  
  
  
|
 |
|
||
  ההיסטוריה ודגשיה |
|||
|
|||
דוד, אגיב ואגן על התזה שלי במאמר ניפרד. העובדות כולן שם, ואמרתי לעצמי ברגע קריאת המאמר שעשית עבודה מצויינת והארת נקודות חשובות. אלא שהנקודה היא לא העובדות ההיסטוריות, אלא אירגונם התקין והדגשים הניתנים לכל קבוצת עובדות במסגרת הארת הסצינה ההיסטורית. כבר קרל פופר היבחין שלכל תזה, בלתי סבירה ככל שתהיה, ניתן להביא ראיות תומכות, והחשוב הוא לא הראיות התומכות בתזה, אלא אלה המפריכות אותה. הבעייה אינה הסוציאליזם של בני העלייה השניה (כפי שקוראים תאבי דם מילולי וזיקי אש מסוג עמיש היו חפצים לראות, בהתלהט הויכוח כאן) אלא גישות מסויימות בהם נקטו בני העלייה השניה. אבל, המדובר הוא באירגון קוהרנטי של העובדות ההיסטוריות - שהרי העובדות ידועות ברובן. ואת זה אנסה לעשות. ביקורתו של אחד העם ידועה גם לי ואף התייחסתי אליה לפני חודשיים. נ.ב. ''חדשות מחלקה ראשונה'' בה כתבתי מקצת הדברים במאמרי וברשימות בשולי מאמרי אינו ''אחד הפורומים ברשת'' אלא עיתון הקשור במעריב. העתיד שייך לעיתוני רשת, שכן ניתן לעדכן שם חדשות בזמן אמיתי. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| אין המדובר ב''כתב אישום חריף'' אלא בהבנת משמעות העובדות ההיסטוריות |
|||
|
|||
לאשורן, שכן רבה כאן ההדחקה של משמעות הדברים. העובדות ידועות, אך את משמעותן הדחקנו, והדבר מנע אירגון תקין ואדקווטי של הסצינה ההיסטורית בשנים 1870 - 1936 בהקשר של הבנת התפתחות המחשבה הלאומית הפאן-ערבית במצרים וסוריה, בפרט בתחילת המאה ה-20. דמוגרפיה ואלימות: זמן סינכרוני ודיאכרוני ואוכלוסיית ערביי ארץ ישראל עד תקופת הצהרת בלפור דיון 595 | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אפשר ללכת גם בשיטה של קרל פופר |
|||
|
|||
ההודעות שלך בפורום של NFC לא מציגות שום מקור שמפריך את התיזה שלי (ההפוכה משלך) על התייחסות בני העליה השניה לערבים. אני לפחות הבאתי חלק מהמקורות שמהווים אסמכתא לתיזה הזאת. דבריך אתה ככל שהם מכובדים לא מהווים הפרכה כי הרי לא היית שם לפני 1914. על פי המצב כעת כשאין בידינו מקור אחד לטענותך על בני העליה השניה - התיזה הזאת מופרכת בשלב זה. יש נקודת זכות קטנה, שאולי תהפוך את מסקנות הסיפור. אתה מזכיר את יוסף חיים ברנר שכאילו מהווה מקור לתיזה שלך. בנתיים אינך מציין את שם הספר ומקומות בו שרלבנטיים לדיון. ----- אני מקווה שאת ההגנה ''.... על התזה של[ך] במאמר ניפרד'', תציג כאן בפתיל הזה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| כאינדיקציה לאטימות וגישה גזענית יש את ההתייחסות הבזוייה |
|||
|
|||
לעולי תימן - ארוע המושבה כנרת למשל. יש את העדות של ד''ר אורי מילשטיין אודות היחס של אנשי העלייה השנייה לבת משפחתו, המשוררת רחל (בלובשטיין), שחרף תרומתה זרקוה מהקיבוץ בחוסר כל לגווע בשחפת ונטשוה (מאמר בשם ''בגידת החברים''). וקיימות התבטאויות גזעניות בכתביו של ברנר. צריך לבחון את העדויות באופן מצרפי, תוך שילוב עם דברים נוספים הידועים לכל אדם סביר אודות בני העלייה השנייה. אם למשל תבקשני להביא מקורות לכך שעלייה זאת היתה בשנת 1905 מרוסיה, או אודות היותם חניכי מרקס, לנין, ניטשה והתנועה הרוסית הנרודניקית, הרי יהיה כאן גימיק שרלטני וטרחני. הערה: מדובר בפובליציסטיקה ולא במאמר מדעי, ודקדוקי העניות השרלטניים כאן אינם במקום הנכון. בנושא העדויות למשל מספיקות מובאות מעיתונים שטרחו וליקטו חומר. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אינדיקציה היא לא הפרכה |
|||
|
|||
המקרה שאתה מביא (המשוררת רחל) הוא אולי אינדיקציה למשהו מהסוג שאתה טוען. גם אם האינדיקציה הזאת הפכה להוכחה אין בה כדי להאיר את היחסים בין הערבים ואנשי העליה השניה (מי היה אכזרי כלפי מי). יותר מכך, אני תחמתי את המאמר לתקופה שעד מלחמת העולם הרבה לפני פרשת רחל. גם הסיפור על קבוצת עולי תימן, שמתחיל בסופה של התקופה עליה מדבר המאמר איננו אינדיקציה על מופרכות התיזה שלי. דרך אגב, כל מי שקורא את דברי פרופסור יהודה ניני, או מדבר איתו על הנושא (כפי שעשיתי), יודע שהיחס הרע מאד היה נחלת עולי תימן גם בתחומי המושבות שהוקמו על ידי אנשי העליה הראשונה. זאת ועוד, הקבוצה שהגיעה לכנרת ברחה ממושבה אחת לפחות בגלל היחס המפלה (גם בשכר, גם בתנאי מגורים וגם בשרותי רפואה ועוד). עצוב שגם בחוות כנרת לא שפר גורלם ואף הורע. ------- אני מבין מדבריך (''מדובר בפובליציסטיקה ולא במאמר מדעי, ודקדוקי העניות השרלטניים כאן אינם במקום הנכון''.) שאתה עוסק בפובליציסטיקה ולא ממש מעניינת אותך הגישה המחקרית. אם כך מדוע אתה מגיב על המאמר הלא פובליציסטי והכן מדעי? מדוע אינך מציג את האסמכתאות לטענות שלך? על השרלטנות ודידוקי עניות לא ארחיב מפאת כבודך.... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| כאינדיקציה לאטימות וגישה גזענית יש את ההתייחסות הבזוייה |
|||
|
|||
עוד | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| זהירות - גזענות קשה!! מובאות מכתבי ברנר |
|||
|
|||
אזהרה: להבנת הדברים לאשורם חייבים הפעם להתעלם מהמלל הפסיכולוגיסטי והאחר המורעף בשפע מצד בעל הכתבה ולהתמקד בטקסט של ברנר עצמו ורק בו. בעל הכתבה חדור בגישה המיתולוגית והמדחיקה הרווחת בנושא, ושוטח דברים רבים ולא רלוונטיים, הפועלים לעמם את משמעות הכתוב. לכן - יש להתמקד פה אך ורק בדברי ברנר - גזענות עזה, בוטה, פרימיטיבית במלוא מערומיה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| גזענות בוטה בשרות סלקנות ואיון של בני העלייה השנייה |
|||
|
|||
יש לשים לב לתפנית הגזענית בדימוי הערבי של בני העלייה השנייה ביחס לבני העליה הראשונה. כך, סופרים בני העלייה הראשונה ראו בערבי את התגלמות העברי המקראי, האיכר הגא והחסון עובד האדמה, רוכב הסוסה האציל, לבוש העבאייה וחובש הכפייה, היודע לשמור ולהגן על בני עמו. בני העליה הראשונה עצמם דיברו ערבית וקיימו אינטרקציה שוטפת עם הערבים. מאידך גישתם של בני העלייה השניה לערבים היתה מאיינת וסלקנית: הם היו מיותרים לחלוטין בארץ, מקור הפרעה, שעד מהרה הוצג לפי מיטב הגזענות המאיינת והסלקנית כ''זוהמה ותעוב''. בניגוד לקולוניאליסטים אחרים הם מעולם לא למדו את שפת בני המקום - ערבית. ומדוע גישה מאיינת וסלקנית? הגישה השמדנית-מאיינת כלפי תושבי הארץ המקוריים וקניינם התבטאה בשתי התנופות האידאיות הגדולות של בני עליה ב': כיבוש הארץ כיבוש העבודה. בעוד בני העלייה הראשונה נהגו כקולוניאליסטים המשתמשים בכוח עבודתם של המקומיים, אך מאפשרים להם להשאר על אדמתם, הרי בני העלייה השנייה היו גרועים מזה לאין ארוך, ושונים מכל תנועה קולוניאליסטית אחרת בגישתם המאיינת (ולכן - שמדנית) כלפי המקומיים: כיבוש הארץ - סילוק הערבים מאדמתם וניכוס אדמה זאת כיבוש העבודה -אין להם עוד מקום בארץ גם כעובדים. לכן הגזענות של בני העלייה השנייה היא בוטה ופרימיטיבית במיוחד, ועושה דמוניזציה של הערבי. הערבי הוא מיותר, מפריע ומזיק, אך המסקנה - איון וסלקנות - מעולם לא נהגתה מפורשות. מדובר כאן בתופעה הדומה להתיישבות הנאצים בשטחי ברית המועצות, ולא בקולוניאליזם המסורתי. ואת זה הדחקנו 100 שנה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תגיד מיכאל |
|||
|
|||
אתה מעוניין בג'וב אצל אבו מאזן? שמעתי שהוא מחפש דובר חדש, אני בטוח שההשואה לנאצים יכולה לשמח אותו. על ויינינגר כבר דברנו? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| כתבתי שחשיפת האמת ללא פשרות היא נר לרגלי |
|||
|
|||
אשר לויינינגר - אני היפוכו הגמור: הוא הטיף לעמדות שוביניסטיות ופטריארכליות- מאיינות קיצוניות, ואני מטיף לעקרון האהבה והיצירה הבונה, תוך קידום גישות מטריארכליות, ויותר מזאת - גישות מאוזנות ובשלות המשלבות רכיבים באופן אינטגרטיבי. ראה למשל מאמרי: האלה הלבנה בשירה העיברית | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לדעתי אתה שונא את ישראל |
|||
|
|||
יותר מכפי שהוא שנא את היהודים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אתה ממש אוביקטיבי... |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| לא אני לא אובייקטיבי |
|||
|
|||
אני לטובת מדינת ישראל | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| רטוריקה ריקה של בולשביק (או אפילו לא זה) |
|||
|
|||
מה עשית בשביל מדינה? אדרבא, הראה שלא מדובר רק במלל פטריוטי. נתחיל מהצבא. איפוא שרתת? באיזה תפקיד (אמור באופן כללי). ואחר, מהם תרומותיך לחברה? שהרי נאה דורש צריך להיות נאה מקיים (שהרי המלעיזים, וכבר נאמר שאלה לא יחסרו לעולם פיתחון פה) עשויים לאמר שהמלל הפטריוטי הוא לפעמים מקלטו של הנבל (סליחה). | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אני סתם גר כאן |
|||
|
|||
ולא עשיתי שום דבר שמאות אלפי אנשים אחרים לא עשו לפני. וכן, כמו מאות אלפי אחרים אף פעם לא בכיתי, לא התלוננתי, לא לקחו לי, לא אכלו לי, לא שתו לי, לא גנבו לי, לא עוולו לי, המדינה לא אשמה לי בשום דבר. אין לי טענות. וגם להפך, לא לקחתי לאחרים וגו'. סתם הכל בסדר אצלי, אין לי שום בעיה פרטית שצריכה להטריד את הציבור. עכשיו ספר לנו אתה? האם גם אצלך זה ככה? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| רגע, האם אני שומע המון מלל בלי לאמר שום דבר ספציפי? |
|||
|
|||
אבל הרי אינך פוליטיקאי, לא כן? אז נתחיל מהתחלה. צבא --- | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אם אתה לטובת ישראל |
|||
|
|||
אז אייכמן אהב יהודים | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| כנראה, שברנר חשב אחרת בשנתיים האחרנות לחייו |
|||
|
|||
אני מבין את דרישתך - דרישת הפובליציסט - להתמקדות רק בדברים שכתב ברנר. כותב אחד הוא דוגמה לא הפרכה. הגישה של ברנר כלפי הערבים ''שונאינו הם בארץ'' גובשה במידת מה כבר בחו''ל ביושבו בלונדון. לזכותו יאמר שכנראה בסוף ימין, לפני שנרצח בשנת 1921, החל לשנות את גישתו. ''ברגש אנושי עמוק כתב בשלהי אפריל 1921 ברשימה קצרה על פגישה מקרית עם נער יתום ערבי. 'אותה שעה למדתי חובה לעצמי, חובה קשה, על שלא למדתי לשוני לדבר ערבית...... שלום לך חביבי - חלשו שפתי ולבי המה לו ולי. המשכתי את תעיתי בחשכת ערב''' (בארי, עמ' 128-127). ------ מפאת כבודך לא ארחיב על הגישה המיתולוגית, המדחיקה והלא רלוונטית..... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| האנוש שבו גבר על האינדוקטרינר שבו |
|||
|
|||
הוא הבין את העיוות הלא אנושי בתפיסה האידאית בה דגל שנים רבות. חרטתו רק מעידה על הבנתו את העוות האידאי, ומעידה שאכן היתה חוסר אנושיות אידאית כזאת אצל עמיתיו. האנושי מעיד כאן על הכללי, ועל החרטה האנושית האינדיווידואלית ביחס לעוולות הגישה הקולקטיבית. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יתכן שזה אומר משהו על הכללי |
|||
|
|||
אם היתה חרטה או לא אינני יודע בביטחון כי לא עסקתי בבירור עמדותיו של ברנר. מצד שני לא מצאתי וגם אתה לא הראית שברנר העיד על התאכזרות כלפי ערבים על ידו או על ידי אחרים. הציטוט שהבאתי לא מעיד שעמדתו נבעה מגישה אידאית כלשהי. עמדתו של ברנר לא בהכרח מעידה על עמדתם של אחרים שבאו בעליה השניה. היא גם לא בהכרח מעידה על קבוצות משנה באותה עליה. יפה שהבאת מאמר של רובינשטיין, על ספרו של אהוד בן עזר שעוסק ביוסף חיים ברנר. אלא שזה לא מספיק להסיק מסקנות על תקופה ועל אנשיה. צריך: 1. לבחון את המקור בכתבי ברנר, 2. לבחון עוד מקורות - ברנר לבדו לא יהווה עדות מספקת. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לא חסרות עדויות לשלילת ערבים |
|||
|
|||
אצל בני העלייה השניה (למשל אצל א.ד. גורדון ואצל רבים אחרים), והייתי משער שאתה יודע זאת היטב. כמו רבים, קראת ושכחת, או לא עיכלת את משמעות הדברים הללו. היתה כאן הדחקה שנים רבות מאד. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הצג את העדויות ונדבר |
|||
|
|||
1. אם ''לא חסרות עדויות לשלילת ערבים'', ודאי תוכל בקלות להציג מראי מקום. 2. שלילה אינה אכזריות. שלילה בעברית (ע''פ אבן-שושן): 1. אמירת לאו, בטול, מניעה, הפך מן ''חיוב''. 2. חסרון, פגם, מגרעת. 3. הרחקת דבר, העדר, איון. אולי אתה תוכל להסביר איך המשמעות הופכת לאכזריות או לגזענות. אבל קודם הצג מראי מקום...... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| בבקשה. רשות הדיבור לא.ד. גורדון... |
|||
|
|||
''העם הערבי תובע את זכותו (הלאומית) בקולות, בצעקות, בפרעות, בשערוריות''.. . חרחור העוינות והמלחמה של א.ד. גורדון: ''עלינו לברר עוד לעצמנו (וגם לאחרים) את זכותנו הלאומית על הארץ ואת מצבנו המדיני בתור עם הארץ. רגילה עתה הממרה, כי אין זכות על ארץ נקנית אלא בדם. זהו אחד הסופיזמים שקנו להם זכות אזרח בקרב כל העמים, שהצדק המקובל התיר להם להיות חיות טורפות''... ''מי שיעבוד יותר (''אנחנו'' או הערבים...), ייצר יותר, ייתן יותר את נפשו, הוא יקנה יותר זכות מוסרית וגם יותר כוח חיוני על הארץ... ובמידה שנעבוד, תהיה הארץ שלנו''... ''אנחנו בארץ ישראל יצרנו את התנ''ך ... ומה יצרו הערבים בכל משך ימי שבתם בארץ? יצירות כאלה, ואפילו רק יצירת התנ''ך בלבד נותנת זכות שאינה פוסקת לעולם על ארץ יצירתו'' עוד? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| על הציטוטים שהבאת |
|||
|
|||
1. בחרת לצטט מאמר שמצאת בחיפוש ושאולי לא ממש למדת את תוכנו. בכל אופן מאותו מאמר בחרת חלק קטן מציטוט שד''ר שורק מביא ממכתבו של גורדון משנת 1921. כאשר רואים את הציטוט במלואו התמונה שונה ביותר. אין כאן גזענות אלא קנאה בגישת הערבים וחשש שהתנועה הלאומית שלהם יושבת על סוס טוב יותר מזו שלנו. הנה הציטוט המלא: ''תמונת מצב דומה עולה ממכתבו של גורדון ליוסף ברץ בשנת 1921, ובו הוא מצהיר במפורש כי ''העם הערבי תובע את זכותו (הלאומית - י.ש) בקולות, בצעקות, בפרעות, בשערוריות ... עם ישראל שותק. יותר נכון, את עם ישראל אין רואים כלל, הוא כאילו איננו במציאות ... העם הערבי הוא עם חי ... ולפיכך הוא משמיע את קולו, ואפילו בצורה לא יפה, הרי זה קול העם'' (גורדון, מכתבים ורשימות, הספרייה הציונית, תשי''ז, ע' 142)''. 1.1. איפה יש פה גזענות, אכזריות או משהו שלילי? 2. הציטוט השני שאתה מביא הוא מעין ביקורת על אירגון השמירה ''בר-גיורא'' שקם ביפו בשנת 1909 (לפי דברי שורק) 3. יתר שני הציטוטים הם חלק מהאידיאולוגיה הציונית שמיישמיה הביאו להקמת המדינה. 4. אני חושב שיחיעם שורק טעה כאשר טען שאנשי העליה השניה התעניינו בכיבוש העבודה בכל תחומי המשק. בארי מציג עמדה אחרת (גם זה הוצג במאמר): אנשי תנועת העבודה התעניינו בבעלות על האדמה ובעבודה עליה אבל כלל לא בענפי המשק האחרים. ------ א. האידיאולוגיה הציונית הזאת מוצגת במאמר ובמסקנות. ב. את סיפור רכישת האדמות התחילו הרבה לפני העליה השניה - גם זה הוצג במאמר. ג. האידיאולוג של תנועת העבודה, א. ד. גורדון, מוצג כמי שמחזק את האידיאולוגיה הציונית הזאת. ד. האלטרנטיבה לציונות הזאת היתה באמריקה. כפי שציינת באחת ההודעות שלך אלו שהגיעו לכאן היו מיעוט שבמיעוט (הרוב הגשדול של ההגירה היהודית עבר למערב - ארה''ב). מתוך אלו, מיעוט קטן (אנשי תנועת העבודה) האמינו באידיאולוגיה הזאת אבל האמינו באידיאולוגיה הזאת. עדין אין בדברים שהבאת עד כה התנהלות אכזרית או גזענית. יש כאן התנהלות לאומית. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| המומחיות של פרור נושא לפרוטות קטנות ועימומו |
|||
|
|||
זה כבר דבר שאנשי שמאל התמחו בו, וכבר קישון כתב על כך. מה שקובע זאת התמונה הכללית העולה מהאפקט המיצרפי של העובדות, ואילו ללהטוטי פרגמנטציה (פרור לקטעים שאינם קשורים זה בזה) של מכלול מצב אין דבר עם המציאות. ''התנהלות לאומית'': נו, ממש הלאומיות האיטלקית, הצרפתית, או אף זאת של בני העלייה הראשונה: להתיישב בארץ תוך אי ניסיון ללמוד את שפת המקומיים, ולפתח גישה של נישולם מאדמתם, וגזילת עבודה מהם. מאד לאומי גם להתאכזר לבני הלאום שלך שבאו מתימן. מאד לאומי להיות גזען בוטה. מאד לאומי לדבר על ''מרחב מחייה'' ועל כך שכדי לחיות יש לגזול חיים. פינת אימרת השפר: ''אנשי תנועת העבודה התעניינו בבעלות על האדמה ובעבודה עליה...אבל כלל לא בענפי המשק האחרים''. רגע, ומה מהאדמה ישאר לתושבי הארץ ה''ילידיים''? איזו אדמה תשאר לערבים לדרוך עליה בשעת עבודתם? אני מבין שהם היו כולם עורכי דין ופיזיקאים, ולא אוכלוסיה חקלאית. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| התרגיל של שרון |
|||
|
|||
קודם אתה מעלה פרטים שלא קיימים בתמונה המצרפית. בהתאם להודעתך הלכתי כברת דרך כדי להסביר זאת. כעת אתה בא וטוען שהפרטים לא חשובים - ממה נפשך? הלהטוטים, אם אפשר לקרוא להתנהלותך כך, הם שלך. העובדה החשובה היא שלמרות אמירותיך לא הפרכת את התיזה שלי. מה שכן עשית הדגשת כמה פרטים מעניינים (עמדתו של ברנר) שלא שינו מאום לגבי התיזה (מיד נראה איך אתה משתמש בידע על ברנר כדי לתמוך בעמדה הפוכה). אתה שואל: ''ומה ישאר לתושבי הארץ ה'ילידיים'?'' ובכן לשם כך כדאי לקרוא שוב את המאמר וגם את הספרים של ג'ואן פיטרס, Avneri ואחרים. אפשר גם לקרוא את המאמר (בקטע הרלוונטי שעוסק בתקופה שעסק המאמר שלי): ''דמוגרפיה ואלימות: זמן סינכרוני ואסטרטגיה פלשתינית: כשל האחריות, זמן המתכנס לנקודה, ועליבות הפוסט-ציונות'' (דיון 595), של אחד מיכאל מ. שרון. הקטע מתחיל כך: ''נאראטיב ''פלסטין הבורגנית והצפופה'' של הפוסט-ציונים עומד בסתירה לריבוי עדויות, ציורים ותצלומי תיירים ומתיישבים אירופים (כמו הטמפלרים) בפלסטין מאותה תקופה, המעלים ארץ דלילה ביותר באוכלוסין, מספר מועט של עיירות קטנות וכפרים דלים''. אחר כך אתה עולים ציטוטים שקשורים ביוסף חיים ברנר, ''שהוא בא לכאן 'טאבולה ראזה' (לוח חלק) מבחינת סטרוטיפים מתנשאים'', שמראים שיש והיה מקום בארץ הזאת. מה שמפתיע הוא שאלו כמעט במדוייק אותם ציטוטים שהבאת כאן במקום אחר כדי לטעון על סטריאוטיפים מתנשאים של אנשי העליה השניה. אז תחליט: היה או לא היה מרחב מחיה (בתקופה ההתייחסות של המאמר שלי)? אתה שוב ושוב חוזר לאמירות לא מבוססות (שלא ממש קשורות למאמר שלי) שכבר דנו בהן. הנה: '''התנהלות לאומית': נו, ממש הלאומיות האיטלקית, הצרפתית, או אף זאת של בני העלייה הראשונה: להתיישב בארץ תוך אי ניסיון ללמוד את שפת המקומיים, ולפתח גישה של נישולם מאדמתם, וגזילת עבודה מהם. מאד לאומי גם להתאכזר לבני הלאום שלך שבאו מתימן. מאד לאומי להיות גזען בוטה. מאד לאומי לדבר על ''מרחב מחייה'' ועל כך שכדי לחיות יש לגזול חיים''. אז אתקן אותך שוב: 1. בקשר לתימנים כנראה שאינך מתעניין בעובדות שהעלה המומחה בנושא, פרופסור יהודה ניני.ההתייחסות המפלה לתימנים היתה נחלתם קודם כל במושבות שהוקמו על ידי בני העלייה הראשונה. קבוצה אחת שנמלטה לפחות ממושבה אחת (חדרה), מגיעה לחוות כנרת שנוהלה על ידי אנשי העליה השניה ומקבלת אותה התייחסות ובהמשך התייחסות גרועה יותר ממה שקיבלו במושבות. כדאי שתקרא את הספר של פרופסור ניני ''ההיית או חלמתי חלום'', ואם קראת אז תפנים את העובדות. בעקבות שמיעת הרצאתו של יהודה ניני על פרשת כנרת כתבתי כאן את המאמר: ''אנשים על יד מיתוסים'' (דיון 2544), שמבהיר את עמדתי בנידון. 2. מי שמשתמש במושג מרחב מחיה זה אתה (דיון 595) לא אני. בסיכום, ובחלקים הרלוונטיים במאמר שלי, הצגתי את עמדתי בבהירות. 3. המושג כיבוש העבודה היה חשוב באידיאולוגיה הציונית בכלל ובמיוחד בין אנשי העליה השניה מתנועת העבודה. אלא שבאופן מעשי הם פעלו להגשמת היעד הזה רק בתחום החקלאות ולא בהצלחה. 4. אם אפשר לכנות את היחס לתימנים בני, העליה השניה והראשונה, כגזענות אז זו היתה תופעה מאד רחבה, במיוחד במושבות העליה הראשונה. אולי זה בגלל שרק מעטים מן התימנים הגיעו לישובי העליה השניה, אבל זו האמת שקלטתי מספרו של פרופסור ניני ומהרצאתו. 5. גם בני העליה הראשונה לא ממש ניסו ללמוד את מנהגי ושפת הארץ (נסה ללמוד את העובדות על תקרית פתח תקווה-יהודיה). הציניות (''אימרות שפר'') לא תעזור. עדיף שתפסיק ללהטט ותחזור לקרוא את המקורות לעובדות שהבאתי כדי שאולי תראה סוף סוף שאני לא עוסק בפובליציסטיקה או בפוליטיקה אלא במחקר. הגיע גם הזמן שתעשה מה שהבטחת בתחילת הדיון: ''אגיב ואגן על התזה שלי במאמר ניפרד'', בצורה מסודרת (עם הצגת מקורות מבוססים.....) במקום אחד. ----- בכל מקרה עדין לא הפרכת את התיזה שלי על התאכזרות כלפי הערבים, ועל גיבוש העמדה הלאומית שלהם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ''התרגיל של שרון'' - לרלת (לא ראוי להתייחסות) |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| אעיר בכ''ז הערה אחת: אתה הופך את ''התזה'' שלך לבלתי ניתנת בעקרון |
|||
|
|||
להפרכה (שכן עבור כל עדות מפריכה שאביא, עדויות רבות ככל שאביא - תטען ''שהדבר אינו מפריך את התזה...). לכן, על פי הקריטריון של גדול הפילוסופים של המדע, סר קארל פופר, התאוריה שלך אינה מדעית. זה אולי נארטיב מעניין, משעשע, צדקתני, סיפור מעשייה, או כל דבר אחר שתרצה. אך אין זאת תאוריה מדעית. אסטרולוגים וכותבי חומר פסידו מדעי רבים נוקטים בגימיק של הבאת מראי מקום רבים ועדויות רבות. כך גם מכחישי שואה מטורפים. מצטער דוד, הדבר אינו הופך את ה''תזה'' שלך למדעית, וכמובן לא את ה''תזה'' שלהם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| למרות שאתה מזכיר את פופר |
|||
|
|||
אתה לא עוסק במלאכת ההפרכה. במקום להתלונן על מה יקרה לעדויות מפריכות שתביא (''שכן עבור כל עדות מפריכה שאביא,... '') תביא כבר עדות אחת רלוונטית. במקום זאת אתה מנסה להשמיץ כמו (שנהגת בעבר הרחוק והקרוב): 1. על הכחשת שואה, 2. על כותבי חומר פסידו מדעי, 3. על מעשיות. בנתיים אתה הוא זה שעוסק כאן באגדות לא מדעיות, הכחשת המציאות וסיפורי מעשיות. כמו האופה, בנסיונך להשמיץ אתה מעיד על עיסתך. מתי, מיכאל מ. שרון, תגיב לטענות כמו חוקר רציני שמכבד את עצמו ובלי השמצות? מעבר לאמירות על הקריטריונים של פופר, אתה בכלל יודע מה עושה חוקר רציני שמכבד את עצמו? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| וכי אינך מסוגל באופן הגיוני להסיק דבר מתוך דבר? |
|||
|
|||
''אפשר גם לקרוא את המאמר (בקטע הרלוונטי שעוסק בתקופה שעסק המאמר שלי): ''דמוגרפיה ואלימות: זמן סינכרוני ואסטרטגיה פלשתינית: כשל האחריות, זמן המתכנס לנקודה, ועליבות הפוסט-ציונות'' (דיון 595), של אחד מיכאל מ. שרון. הקטע מתחיל כך: ''נאראטיב ''פלסטין הבורגנית והצפופה'' של הפוסט-ציונים עומד בסתירה לריבוי עדויות, ציורים ותצלומי תיירים ומתיישבים אירופים (כמו הטמפלרים) בפלסטין מאותה תקופה, המעלים ארץ דלילה ביותר באוכלוסין, מספר מועט של עיירות קטנות וכפרים דלים''. אחר כך אתה עולים ציטוטים שקשורים ביוסף חיים ברנר, ''שהוא בא לכאן 'טאבולה ראזה' (לוח חלק) מבחינת סטרוטיפים מתנשאים'', שמראים שיש והיה מקום בארץ הזאת. מה שמפתיע הוא שאלו כמעט במדוייק אותם ציטוטים שהבאת כאן במקום אחר כדי לטעון על סטריאוטיפים מתנשאים של אנשי העליה השניה. ____________ אם היה מקום, והארץ היתה דלילה, כפי שאני מראה במאמרי (ובעוד מקומות קודם לכן) - אז למה הערבים החלו להתקומם כנגד המתיישבים באופן כה מאורגן ועז בשנות ה-20? מה גם שהיו מאות שנים של יחסים מצויינים יהודים-ערבים.מה גם שהיהודים נשאו איתם פוטנציאל לשיפור, קדמה וברכה. מה גם שבזמן עליה א' הם סיפקו עבודה לערבים. וכי לא נעשה הדבר בגלל גישה סלקנית וגזענית של בני העלייה השנייה? וכי לא דיברו אלה ללא פשרות על: כיבוש הארץ? אי מתן עבודה לערבים אצל יהודים(כיבוש העבודה). וכי לא טרחו אף ללמוד את שפת המקומיים, בניגוד לבני העלייה הראשונה, דבר שהתיישב אף הוא עם שלילת כל קשר עם המקומיים - ובשרות מגמה סלקנית, שאותה לא רק שלא טרחו להצניע, אלא שהעלו על נס כליבת מפעלם? וכי לא היו מבחינה זאת דומים לאותה שכבה חברתית ממנה באו שנשארה ברוסיה (מרקסיסטים לניניסטים קנאיים; אינדוקטרינארים; אכיפנים coercive ; יהודים רוסים בני האינטליגנציה ועוד) שאף הם נקטו בססמאות סלקניות: השתלטות הפרולטריון, כיבוש החברה והשילטון על ידי הפרולטריון ו*סילוק* מעמד הבורגנות? וכי בני אותה שיכבה חברתית שנשארה ברוסיה - וכי רבים מהם לא השתלבו במנגנון הג'נוסייד הסלקני הסטליניסטי? אבל אני נוטה לאמר: עד כאן. אי ניסיון מינימלי להבין את דברי כמקשה אחת, כעדויות מתכנסות מכיוונים שונים, ואת האפקט המיצרפי של העדויות וההיסקים ההגיוניים שאני מביא - אינם מעודדים את רצוני להמשיך. אתה נותן את המיטב, וניתקל בפילפול מתחכם ובהתממות, או פשוט בעצלנות מחשבתית. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אפשר להסיק דבר מתוך דבר |
|||
|
|||
אפשר לעשות זאת אם הדבר ממנו אתה מתחיל, נתמך על ידי עדויות מוסמכות שמוצגות על ידי מקורות מהתקופה הרלוונטית. כאשר המקור זה אתה וגם ההסקות הן שלך זה כבר סיפור אחר. מהדברים שאציג בהמשך ברור מדוע זה לא מקובל עלי. אפשר לנסות לתקוף את הבעיה בגישה עליה המלצת. הגישה שאפשר לשלול תיזה אם מביאים ראיות השוללות אותה היא גישה חכמה אלא שהטענות שלך הן לא ראיות לשלילת התיזה שלי: 1. אתה מסתמך על מקורות ''חסויים'' שמהם אתה מביא ציטוטים. בצורה הזאת אין אפשרות לבחון את ההקשר לדברים שציטטת. במקרה אחד שנתת את המקור ההקשר המלא הראה שאתה מסלף את המשמעות על ידי הוצאה מההקשר. זה מה שעשית עם הציטוט מהמכתב של א. ד. גורדון משנת 1921. 2. מתברר, על פי מקור שהצגת (מאמר המסקר ספר על ברנר), שאתה משתמש בציטוטים להסיק דבר והיפוכו. נכון, השימוש הראשון נעשה בשנת 2002 והשני היום. 3. גם אם הניתוח שלך בשני המקרים היה נכון ומדוייק הוא ניתוח של כתבים אידיאולוגיים ואין הוא הוכחה או הפרכה של טענות על עובדות. אבל אתה מרשה לעצמך לטעון שהפרכת מבלי להביא ניתוח אחד של מעשה רלוונטי (אל תספר שוב על התימנים, או על רחל, או על כל דבר מתקופה אליה לא התייחס המאמר). 4. לכאורה אם אנשי העליה השניה היו אכזריים יותר (מאנשי העליה הראשונה) כלפי הערבים אפשר למצוא מקור ערבי, פלשתינאי, שמביא ראיות לכך ולכן מפריכות את התיזה שלי. אתה גם לא טרחת לעשות את זה. 5. לכאורה אם מעשי אנשי העליה השניה היו הגורם להתעוררות והתגבשות התנועה הלאומית הערבית, אפשר היה למצוא מקור ערבי מאותה תקופה שיתמוך בגישה זאת, או ישלול את המסקנות שלי. אתה לא טרחת לעשות זאת. 6. המאמר שלי מתייחס לתקופה 1878 – 1914 לכן טענות לגבי 1920 והלאה הן רלוונטיות רק אם אתה בונה את הקשר בתקופה החסרה. אתה לא טרחת לעשות זאת. 7. למרות שבראש המאמר הדגשתי שאינו עוסק ביחסי יהודים ערבים במאות קודמות אתה שב ומעלה זאת. אוסף מקורות מקרי מראה שאינך יכול לטעון טענה זאת מבלי להציג מקורות ראשוניים שטעונים זאת. מדובר בשני ספרים שטוענים את ההיפך (פיטרס בפרקים 8, 9 ואבנרי בפרק הראשון) ומוזכרים בהערת שוליים 2. המסקנות שלי נשענות על העובדות שהצגתי במאמר, עובדות שלא אני המקור להן (הרי לא חייתי בתקופה הרלוונטית). לכן אפשר להגיד עליהן שהן מבוססות על נתוני המציאות. כל מה שעשית עד עכשיו, מלבד מעיסוק בהשמצות, זה לכתוב הודעות שהקישור שלהן למסקנות שאותם אתה מנסה להפריך הוא היסקים ''לוגיים'' על גבי היסקים (אחורה וקדימה בזמן) שלך בעצמך. מאחר ולא היית קיים בתקופה הרלוונטית זה לא מספיק. הגיע הזמן שתפנים שהיסקים הם לא עובדות, במיוחד, לגבי העבר כאשר ניתן לבדוק ולהפריך אותן על פי התעודות והספרים. היסקים כאלו הם לכל היותר ספקולציות חכמות. ------ צר לי, אתה לא מקור לעובדות על העבר ....... !!! | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לא עשיתי דבר מלבד להביא עובדות. אתה מתעלם מהן |
|||
|
|||
למשל: 5. לכאורה אם מעשי אנשי העליה השניה היו הגורם להתעוררות והתגבשות התנועה הלאומית הערבית, אפשר היה למצוא מקור ערבי מאותה תקופה שיתמוך בגישה זאת, או ישלול את המסקנות שלי. אתה לא טרחת לעשות זאת. המרי הערבי המאורגן פרץ בשנות ה-20 . מדובר בארועים של מרי לאומי מאורגן. איזו ראייה חזקה מזאת יש לפרוץ תודעה לאומית ערבית? ''מקור ערבי מאותה תקופה שיתמוך בגישה זאת''? והרי היתה גם ספרות ערבית לאומית בסוף המאה ה-19 . האם ספריהם של וולטיר ורוסו מציינים את התעצמות התודעה המהפכנית העממית הצרפתית? הם היציגו את ערכי המהפכה 30 שנה לפני שפרצה. מה שקובע כאן הוא הארוע של פרוץ המהפכה ב-1789 . תחושתי שאתה חוזר במעין ריטואל על האמירה ''הבא מקורות'' והריטואל הזה מונע מקישבך להבחין שהיצגתי עובדות וארועים המשמעותיים בהקשר הזה יותר מאיזה טקסט לאומי. גישתך רק ניראית כרצינית, אך אינה רצינית. אתה פשוט מתעלם מהעובדות שהבאתי, מתעלם מהקשרים כלליים, וחוזר על דרישות הנישמעות רציניות, אך באופן לא תואם. תחושתי היא שאני מתווכח כאן עם איזה מרפא איזוטרי, וכאשר אני מביא ראיות אמפיריות לכך שהקמיע או השיקוי שלו פשוט לא עובדים ואין להם כל תוצאות, הוא מתעלם מהממצאים שאני מביא לו, ומבקש ממני להביא לו טקסט מפורש מכתב עת רפואי רציני בו כתוב ש''שיקוי astro-bambo הינו תרופת אליל''. נו, הביטוי ''תרופת אליל'' לא ממש מופיע בטקסט כלשהו, וגם לא הכינוי הג'נרי astro-bambo . אך הראיות והממצאים האמפיריים כולם שם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אם אבסס טעון על כך שקולומבוס היגיע לאמריקה |
|||
|
|||
בשנת 1492 , תאמר שעלי להביא ''מקורות כתובים'' המראים זאת, שהרי לא חייתי אז? אך זאת בדיוק טענתך, הניראית - רק ניראית - כדרישה רצינית (מדעית). אבל הרי אני מביא עובדה אחר עובדה, עובדות ידועות כגון ''אידאולוגיית כיבוש האדמה'' ו''כיבוש העבודה'' ורבות אחרות, ואתה בשלך - הבא מראה מקום בו הדבר כתוב. הדבר עשוי לעורר חשד קליל של מגמת ניכוס התזה שקידמתי על מערכת עובדותיה ורעיונותיה, כאשר לזה, לתוספת נופך של ''מראה רציני'' תתוספה רשימת מקורות ארוכה מאד. שהרי דומה שאין להבין אחרת את הדרישה החוזרת ונישנית להביא מקורות ביחס לעובדות ידועות לכל (שאני מארגנם כאן לתזה מעניינת), אלא אם מעלה הדרישה רואה כבר לנגד עיניו בתאוות פלגיאריסט את המאמר שניכס לעצמו, בו אמנם מופיעה רשימה ענקית של מקורות. אמנם, אז סביר שיהיו כאן מקורות לענינים אחרים לגמרי, ולא לאותם עובדות ידועות לכל שמניתי - תוספות זעירות ושוליות ועובדות אפיזודיות וחסרות חשיבות נוספות התומכות בתזה שנוכסה על ידי הלגיאריסט (אלא מה?), אך כאלה שיהוו עילה לרשימת מקורות ארוכה. והרי הבאתי מקור אחר מקור, מניתי עובדה ידועה-לכל אחת אחר משניה, ואילו בעל הדבר פוסק לו - ''לא''. זאת לא ראייה. רק שאצלו זה כן יהווה ראייה. זה ההבדל. כבר היו דברים מעולם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אם אבסס טעון על כך שקולומבוס היגיע לאמריקה |
|||
|
|||
בשנת 1492 , תאמר שעלי להביא ''מקורות כתובים'' המראים זאת, שהרי לא חייתי אז? אך זאת בדיוק טענתך, הניראית - רק ניראית - כדרישה רצינית (מדעית). אבל הרי אני מביא עובדה אחר עובדה, עובדות ידועות כגון ''אידאולוגיית כיבוש האדמה'' ו''כיבוש העבודה'' ורבות אחרות, ואתה בשלך - הבא מראה מקום בו הדבר כתוב. הדבר עשוי לעורר חשד קליל של מגמת ניכוס התזה שקידמתי על מערכת עובדותיה ורעיונותיה, כאשר לזה, לתוספת נופך של ''מראה רציני'' תתוסף רשימת מקורות ארוכה מאד. שהרי דומה שאין להבין אחרת את הדרישה החוזרת ונישנית להביא מקורות ביחס לעובדות ידועות לכל (שאני מארגנם כאן לתזה מעניינת), אלא אם מעלה הדרישה רואה כבר לנגד עיניו בתאוות פלגיאריסט את המאמר שניכס לעצמו, בו אמנם מופיעה רשימה ענקית של מקורות. אמנם, אז סביר שיהיו כאן מקורות לענינים אחרים לגמרי, ולא לאותם עובדות ידועות לכל שמניתי - תוספות זעירות ושוליות ועובדות אפיזודיות וחסרות חשיבות נוספות התומכות בתזה שנוכסה על ידי הפלגיאריסט (אלא מה?), אך כאלה שיהוו עילה לרשימת מקורות ארוכה. והרי הבאתי מקור אחר מקור, מניתי עובדה ידועה-לכל אחת אחר משניה, ואילו בעל הדבר פוסק לו - ''לא''. זאת לא ראייה. רק שאצלו זה כן יהווה ראייה. זה כל ההבדל. כבר היו דברים מעולם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| בסיפורים ואגדות אתה מצויין |
|||
|
|||
אתה מלהטט ומנסה לספר סיפורים ואגדות על ''עובדות'' או ''ראיות אמפיריות'' שהבאת. ממה שהבאת ורלוונטי לנושא המאמר אין עובדות מבוססות על מקורות אחרים אלא על אגדות שאתה יצרת ''במעבדה'' שלך. זכותך אבל לא משכנע או אמין. על עובדה שמוכרת לכל, כמו מאורעות בשנות ה-20 של המאה ה-20, אין צורך להביא ראיות ומקורות. אבל כדי להפוך אגדות כמו שלך לאמיתות או עובדות היסטוריות צריך גם צריך להביא מקורות אמינים. ממה שעשית עד עתה לא הוכחת את עצמך כמקור אמין גם בהקשר למקורות שהבאת, אלא להיפך. עצם התעקשותך, והלהטוטים שבאמצעותם אתה מנסה להסביר מדוע אין צורך שתעשה זאת, היא העדות הטובה ביותר לערכן ההיסטורי של האגדות שלך. מיכאל, מסכן, ''גישתך [אפילו לא] נראית כרצינית,....'' עם כל הצער, אתה מתנהל כאילו עדין לא הפקת מחקר שראוי להתפרסם בכתב עת מדעי או רפואי. השמאלנות הסוציאליסטית שלך כנראה מציקה לך ואינך מצליח להשתחרר. כנראה זו הסיבה לאגדה על המרפא האיזוטרי. כמה עצוב.....!!! | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הבקיאות שלך דוד מעוררת התפעלות |
|||
|
|||
לא פחות מיכולתך להתמודד עם טרדנות. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ועוד - רשות הדיבור לבורוכוב |
|||
|
|||
ומה אומר בורוכוב, התאורטיקן המרקסיסטי? על יחסו של בורוכוב לפלסטינים דאז אפשר ללמוד מתוך מאמרו ''הטרוריסט והשומר''. ..בתנאים הברוטאליים ועקשניים של ארץ שוממה הוא (השומר) נאלץ לאחוז בנשק כנגד שכניו ה*סמי-ברבריים*. כך, הערבי האוריינטאלי האציל הרכוב על סוס ונדמה כדמות מקראית עתיקה וקסומה - של בן העלייה הראשונה, הופך בגישתם המאיינת של בני העלייה השנייה ל''ברברי''. מהי דמונולוגיה זאת אם לא -- (טוב, לא אקרא לילד בשמו). והרי הערבים הם בני תרבות עתיקה, יש להזכיר את תור הזהב של ספרד והאיסלאם, את השירה הערבית הניפלאה, ואת התרבות העשירה במצרים, סוריה ולבנון בראשית המאה ה-20 . וחיו כאן בראשית המאה ה-20 ערבים עירוניים בירושלים, עכו, יפו, ומתאורים רבים אודות אנשים חמים ובני תרבות עולה שברברים בוודאי לא היו. התאורים של ברנר ובורוכוב הינם סטראוטיפים שנועדו להכשיר נישול וסלקנות אם לא גרוע מזאת. העובדה שהאמירה ''ברברי'' ביחס לערבי נראית כיום כה קבילה על רבים בישראל, כולל כמה מקוראי אתר זה (''רגע, עזבו שטויות, בורוכוב בעצם צודק''), הינה מורשת בני העלייה השנייה. הסלקנות המאיינת ויוצרת הדהומניזצייה הזאת (שהרי ''ברברי'' הוא תת-אדם, לא כן?) לא נעצרה בערבים, והתפשטה גם ביחס לתימנים, לרחל המשוררת, ביחס לדהומניזציה ותפיסה קנונית סטראוטיפית מזלזלת-דמולוגית של הרויזיוניסטים, ועוד. בני העלייה השנייה אחראים לכך שבישראל במידה גדולה צמחה חברה מבוססת שנאה. ומעבר לזה, צמחה תצורת אירגון מידע קוגניטיבית אצל רבים הלוקה בנקודות עוורון סלקטיבי לנתונים, בסטראוטיפיות וסכמטיזם והכללת-יתר תאורטיים. ובהיעדר יכולת לשלב מספר כווני מחשבה בו-זמנית (קריסה לאירגון קשב חד מוקדי וחד מימדי). הדבר מעציב. ראו ספר מחקר חדשני, ''חלוקת קשב'', המביא תוצאות מחקר חלוצי רב שלבי על כ-680 נבדקים במסגרת יחידת מחקר בביה''ח לוינשטיין ובית הספר לרפואה, אוניברסיטת תל אביב. דוגמה אופיינית כפי שהתרשמתי באתר זה, הינו קורא בשם עמיש. מכיוון שהוא חיווה דעתו על עבודתי, ארשה לעצמי הערכה או שתיים על טיב עבודתו: במאמרים היסטוריים אותם כתב, ניכר איסוף מידע שקדני אולי. ברם, האירגון לוקה בחסר, ורמת התאוריזצייה היא בנאלית ושטוחה, ברמת נארטיב סיפור רכילות. הוא מתקשה תכופות להבחין בסתירות שעדויות אותם הוא עצמו אסף, מהוות ל''תאוריה'' שלו. בדומה, סיפור אותו ניסה לכתוב אודות תקופת מלחמת סיני, הינו משמים, בנאלי, מבנה המשפטים מסורבל ולא חלק, זרימת הקריאה ניתקלת בבלוקים. ונעדר שם במידה רבה דימיון יוצר היכול לדמיין מצבי ענינים אפשריים והתפתחות תסריטים שונים. חברה מבוססת שנאה: מולך דמים מעודן - יסודות קירבון חברתי בישראל | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| על רכילות ודהומניזציה |
|||
|
|||
אימרות שפר לא מבוססות שהמציא מר שרון: 1. בני העלייה השנייה אחראים לכך שבישראל במידה גדולה צמחה חברה מבוססת שנאה. 2. הסלקנות המאיינת ויוצרת הדהומניזצייה הזאת.... לא נעצרה בערבים, והתפשטה גם ביחס לתימנים,...'' ביסוס של אמירות מצריך הצגת העובדות והמקורות מהם באים הציטוטים שלך. אחר כך צריך להראות (באותה צורה) שבעקבות האמירות ובגללן באו המעשים נשוא טענותיך. לפני שתעשה זאת, יש לדבריך ערך של ספקולציה פובליציסטית, לא ערך מחקרי. מכאן לרכילות ולדהומיניזציה המרחק קטן. זהו בדיוק האופי של הקטע שכתבת על עמיש. בנתיים מי שמסרבל, אירגונו לקוי, מציג עודף דימיון יצירתי והבנתו נתקלת בבלוקים - זה אתה מיכאל מ. שרון. כבר כתבת המון מילים והשמצות (שלי ושל אחרים) ועוד לא התקרבת להפרכת התיזה שלי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יש היסקים הגיוניים בעולמנו. יש מסקנות העומדות במידת הסבירות |
|||
|
|||
אם אינך מסתפק בטענות הגיוניות וראיות נסיבתיות כאלו שהבאתי, אז בבקשה: 1) הראה לי איזו פרוצדורה של ראיות, ביסוס והוכחה תספק אותך כאן: ''בני העלייה השנייה אחראים לכך שבישראל טענה א' > במידה גדולה צמחה חברה מבוססת שנאה''. איך לדעתך ממחישים, אחרת ממה שעשיתי, שחברה מסויימת היא במידה גדולה מבוססת שנאה, כלומר, את טענה א'. מה בדיוק עלי להראות כאן, בשונה ממה שהראיתי? 2) ולאחר שהראיתי זאת בדרך החדשה שהעלית (שכן היסקים וראיות נסיבתיות אינן תופסים לדבריך), אנא המשך ואמור: באיזה הליך עלי להראות, אחרת ממה שהראיתי, כי א' נובע מ''תרומתם'' לחיים האידאיים של בני העלייה השנייה? 3) וכן באיזה הליך, אחרת ממה שעשיתי, ממחישים לגישתך את הטענה: ב') הסלקנות המאיינת ויוצרת הדהומניזצייה הזאת.... לא נעצרה בערבים, והתפשטה גם ביחס לתימנים,... ראשית, א') עניין הסלקנות עולה מגישת: כיבוש האדמה. כיבוש העבודה. טרחתי להציג זאת בבהירות מירבית. ב') שנית, הצבעתי על התבטאויות בעלות השלכות סלקניות הנוקטות בדהומניזצייה מגמתית (ברברים; ערומים; מזוהמים; ועוד. וכן ''הארץ תהיה שלנו - ותחדל להיות שלהם [א.