  
  
  
|
 |
|
||
  ציטוט מדו''ח מבקר המדינה 52ב (האחרון) |
|||
|
|||
רשויות פיקוח פנים-ממשלתיות 3. חובת מתן דין וחשבון- Accountability: בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה שגם חובתה של רשות פיקוח לתת דין וחשבון אינה מוסדרת. נמצא שברשויות פיקוח העוסקות בתשתיות ההסדרים שונים מרשות לרשות. לדוגמה: (א) רשות החשמל, אשר אינה, כאמור, חלק מהמדרג המשרדי מחויבת רק באופן כללי לפרסם את שיקוליה ברבים. לא צוין בחוק למי היא חייבת במתן דין וחשבון. (ב) הרשות לפיקוח על תאגידי מים וביוב, שהוקמה לפי חוק תאגידי מים וביוב, התשס''א-2001 (להלן - רשות המים), ואף היא אינה חלק מהמדרג המשרדי ואינה כפופה לכאורה לשר, צריכה לפרסם דין וחשבון על פעולותיה ולהפיץ אותו לשרים ולוועדת הכלכלה של הכנסת. (ג) הרשות לפיקוח אשר הוקמה לפי חוק משק הגז הטבעי, התשס''ב-2002 (להלן - רשות הגז), היא חלק ממשרד התשתיות הלאומיות, ולכאורה אמורה למסור דין וחשבון רק לשר ולא לכנסת. בעניינים דומים דן מבקר המדינה כבר בדוח הביקורת על תאגידים סטטוטוריים , וכבר אז הצביע על העדר סדרי דיווח. מכאן, שעוד בטרם נקבעו סדרי הדיווח של תאגידים ציבוריים, גובשו הסדרים נוספים ולא אחידים בכל הנוגע לרשויות פיקוח בלי שהצעת המדיניות ובחינת החלופות הוצגו לפני הממשלה. יוצא אפוא שלרשויות הפנים-ממשלתיות העביר המחוקק סמכויות בנושאים מהחשובים ביותר לכלכלה ולחברה בישראל. אולם הנציבות, משרד המשפטים ומשרד האוצר או כל גורם אחר לא הגדירו את הנושאים והתחומים בשירות המדינה שיש להעביר לרשויות הפיקוח הפנים-ממשלתיות ולא קבעו מהי דרגת העצמאות הראויה להם כדי שיפעלו באופן ראוי ומועיל. כמו כן לא נקבעו הקריטריונים להקמת רשויות כאלה והמבנה הארגוני הראוי להן. זאת ועוד, לממשלה לא הוצגה הצעה למדיניות כוללת בכל הנוגע לרשויות הפיקוח הפנים-ממשלתיות, אלא ניתנו פתרונות פרטניים השונים זה מזה בעניינים מהותיים של סמכות, עצמאות ומבנה ארגוני. אף שממאפייני גופים שונים עשויה להיגזר מידת עצמאות שונה, הרי שהפתרונות הפרטניים שניתנו לא נגזרו מקריטריונים ברורים ושקופים. לדעת משרד מבקר המדינה, אי-ההסדרה של המבנה הארגוני של רשויות הפיקוח הפנים-ממשלתיות עלול לפגוע בסדרי הפיקוח הממשלתי בתחומים מרכזיים למשק הישראלי. הדבר מצביע על פגמים מהותיים בעבודת המטה של גורמי השלטון. ואידך - זיל גמור... | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| קריטריונים, כללים וסמכויות של רשויות שלטון |
|||
|
|||
נדבך מאד חשוב בהגברת שקיפות המערכת הציבורית הוא הסדרת עבודת רשויות הפיקוח בצורה ברורה. הקריטריונים, הכללים והסמכויות של עובדי הגוף המפקח צריכים להיות מוגדרים היטב כמו גם דרכי הביצוע. השארת שטחים אפורים, כמובן פוגעת בדרגת השקיפות. אבל ככל שכל אלו יוגדרו ברור יותר יגדל הסיכוי לשיפור השקיפות במערכת. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הנקודה אינה ''הסדרת סמכויות'' הגוף המפקח אלא |
|||
|
|||
הטוטליות של מרחב הפיקוח. עקרון איזוטרופיות הפיקוח: כל איזור ואיזור וכל נקודה ונקודה של הגורם המפוקח חייבת להיות ברת-פיקוח באותה מידה כמו כל נקודה ואיזור אחרים. הכל פקיח! גם כאן חייב להיות תיקון לעקרון הפירמידה ההפוכה של השקיפות: לא שקיפות דרגים עליונים וקטגוריות אירגוניות גבוהות ועמימות ככל שמתקדמים לדרגת משתמש הקצה. עקרון איזוטרופיות סוכני החשיפה והפיקוח: לא סמכויות לראש הגוף המבקר בלעדית, ושקיפות המתגלית באינטרקציה בין ראש הגוף המבקר לראשי הגוף המבוקר. אלא סמכות חשיפה גבוהה גם לדרגים נמוכים של הגוף המבקר, ל''שליחיו'' ועוזריו. כל אחד יכול לחשוף! | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לדוד: האם ניתן בכלל ליעל ביורוקטיה ממשלתית? |
|||
|
|||
''עבודת מטה עוסקת ... באבחון בעיות מבניות ובייזום שינויים ארגוניים ורפורמות במינהל הציבורי-הממשלתי, ברמת היחידה הממשלתית, המשרד הממשלתי, והשירות הציבורי כולו. בעניין זה יצוין, כי מאז שנת 1980 מצויות מדינות רבות בתהליך של תכנון וביצוע שינויים ארגוניים במגזר הציבורי-ממשלתי, שמטרותיו העיקריות הן להגביר את היעילות והתפוקות של המגזר הממשלתי; להקטין את הבירוקרטיה ולעודד תחרות, הן בתוך המערכת השלטונית והן מחוצה לה, באמצעות הליכי הפרטה וביזור, לרבות הקמת ''סוכנויות ביצוע'' (Executive Agencies); להגביר את יכולת הגופים השלטוניים להתמקד בקביעת מדיניות, בהקצאת משאבים, בפיקוח ובבקרה. זאת באמצעות שכלול הכלים לפיתוח מדיניות ציבורית ולמעקב אחר ביצועה, ויצירת הליכים להגברת האחריות של המגזר הציבורי להשגת תוצאות ותפוקות ולהגברת היכולת למדידתם. ביסוד תהליכים אלה עומדת תפיסה לפיה תפקוד השלטון כמעצב מדיניות מותנה ביכולתו לעסוק באיסוף ידע, בניתוח מעמיק של תהליכים ושיקולים ובראייה כוללת של צורכי המשק, הכלכלה והחברה; ובקיומם של כלים ותהליכים המבטיחים עבודת מטה במישורי התכנון, הפיקוח, התיאום וההערכה.'' מתוך דו''ח מבקר המדינה ''דוח שנתי 53ב:4 ממשלו של קלינטון ניסה להתמודד עם האילוצים האלה ע''י הסבת מרכז הכובד של הביורוקרטיה מעצמה כלפי הלקוח-האזרח. עקרונות השינוי סוכמו בתכנית ה-NPR=National Performance Review. הסיסמה שאומצה הייתה ''Works better cost less''. בין 1904 ל- 1992 עסקו 17 וועדות נשיאותיות בהרחבת חובת הדיווח (accountability), הגברת היעילות והרחבת סמכויות הנשיא. לפעולת וועדות אלו הייתה הצלחה חלקית. בין ההמלצות שיושמו הייתה הגדלת צוות היועצים של הנשיא ותקצוב רציונלי יותר של פעילויות הסוכנויות, אך לא התגברה על הסחבת הביורוקרטית.נקודת המוצא של ה-NPR הייתה האחריות כלפי האזרח וההיענות לדרישות הציבור. בעוד שהדוחות האחרים הדגישו את היעילות העסקית, ה-NPR שאבה תימוכין מתרבות היוזמה החופשית. היא קראה להגדיל את כוחם של העובדים ולהחזיר את אמון הציבור בממשל על במקום להגדיל עוד יותר את סמכויות הנשיא. עיקר התכנית היה הינתקות מההיסמכות על ביורוקרטיה ריכוזית המנוהלת מלמעלה (Top-down). משמעות ההצעה היא בנייתה של יזמות ביורוקרטית מקומית השואפת ללמוד ולהתחדש, רעיון שנלקח מרוחו של עמק הסיליקון. שינוי זה נגזר מירידה מתמשכת של אמון הציבור ביכולות הממשל שהחלה ב- 1964. רעיון זה קשה למימוש במיוחד כאשר ממשל נועד להשליט את רצונו ע''י שליחת אנשים לבתי סוהר. רעיון זה מתאים יותר לסביבה תחרותית עסקית בעוד שהממשל אינו מצוי בתחרות עם אף אחד. הקטנתה של סחבת ביורוקרטית ניתנת להימדד ע''י הגדלת הרווחים בפירמה העסקית, בעוד שסוכנויות ממשלתיות אינן בנויות כדי להרוויח. לחוקים הייתה מאז ומעולם אישיות חצויה. באחריותם להגן על הפקידים מפני השפעות פוליטיות בעוד שהפקידים אמורים לדווח לפונקציות הפוליטיות. ב- 1993 הקונגרס אישרר את חוק ''ביצועי הממשלה ותוצאותיהם'' (Government Performance and Results Act) מטרת החוק היא יצירת קישור בין הביצועים של הפרט, להישגי הארגון ולמטרות החברתיות של הממשל. אחת הדרכים היא הערכת ביצועי העובדים. חוק זה כמעט ואינו ניתן למימוש. רק מספר קטן מאד של מטרות מקשרות בין עבודתו של הפקיד להישגי הארגון. ה-NPR מתכוונת ליצור יותר בעלויות נמוכות יותר.; אולם החיסכון הגדול ביותר,הגלוי לעיניו של משלם המיסים, מושג לאו דווקא ע''י ייעול המנגנון המשלתי אלא ע''י קיצוץ בהוצאות הממשלה. כל קיצוץ דווקא יפגע במטרות החברתיות, האמורות לשפר את איכות החיים של האזרח בקשריו עם משרדי הממשלה. ה-NPR אמורה להקטין את הסחבת הביורוקרטית. סחבת זו אינה נוצרת דווקא ע''י הפקידים אלא ע''י גופים פוליטיים המגינים על האינטרסים שלהם, והמטילים מגבלות על הפעילות השוטפת של הממשל. הקטנת הסחבת משמעותה לגופים פוליטיים רבים, פגיעה בהטבות שהם נהנים מהן. יש שתי דרכים להביט על פעילות ארגון ממשלתי מלמעלה למטה ולהפך. בעקבות Max Weber ובעקבות תיאוריות הכלכליות העוסקות בפירמות, קיימת נטייה להעדיף את הגישה הראשונה. ההיבטים הפוליטיים מסמנים את הזהות, האמונות וההחלטות של הפקידים העומדים בראש הפירמידה. למרות חשיבותם, ניתוחים אלה אינם מסבירים מה המשרדים הממשלתיים אכן עושים, וכיצד עשייה זו קשורה להשגת שביעות הרצון של הלקוחות. המבט מלמעלה למטה מתאים להבנתם של ''ארגונים יצרניים''. הוא גם מתאים לבחינת ארגונים, שמטרותיהם אינן מוגדרות בבהירות, הנתונים לבקרה של קבוצות אינטרסים. המחבר מגדיר מצב כזה כ-''Client politics''. רוב הארגונים הממשלתיים אינם נכללים בקטגוריות אלו. ארגונים כמו ה-CIA או רשות המלחמה בסמים, נשלטים ע''י חוקים ותקנות. למרות זאת כל הניסיונות של הפוליטיקאים לשנות את החוקים ואת התקנות הארגון מחדש לא הניב את התוצאות הרצויות להם. דו''ח מבקר המדינה הנוכחי הינו הראשון שעוסק בסדרי ממשל. הוא מסתמך על עבודות הכנה של וועדת קוברסקי (1986), שהתוותה תוכניות לשיפור הביורוקטיה במתכונת של ה-NPR. ב- 1990 הממשלה אשרה את ההמלצות ומאז המצב רק הורע בכל הנושאים הקשורים בקבלת החלטות יישומם והבקרה על יישומן, כפי שמתשתקף בדו''ח. מה שאתה הצבעת עליו הוא רק קצה קצהו של הקרחון שאינו מראה כל נטיה להימס. עם זאת, צרת רבים נחמת שוטים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| דוד פלד: תודה על סקירת בעיות וגישות תמציתית. |
|||
|
|||
בראשית היה מקס וובר... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| בחיפוש אחר הרציונליות האבודה: בראשית היה וובר... |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| למיכאל: סיון הצביע על השפיץ של הקומקום |
|||
|
|||
מבקר המדינה בחן ביסודיות אם יש בידי הממשלה כלים ואם היא משתמשת בהם, בהסתמך על מחקרים שהיא עצמה הזמינה. אני ממליץ בחום לקרוא את הדוח, לפחות את הפרק העוסק בכלים שלטוניים, וצורת השימוש שעושה בהם הביורוקטיה השלטונית לדורותיה בישראל. זו היא רק נקודת התחלה לא רעה למי שמנסה להבין בעיות מהסוג שסיון העלה, המובילה לשאלות מעניינות יותר מהסוג: מדוע אותו פקיד עצמו שהשהה את הטיפול ברישוי שבקשת, מתנהג בצורה שונה לחלוטין ברגע שעזב את משרדו. מדוע הוא מתלונן כמוך כאשר הוא נזקק למידע שאינו בתחום עיסוקו והמידע אינו זמין לו. כיוונים לחיפוש תשובות היא ההתנהגות האנושית בתוך ארגון שבכך עוסקים למעשה כל הענפים המסונפים ל''מדעי החברה'' (וובר הישן והטוב התחיל בסיפור ב- 1912, חידש את תורתו ב- 1945 ומאז יש הרבה מאד שמות אחרים, הידועים למי שמתעסק בסוציולוגיה, אנתרופולוגיה וכו' וכו'). | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לא, פלד. דוד היציע אופרציונליזציה של איתור ליקויים |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| לעיתים קרובות סוציולוגים משאילים מושגי ניתוח |
|||
|
|||
מפסיכולוגים מחקריים וקוגניטיביים. מושגים אלה מופיעים בניתוח האירגוני לאחר שהם כבר מוכרים מספר שנים לחוקרי עיבוד המידע המוחי ואנשי המדעים הקוגניטיביים.. למשל המושגים Top down ,bottom up ו-Data driven בהקשר עיבוד מידע קוגניטיבי וקשב: Norman, D.A. & Bobrow, D.G 1975 . רק שאצל אנשי המדעים הקוגניטיביים הניתוח תכופות מפורט בהרבה ומדוייק יותר מבחינה מתימטית.המודלים דומים (הגם שתחום חלותם שונה), רק שהמונחים מיושמים לעיתים על ידי סוציולוגים וסוציולוגים אירגוניים ברשלנות ותוך ז'רגון כבד הבא תכופות על חשבון דיוק, אלגנטיות בהסבר וחיסכון במינוח, ומוגדרות מתימטית. ודומה גם על כמה שהם מגלים את אמריקה מחדש... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| למיכאל: מידיעה - אתה טועה |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| למיכאל: סיון הצביע על השפיץ של הקומקום |
|||
|
|||
אודה לך אם תוכל לומר לי באיזה מס' דו''ח מדובר (מאיזה שנה). תודה אסנת | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| על יעול הביורוקרטיה הממשלתית |
|||
|
|||
באופן כללי אין לי השכלה בנושא האירגוני של גופים מסחריים או ציבוריים. לכן כל מה שאגיד יהיה ברמה הכללית מאד. בגדול-בתאוריה כל אירגון יכול וצריך להתייעל. במציאות אירגונים ממשלתיים מתייעלים, אם בכלל, מאמד מאד לאט. בכלל לאירגונים הממשלתיים-ציבוריים יש כח חיות חזק ביותר. להלן דוגמה אחת שאני קצת מכיר: כבר בשנות השישים, כך נדמה לי, הוחלט לבטל-לסגור את הסוכנות היהודית. אכן החל אז תהליך צימצום אבל הסוכנות עדין קיימת חייה ונושמת - 30 שנה ויותר אחרי. נכון היא גוף מאד קטן ביחס לגודלו בשנות השישים אבל עדין קיים ובמובנים רבים עדין ללא שינוי מהותי בתרבות האירגונית שלו. למרות זאת אפשר אולי להגיד שהסוכנות התייעלה כי הרי כח האדם צומצם ב- 80 או 90 אחוזים מאז ההחלטה. במאמר הצבעתי על שיפורים ב''קצה הקרחון'' של המערכת התקציבית במשרד האוצר במשך השנים והעשורים האחרונים. אבל הייתי מעדיף שהשיקול המרכזי יהיה ביטול אירגונים ממשלתיים. רק לאחר מכן, אם הוחלט לא לבטל - לשקול יעול בגלל שאני מאמין שיעול אירגון כזה הוא איטי אם בכלל. הניסיון שאתה מתאר כאן רק מוכיח שיש ביסוס לדברי. אני יודע ומכיר תרבות אירגונית אשר משקיעה אנרגיות רבות בשימור מעמדו של האירגון. בסוכנות תמיד היו עסוקים (כח אדם ותקציבים) בטיפוח אמצעי שיכנוע בצורך לשמר את האירגון שיעדיו ''חשובים.'' כך נוהגים גם משרדים ממשלתיים. אסיים באמירה של מילטון פרידמן שהיא ואריציה על דברי אדם סמית: ''אדם המתכוון אך ורק לשרת את האינטרס הציבורי באמצעות טיפוח של התערבות ממשלתית מונהג באמצעות ''יד נעלמה'' לקידומו של אינטרס פרטי שאין לו דבר וחצי דבר עם כוונתו המקורית.'' | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| קריטריונים, כללים וסמכויות של רשויות שלטון |
|||
|
|||
זה טוב | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי