכים בגלל שהם במעצר. אתה מנסה להעביר את הדיון על ההחלטת ההתנתקות. המשחק הזה לא ממש מעניין אותי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| חיסכו להם טראומה |
|||
|
|||
חיסכו להם טראומה (http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?...) מאת יופ מאיירס () כך צריכים המתנחלים המיועדים לפינוי להקל על ילדיהם ''אף שבתחומים רבים בבריאות הנפש מפגרת ישראל אחרי המערב, יש תחום אחד שבו ישראל היא, למרבה הצער, אלופה: ההתמודדות עם טראומה''. * * ''לא תמיד אפשר למנוע את פיגועי הטרור שמוסיפים קורבנות כה רבים, בגוף ובנפש, לרשימה ארוכה של נפגעים. לכן גם לא תמיד אפשר למנוע את ההפרעות הפוסט-טראומטיות שנובעות מפיגועים אלה''. ''עם זאת, אין ספק שניתן לחסוך ממאות ילדים בגוש קטיף ובצפון השומרון את הטראומה של הפינוי הקרב..... עזיבת בתיהם בגוש קטיף ובצפון השומרון תהיה לוחצן רציני לכל הילדים. אבל אפשר למנוע מהלוחצן הטבעי והנורמלי הזה להיהפך לחוויה טראומטית, שתגרום בעקבותיה לתגובות פוסט-טראומטיות, שפוגעות קשות בתפקוד לטווח קצר וארוך''. ''לפי מיטב הבנתי המקצועית, יש לומר לכל אותם הורים שחושבים להישאר עם ילדיהם בגוש קטיף ובשומרון עד הרגע הקריטי, .... עלולים לגרום לילדיהם פצע טראומטי שניתן למנוע''. ''כמנגנון הגנה אפשר כמובן לכוון אצבע מאשימה לכל העולם מסביב''. **** מצד שני בידי ההורים יש כלים למנוע את הטראומה.**** הד''ר מאיירס הוא ראש המגמה לפסיכולוגיה חינוכית וקלינית של הילד בבית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית בירושלים | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי