  
  
  
|
 |
|
||
  הפרדת רשויות חיה ונושמת המעשה הדמוקרטי במיטבו |
|||
|
|||
השיטה הדמוקרטית, מבוססת על הפרדת רשויות. רשות מחוקקת-כנסת,רשות מבצעת-ממשלה, ורשות שופטת. הפרדת רשויות מטבעה, מייצרת איזונים ובלמים, כשעולה כוחה של רשות אחת,מיד קמה רשות אחרת ובולמת אותה. המשולש השלטוני הזה, הינו גאוני, מפני הטכניות הגמישה שבו, האוטומטיות שמפצה, ומגוננת על הדמוקרטיה. מזכיר כותב המאמר כי ימי שלוט מפא''י , (הרשות המבצעת, היתה בידי מפא''י) יפים היו ימיה של הכנסת, ונקודת האור היחידה בדמוקרטיה הישראלית היו, מנחם בגין ויוחנן באדר, שמעל דוכן הכנסת, הגנו על הדמוקרטיה הישראלית. המוביליות השיפוטית של נשיא בית המשפט העליון הדומיננטי, השופט ברק, נבלמת בעצם ימים אלה ע''י הכנסת, ואין משנה כלל ע''י מי מובל המעשה הדמוקרטי הזה. אנו עדים כאן בסך הכל, לפרשה טכנית בה שיטת האיזונים ובלמים פועלת, כוחו של בית המשפט העליון עולה, ונחסם ע''י הרשות המקבילה, הכנסת במקרה זה. ההתיחסות לרקורד של ריבלין, יו''ר הכנסת, אינה במקומה, גם הפיחות שחל במעמדם או באישיותם של חברי הכנסת לא לענין, מפני שהשיטה הדמוקרטית, אינה מתייחסת למידת תכונותיהם התרומיות/אישיות של חברי הרשות המחוקקת,כמו שאינה בודקת בדיקה פסיכולוגית באישיותם של שופטים וראשי ממשלה או שרים. שהרי אם היינו רוצים בראשנו איישטיינים או אלכסנדר מוקדונים השיטה הדמוקרטית אינה מתאימה והיינו נאלצים לבחור בדיקטטורה או במלוכה. ריבלין מחד, וברק מאידך הם שחקנים נפלאים במשולש הטכני מאד של איזונים ובלמים, ואני כאזרח מתבונן מהצד, ובליבי איזה שמץ של שמחה, הדמוקרטיה עובדת גם אם ליו''ר הכנסת קוראים ריבלין ולנשיא ביה''מ קוראים פרופ' אהרון ברק. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| אני חושב שבכל זאת יש משמעות לסיבות הנאום |
|||
|
|||
נכון בשורה התחתונה המעשה הדמוקרטי עובד. אבל נאומו של ריבלין לא מבטא תמיכה במעמד שלושת הרשויות ותמיכה בדמוקרטיה. הנאום הוא ביטוי מפורש נגד עיקרון האיזונים ומבטא תקווה ואולי גם תכנית מעשית לשינוי מאד עקרוני של מעמד הרשות השיפוטית ביחס לשתי האחרות. הכוונה היא לביטול האיזונים לא לפעולתם לכן הנאום מזיק. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יו''ר הכנסת מר ראובן ריבלין |
|||
|
|||
נבחר בבחירות דמוקרטיות. העם בוחר את נבחריו כצלמו וכדמותו. נתבונן נא כולנו במראה, אנו אלו שבחרו במר ריבלין, במר מצנע, בגברת גבריאלי, במר שרון ובגברת בלומנטל ולא שכחנו את גברת איציק והחבר בורג. היום ברור לי כי אם דוד בן גוריון היה היום בן 30 לא היה נבחר לכנסת אפילו כאחרון מועמדי העבודה. מנחם בגין ובאדר? לא היו מצליחים היום להכניס אפילו 3 צירים למרכז הליכוד כך שעליהם בכלל אינני מדבר. לסיכומו של ענין, סגנון דיבור, אישיות ותכונות תרומיות אינם שיקול במעשה הדמוקרטי. לציין כי הדמוקרטיה הינה טכניקת שלטון שהיתה קיימת כבר ביוון העתיקה ןהושבה לחיים במאה ה- 19. ביוון השיטה נכשלה מאותן סיבות שתיכשל כנראה בעולם המערבי דהיום - קרי, הסתאבות. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אכן מר ריבלין נבחר על ידינו |
|||
|
|||
לכן לכאורה מותר לו בשמנו להרוס את הכל שנבנה (דמוקרטיה) או להפוך את המערכת למשהו אחר. נקודת ''זכות'' לקו הזה היא שידוע שיש רבים בעם הזה שמוכנים למשכן את הדמוקרטיה תמורת דברים אחרים. אבל זאת גם הנקודה החשובה בעיני: ריבלין מנסה לקעקע את הקטע הליברלי-דמוקרטי במשטר שלנו ולכן צריך להגיד זאת. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ניתוח מבריק של אביאסף |
|||
|
|||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי