  
  
  
|
 |
|
||
  ''לזכר ויליאם ב. ייטס'' |
|||
|
|||
יפה מאד מיכאל. והנה גירסתו של המשורר ראובן אבינועם (גרוסמן) בת חמישים שנה שליחה לא נס עד היום. בתוך סיוט המאפל/ חברו כלבי עולם בילל,/ וכל אומה חיה קווה-/ סגורה בתוך תאה-איבה.// הוד מחשבת רק בשאט/ מתוך כלפני אדם ניבט,/ ימי חמלה בכל אישון/ מסוגרים בקיפאון.// למישרים, פייטן. לכה/ אל תהום הליל, ובקולך,/ זו דרור יקרא, פתנו-נא/ לפתוחלב לרננה.// ובחרשך חרוז-שירה/ לכרם שים המארה,/ שורר על חוסר- הצלחה/ בסעור הנפש המכה.// (הכף לא דגושה) תפרוץ במדברות הלב/ עין המרפא לכל כאב,/ ולבן חורין בתא - כלאו/ חנוך לתת את הללו. והרשני הערה קטנה: תרגום קטע זה בלבד,מתוך כחמשה עשר בתי שיר, מוציאה את השיר מהקשרו ונותנת לו פנים אחרים לגמרי ממה שמתבאר מן השיר השלם. וגם זה מותר בשירה. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| יועזר: תודה על הבאת התרגום הוותיק, וחבל שאותם פתרו |
|||
|
|||
נות תרגום לא היו מונחים לפני בעת שתירגמתי. בידלתי קבוצת בתים זאת, שכן היא במפורש חטיבה בפני עצמה בעלת משמעות עצמאית ורבת עוצמה בהוראתה המצטברת. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי