  
  
  
|
 |
|
||
  על יעול הביורוקרטיה הממשלתית |
|||
|
|||
באופן כללי אין לי השכלה בנושא האירגוני של גופים מסחריים או ציבוריים. לכן כל מה שאגיד יהיה ברמה הכללית מאד. בגדול-בתאוריה כל אירגון יכול וצריך להתייעל. במציאות אירגונים ממשלתיים מתייעלים, אם בכלל, מאמד מאד לאט. בכלל לאירגונים הממשלתיים-ציבוריים יש כח חיות חזק ביותר. להלן דוגמה אחת שאני קצת מכיר: כבר בשנות השישים, כך נדמה לי, הוחלט לבטל-לסגור את הסוכנות היהודית. אכן החל אז תהליך צימצום אבל הסוכנות עדין קיימת חייה ונושמת - 30 שנה ויותר אחרי. נכון היא גוף מאד קטן ביחס לגודלו בשנות השישים אבל עדין קיים ובמובנים רבים עדין ללא שינוי מהותי בתרבות האירגונית שלו. למרות זאת אפשר אולי להגיד שהסוכנות התייעלה כי הרי כח האדם צומצם ב- 80 או 90 אחוזים מאז ההחלטה. במאמר הצבעתי על שיפורים ב''קצה הקרחון'' של המערכת התקציבית במשרד האוצר במשך השנים והעשורים האחרונים. אבל הייתי מעדיף שהשיקול המרכזי יהיה ביטול אירגונים ממשלתיים. רק לאחר מכן, אם הוחלט לא לבטל - לשקול יעול בגלל שאני מאמין שיעול אירגון כזה הוא איטי אם בכלל. הניסיון שאתה מתאר כאן רק מוכיח שיש ביסוס לדברי. אני יודע ומכיר תרבות אירגונית אשר משקיעה אנרגיות רבות בשימור מעמדו של האירגון. בסוכנות תמיד היו עסוקים (כח אדם ותקציבים) בטיפוח אמצעי שיכנוע בצורך לשמר את האירגון שיעדיו ''חשובים.'' כך נוהגים גם משרדים ממשלתיים. אסיים באמירה של מילטון פרידמן שהיא ואריציה על דברי אדם סמית: ''אדם המתכוון אך ורק לשרת את האינטרס הציבורי באמצעות טיפוח של התערבות ממשלתית מונהג באמצעות ''יד נעלמה'' לקידומו של אינטרס פרטי שאין לו דבר וחצי דבר עם כוונתו המקורית.'' | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי