|
במאמר שלי, ''על האשליה שבמדיניות הרווחה'' (דיון 1329), מתוארת ''ההצלחה'' של הגידול בתשלומי ההעברה מאז שנות השמונים. גם האוצר וגם ועדה בראשות רן כהן מגיעים לאותו נתון שעם הגידול בתשלומי ההעברה גדלו גם ממדי העוני.
במאמר ''פתרונות קלים – מתכון לפשיטת רגל,'' (http://www.boi.gov.il/deptdata/neumim/neum135h.htm) מתאר הנגיד בפירוט רב למדי מדוע הרעיון הקיינסיאני לא יכול לעבוד במשק הישראלי. בתמצית העמדה שלו אומרת שבזמן שהגירעון התקציבי גדל ועמו החוב המצטבר מחיר ההון לטווח ארוך מתייקר בגלל השתתפות הממשלה בשוק ההון. זה יוצר את האפקט של Crowding Out שמוציא את המיגזר הפרטי משוק ההון וההשקעות. במצב הזה הורדת הריבית קצרת הטווח של בנק ישראל לא ממש משפיע על מחיר ההלוואות לטווח הארוך בהן משתמשים להשקעות. הרעיון הקיינסיאני לא עובד כאשר החוב הלאומי גדול מהתמ''ג ועוד צומח. |
פתרונות קיינסיאניים או פשיטת רגל?
