  
  
  
|
 |
|
||
  בעניין ג'נין-ג'נין |
|||
|
|||
גם אליי הגיע מאמרו של צנגן, שנכתב במעריב במקור, בתפוצת דוא''ל. ראשית, אעיד על עצמי שלא ראיתי את הסרט, איני מכיר את הנפשות הפועלות, ולשמחתי גם לא הייתי בג'נין. כך שהמעט שאוכל לעשות, זה לצרף 2 קישורים : 1) קישור למאמר של צנגן במעריב. 2) תגובתו של בכרי - גם היא במעריב. בהסתייגויות שציינתי למעלה, ולאחר קריאת המאמר והתגובה לו, קשה לי לחוות דיעה. ד''ר צנגן מציג אי דיוקים של בכרי ומציג אותם כשקרים. בכרי מציג מנגד אי דיוקים בדבריו של צנגן עצמו.(לדוגמא שם התינוק שהוצג, וצנגן אומר שלתינוק אין שם, ואיפה בכלל גופתו) . משני צידי המתרס הזה, עמודים 2 גורמים שהם בעלי נגיעה לעניין עצמו: בכרי- שהוא פלשתינאי, שחלק מהעם שלו נמצא בג'נין, ומטבע הדברים יתן דגש על העוול שנעשה לעמו. וד''ר צנגן ששימש כבעל תפקיד בכיר, בצבא שמנע במשך שבועיים כניסה של כוחות הצלה לאיזור, וכאיש רפואה, תוצאות ההתנהגות הזאת מטילה עליו אחריות יתר מעצם היותו רופא. הציבור לא יכול להיות שופט לגבי עצם העובדות. רק מחקר אובייקטיביי אמין, ויתכן שבמרחק מה של זמן, יתן תמונה אמיתית של מה שקרה שם. עד אז, יש לנו רק להצטער על כך שאנו ממשיכים להכנע למציאות הזו של כניסה לערים פלשתינאיות, נסיגה מהן, ושוב כניסה ושוב יציאה, ללא כל תועלת או תוחלת. את המציאות הזאת צריך לשנות, לא על ידי ''קביעת כללים למלחמה מוסרית'' כי אין דבר כזה. זאת יש לעשות על ידי זה שנצא מהשטחים, וניתן לפלשתינאים לכונן בהם את מדינתם, בין אם בהסכם איתם, או באופן חד צדדי. המציאות הזו, היא חלק ממארת הכיבוש, שנקווה שתגיע לסיומה מוקדם ככל האפשר. קישורים: מאמרו של ד''ר דוד צנגן: http://images.maariv.co.il/cache/cachearchive/081120... תגובתו של מוחמד בכרי: http://images.maariv.co.il/cache/cachearchive/141120... | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| מה נעשה אם גם היציאה החד-צדדית לא תועיל |
|||
|
|||
נשאלת השאלה מה נעשה , אם לאחר הנסיגה החד-צדדית פעולות האיבה של גורמים פלסטיניים עוינים לא ייפסקו? בן גוריון אמר פעם, שאי אפשר לחסום גבול באופן מוחלט. הדבר היחידי שמהמדינה יכולה לעשות, זה לקבוע מחיר על כל מעשה, ולאחר מעשה שהצד השני יבדוק אם זה השתלם לו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| נסיגה חד צדדית |
|||
|
|||
תהיה רק במקרה שלא ניתן להגיע להסכמה ולהסדר , או אז יש לייצב גבול שניתן להגן עליו. אין 100% בשום תחום, אולם אין שום סיבה שלא לשאוף אליו. וגבול ברור בין שני העמים יקטין את רמת החיכוך היומיומית. יציאתנו משטחיהם, תאפשר להם להקים מדינה, ולדעתי כאשר נעמוד מול מדינה עם גבול, מצבנו יהיה נוח יותר. נסיגה חד צדדית לא תהיה לקוי ה 4 ביוני 67 , אלא לקווי הגנה נוחים. והשטחים שישארו בחזקתנו, יישארו עד ליום בו ניתן יהיה להגיע להסדר. כאמור, כל זה נכון למצב שאין הסדר ואין הסכמה. מאחר שאנו הולכים לבחירות, קיימת האפשרות שתיבחר אצלנו ממשלה (אם ייבחר מיצנע) שתפתח פתח להידברות והסדר, ואז הנסיגה תהיה לגבולות 67. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| רפי, מדוע אתה חושב ש''מול מדינה'' |
|||
|
|||
יהיה מצבנו נוח יותר? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| למדינה יש אחריות לחייי תושביה, ויש לה גם את מלוא |
|||
|
|||
הסמכות לשלוט על עניייניה. ראה את הדוגמא של לבנון, עם כל התקריות שיש בגבול, לאחר נסיגתנו משם, פתרון רוב הקונפליקטים מאז הנסיגה נפתרים בדרך מדינית זו או אחרת, ולא מתפתחים לעימות. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הדוגמא של לבנון היא דווקא דוגמא טובה |
|||
|
|||
הרשה לי לתקן אותך קמעא: ''למדינה [אמורה להיות] סמכות על שטחה ואחריות על תושביה'' וגו' וגו'. ראית מה קרה בלבנון, בסוף שנות השבעים, כאשר ה''מדינה'' ההיא לא הפעילה את סמכותה ואחריותה. היום אנחנו נמצאים במצב מאוד נזיל - ואנחנו רחוקים מאוד מסוף הסאגה. האוייבים שלנו הם לא כמוך, רפי. הם אינם אנשים מיושבים, הגונים ושוחרי-טוב. הם אכזריים, צינקנים וערמומיים. מה תעשה, למשל, אם (כצפוי), ייצאו באין מפריע מתוך ה''מדינה הפלשתינאית'' מיני טילים, פצציות, ו''פידאינים'', כפי שיצאו בשעתו מירדן, לפני ואחרי 1967, או ממצרים, לפני 1956? האם תעמיד פני מיתמם ותגיד: ''סליחה, אבל מדינה צריכה לממש אחריות וסמכות על שטחה ותושביה''? אתה תקבל תשובה בנוסח: ''וואלה צודק, אבל קשה לנו מאוד לעצור את 'זעם העם', מה לעשות...''? | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי