|
אני חושב שמתבקשת השוואה קצת יותר מפורטת למדיניות הכלכלית אצלנו ב7 השנים האחרונות. כי לאחר שנות הגאות שבאו כתוצאה הכרחית מקליטת העליה הגדולה מרוסיה, ננקטה, בעיקר על ידי בנק ישראל מדיניות ספיגה מסיבית שהביאה למיתון בו אנו נימצאים. גם אנו יכולנו כבר מזמן לצאת מהמיתון הזה. הרי גם אצלנו למדו את הנוסחה של קיינס איך יוצאים ממיתון וחוזרים למשק בפעילות מלאה. אז מדוע לא נעשה כך? כי הממשלה החליטה להיצמד להסכמי מסטריכט על מנת להיכנס לשוק האירופי, ולכן חוקקה את חוק הגרעון הפוחת. בפועל אנו מוקצים (פוליטית) מחמת המיאוס בעיני האירופים ואין לנו סיכוי להיתקרב אליהם. כלומר אנו גם משלמים מחיר וגם לא מקבלים תמורה. והינה אנו מתבשרים שמי הן שתי המדינות ששוברות ראשונות את הסכמי מסטריכט ויוצרות גרעון גדול יותר? צרפת וגרמניה.
ישראל מממנת את היציבות המופלגת של השקל על ידי מדיניות ריבית מופרזת, ועל ידי הערבויות המאפשרות לעצור את הפיחות - שלו כידוע השפעה גדולה על האינפלציה.
אז מה יותר חשוב: אינפלציה אפסית או תעסוקה וסולידריות חברתית מינימלית? לדעתי, כמובן, למדינה במלחמה והנתונה בכל כך הרבה מחלוקות כמו שלנו, המשבר הכלכלי פשוט יכול להביא לפיצוץ מעט הכבלים שעוד קושרים אותנו לאגודה אחת |
ואצלנו?