ד. גורדון, בדומה לגישה הסלקנית: המדינה תהיה של הפרולטריון והבורגנות ''תסולק'') אצל הוגים ואנשי רוח מרכזיים של העלייה השנייה. כך, סביר שלא מדובר בהתבטאויות פרי גחמה אישית מוזרה, ולא בתופעה אקראית. אלא בגישה כללית. הדבר הלוא מתיישב גם עם א' כפי שהראיתי בטיעון ההגיוני שהעליתי (כן, דוד, יש דבר כזה שנקרא היסקים לוגיים - היסק ב' מתוך א' בהליך של היגיון, ולא בהליך אמפירי). ג') נתתי גם פרספקטיבות כלליות של גישה סלקנית (הג'נוסייד הסטליניסטי) אצל אנשים שככל המסתבר היו בעלי פרופיל דומה באספקטים לא מעטים לאנשי עלייה ב': נחישות אינדוקטרינארית; גישה מרקסיסטית לניניסטית; גישה אכיפתית Coercive ; שכבה משכילה יהודית-רוסית; הדבר מהווה עוד ראייה נסיבתית, מכוון אחר, לגלישה לגישה סלקנית גם מצד בני עלייה ב' בדומה למקצת בני דמותם שנשארו ברוסיה. ד') קיימים גילויי אטימות ודהומניזציה נוספת כלפי : תימנים; רחל המשוררת; רויזיוניסטים. הדבר מתיישב עם א', ב' ו-ג'. קיימת סלקנות גם בפרשת אלטלנה, וגם ''בלי חירות ומק''י''. אני מבין שבעיניך אולי כל הדברים הללו אינם מצטיירים כמשתלבים בסבירות גבוהה במסכת הגיונית אחת, אלא כדברים הקורים להם, כל אחד לחוד ולגמרי במקרה. תהליכים סטוקסטיים-אקראיים בדומה לכאוס, או לשבבים הניפלטים מגוש מתכת שמכים בו באיזמל ופטיש פניאומטי. ובכן קדימה, באיזה הליך, אחרת מאשר עשיתי, ממחישים, מבססים ומוכיחים את טענה ב'. להלן שוב טרונייתך כולה, כדלהלן. באיזה הליך, אחרת מאשר עשיתי, ניתן להביאה לסיפוק. תן ספסיפיקציות (והרי אפילו באופן אמפירי, כל ראיה שאביא אינה מספקת, לגישתך). ''אימרות שפר לא מבוססות שהמציא מר שרון: 1. בני העלייה השנייה אחראים לכך שבישראל במידה גדולה צמחה חברה מבוססת שנאה. 2. הסלקנות המאיינת ויוצרת הדהומניזצייה הזאת.... לא נעצרה בערבים, והתפשטה גם ביחס לתימנים,...'' ביסוס של אמירות מצריך הצגת העובדות והמקורות מהם באים הציטוטים שלך.'' | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ,תיקון: דמונולוגית; רמת התאורטיזציה. |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| שקרן בזוי ונקלה |
|||
|
|||
מעולם לא כתבתי מאומה על מלחמת סיני. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אבל דומני שהזכרת את תעלת סואץ. אנא סלח לי על שאיני זוכר את |
|||
|
|||
סיפורך בפרוטרוט. יש סיפורים שזוכרים יותר ויש כאלה שקוראים ושוכחים. ככה זה, מה לעשות? לא כל סיפור משאיר את חותמו על תודעתך. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לא מזמן כתבת שאתה בהליך של עזיבת המדינה |
|||
|
|||
מה קורה עם זה? היכן עומדים פני הדברים? האם יש תאריך משוער לעזיבה? האם הפעם לא יחסמו בפניך את הגבולות? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עזוב אתה את המדינה במקום להפוך את החיים בלתי ניסבלים ובלתי |
|||
|
|||
קבילים לאלה שחיים בה. מזיק - עוף מפה! | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| למה להמציא שקר נוסף? |
|||
|
|||
מעולם לא הזכרתי את תעלת סואץ. משהו מתחרבש אצלך בחלוקת הקשב. לך קצת לנוח. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| האנוש שבו גבר על האינדוקטרינר המיישב-מאיין שבו. |
|||
|
|||
בסוף ימיו האנוש שבו גבר על האינדוקטרינר המיישב-מאיין שבו. הוא הבין את העיוות הלא אנושי בתפיסה האידאית בה דגל שנים רבות. חרטתו מעידה על הבנתו והתקוממות רגשות האנוש שבו כנגד העוות האידאי, ומעידה שאכן היתה חוסר אנושיות אידאית כזאת אצל עמיתיו בני העלייה השניה. האנושי מעיד כאן על הכללי (שהרי גם האחרים בני העלייה השנייה לא למדו ערבית), ועל החרטה האנושית האינדיווידואלית ביחס לעוולות הגישה הקולקטיבית. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| העלייה האינדוקטרינרית. |
|||
|
|||
חשוב להזכיר עובדה ששכחנו: כ-2.5 מיליון יהודים היגרו בין 1880 עד 1920 מהקיסרות הרוסית לארצות המערב, ואילו לפלסטינה היגרו באותה תקופה 80,000. לא מדובר בכלל האוכלוסיה - אלה נימשכו לארצות המערב הליברליות. מדובר במיעוט אינדוקטרינרי - אם לא לאמר פנאטי - של מעין אליטה אנטי ליברלית בעלת גישות טוטליטריות. חלקם של בני העלייה השנייה חזרו לרוסיה והשתלבו היטב במנגנוני הדיכוי והרצח הסטליניסטיים. בני דמותם האידאולוגית והאישיותית של אותו מיעוט אינדוקטרינארי שנישארו ברוסיה, ניהלו רבים מהגולגים (רוב הגולגים נוהלו על ידי יהודים), ואיישו בתפקידי מפתח את שורות הצ'קה והנ.ק.וו.דה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יש עליך במקרה דוגמה של אנשי עליה |
|||
|
|||
שניה שהשתלבו היטב במנגנוני הדיכוי והרצח הסטליטניסטיים? איזה גולאגים נוהלו על ידי יהודים? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| המחקר המונומנטאלי ''גולאג'' של אן אפלבאום |
|||
|
|||
''אי אפשר שלא להתייחס לשיעורם של היהודים בין מפקדי הגולאגים ובין 'אמרגני' השיטה הזאת. אם שיעורם של היהודים שמילאו תפקיד בהתקוממות הבולשביקית היה מעבר לשיעור היהודים באוכלוסייה הרוסית ואף מעבר לשיעור היהודים במפלגה הבולשביקית, שיעורם בצמרת מערכת הגולאגים לא היה קטן מאלה. בין מנהלי הגולאגים היהודים ידועים במיוחד אהרון סולץ, יעקב רפופורט, לזר כוגן, מאטווי ברמן, נפתלי אהרונוביץ' וראשון להם נפתלי פרנקל, יליד חיפה העות'מאנית - מפקד גולאג סולובצקי. רובם נרצחו לבסוף בפקודת סטלין - אלא מה. אבל בזכותם ובזכות מורשת אבותיהם הרוחניים נולדה האימרה שהברונשטיינים והקגנוביצ'ים עושים את כל הצרות ולבסוף סובלים האברמוביצ'ים והאלטמנים''. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עוד תרגיל של שרון |
|||
|
|||
הדגשת חלק אחד מהעובדות בתקווה שהחלק האחר של הטענה גם הוא יתקבל. ובכן השאלה, על אנשי העליה השניה שלטענתך השתלבו היטב במנגנוני הדיכוי והרצח הסטליטניסטיים, לא נענתה עדין. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי