  
  
  
|
 |
|
||
  מרענן ...מדאיג...או שאני...זקן? (מניפסט) |
|||
|
|||
מניפסט פומפאי +++++++++++ ''מניפסט''.....חבל שהשתמשת במילה ''גדולה'' כל כך....ימים יגידו (אחרי ה- 23 במאי?) עד כמה מדובר בקריאת המונים (אתה מדבר בשם מאות אלפי ישראלים-יהודים?)ותנועה היכולה לדעתך לשנות נתיב פוליטי כזה או אחר... כמי שאינו חי בישראל ומפאת גילו (הקרוב יותר ''לגנרל הסניל'' שלך - מאשר אליך) לא מתמצא ''בתרבות-הרייב'' בניסוחה הישראלי.....יש לי, בכ''ז, מספר הערות. -------------------- אתה מציין מחאה תוך ריקוד ונתלה באילנות מרוחקים כהוכחה ''לנוסחאת הצלחה''...בס''כ אני מאחל לך הצלחה.....כל זה אם תבין מה משמעות ''הרייב'' במושגים צפון-אמריקאים. ''הרייב'' אינו ''מחאה'' לשמה אלא ''מרד לתפרנים'' המכוון נגד ההורים והמבוגרים שמרכזו ריקוד לצלילי די-גיי זה או אחר ותכניו בד''כ: השתוללות, מין לזוטרים, הפצת סמים מכל הסוגים וגם שתיה... אין ''ברייב'' רעיון פוליטי או מסר חברתי בונה....יש גם ''רייב'ס - לנארדים'' שם מוצהר מראש ''פה לא שותים'' אך כצעירים חמי דם ותאווה - אין בוחלים בליטופי אחוריים ומזמוטים אחרים ובמה שמכנים נסיונות ''אסד'ס''.... ------------------------------ ''הרייב'' שאינו אלא ארוע בסגנון משתאות פומפאי לצעירים ועניים,לא הצליח לשנות דבר או חצי דבר, מלבד שינוי סידור העבודה של המשטרה ו....ההורים המודאגים, נהגי אמבולנסים וגם פתלוגים - הקולטים גוויה או שתיים של נוטלי מינון יתר.... אני מקווה שלא ''לרייב'' הזה אתה מתכוון? אגב מה שהוכיח דעה ציבורית וזעם חברתי בצרפת או בבלקן היו הפגנות ענק,יציאה לרחוב, תיגר על השלטון ולא מסיבות חשק קולניות ------------------------------- כמי שגדל בדור אחר (שבעיניך יחשב זקן, סנילי, חסר שיניים פוליטיות ומשום מה גם תאב מלחמה וצמא דם, חשבתי לתומי שמתנגדי הכיבוש,המלחמה האפשרית ורעות חברה אחרות, מסוגלים לצאת לרחוב, כמו הארופאים, להביע מחאתם ברבים, במקום לעשות זאת בארוע שעיקרו תענוג ושעשוע, המתנהל בחשכת הליל במוסך נטוש, מפעל ריק או מבנה ציבורי שאבד עליו הקלח..... -------------------------------------- השימוש האנאכרוניסטי שאתה עושה בסוחטי דמעות מסוג ''ניפגש בלוויות או על לוח המודעות'' נולד בתקופת מלחמת ההתשה (1969-70) כאשר הדור ''שהחמיץ'' את מלחמת ששת הימים, גילה שבניגוד לתאורי הגבורה וההתלהבות הלאומית-מלחמה היא בסך הכל עסק מכוער ו...מסוכן. לפני 33 שנה בראשית ''מלחמת ההתשה'' ההיא, עלה בגורלי לבקר פעמים רבות במוצבי התעלה, או הגולן ואף לשבת באחדים מהם, תחת אש ארטילרית מחרידה. החיילים הסדירים (בכל דור ודור מכנים אותם כמובן מיטב הנוער) שבד''כ ''תפסו את הקו'' היו די מבוהלים, איבדו חברים ותום...אלא שאז, כמעט לפני חצי יובל, חיינו בעולם ישראלי אחר ומחאה לא נעשתה באמצעות ריקוד.... ---------------------------------- בלקסיכון לועזי עברי של אלקלעי מצאתי'' מניפסט מאיטלקית ומלאטינית (manifesto - manifestus) - גילוי דעת, הצהרה, מינשר של מלך-ממשלה, מוסד, או אדם בעת נקיטתם בצעד חשוב בו ניתן פירסום פומבי על כוונת הפעולה המטרות וכו'...רשימת סחורות של אוניה....'' בהמשך מציין אלקלעי מניפסטציה גם כהפגנה.....נראה לי שאתה פועל מכח להט פנימי כנה ואם כך אולי תסכים עם ''זקן כמעט סנילי'' שיש דרכים טובות יותר ''מרייב'' להביע מחאה צודקת ולשכנע באמת , מאות אלפים, בצידקת העניין וכך - לא ''ברייב'' - להביא לשינוי. יחד עם זאת ובכל זאת - בהצלחה! ---------------------------------- | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| מרד שפוף? |
|||
|
|||
הכותרת אינה מקרית; היא הצבעה לעבר ספרו של גדי טאוב, שניתח את הנסיגה מן הפוליטיות בחברה הישראלית הצעירה. הדור ''הצעיר'' (הוא מדבר על בני גילי, כמדומני), לא רואה עוד פתרון בשיטה הפוליטית הישנה. הפוליטיקה - כאן כבר דעתי שלי - נתפסת כמסואבת, מלוכלכת, ונתעבת, בין השאר משום שיש תחושה - מוצדקת, לדעתי - שלפיה עשיה פוליטית לא יכולה לשנות את המציאות, לא באמת. התיקו הפוליטי של שנות השמונים, התזזיות של שנות התשעים (בהן אף ממשלה לא סיימה את הקדנציה שלה, ואף ממשלה לא נבחרה פעמיים ברציפות), התחושה ששום דבר לא זז, מגיעה לשיאה בשנתיים האחרונות. כבר אין לנו פוליטיקה; יש לנו רק טקטיקה. הפוליטיקאים נתפסים כמושחתים (מעטים מהם לא נתפסו בשחיתות), נבחרי הציבור כנבחרי עצמם (או קליקה אוליגרכית כלשהי), להפגנות אין כל משמעות (שכן הממשלה, כל ממשלה, תפטור אותה כ''הפגנת הצד שכנגד''), ועל כן יש נסיגה מן הפוליטיקה. חלק נסוגים ממנה על ידי אדישות ואי השתתפות; חלק נסוגים ממנה על ידי העמדת פנים שאירועים לא-פוליטיים הם אכן פוליטיים (האם, אגב, רועי ארד הוא אותו רועי ארד מן האירוויזיון ודגלי סוריה?). התוצאה, כמובן, היא מעגל קסמים שמרסק את המעט שעוד נותר מן התשתית הדמוקרטית בישראל. אני לא מאשים את הנסוגים. גם אני עצמי נסוגתי; שמתי פתק לבן בבחירות האחרונות (ואני עדיין חושב שזו היתה הבחירה הנכונה); ובמשך כשנה לא כתבתי שום דבר פוליטי. היאוש, לעתים, קשה מדי. אבל אי נקטית עמדה פוליטית היא עדיין נקיטת עמדה פוליטית: היא אומרת שאתה מסכים, מרצון או מאונס, עם העמדה הפוליטית השלטת באותו רגע. עצוב. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| התאנה כילתה ימיה |
|||
|
|||
יש לציין, שאף ממשלה בישראל לא כיהנה במשך כל התקופה שהוקצבה לה בחוק. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| סקירה מרתקת, יורם |
|||
|
|||
אבל כנהוג בישראל, התרגום והגרסה העברית יוצרים תכליאים ויחורים מוזרים וכזה אני מניח יהא גם גורלו של הרייב שלנו. זה יהיה רייב ציוני, עם קונטקסט חדש ושיטת פעולה חדשה. ההיתלות באילנות זרים (יוגוסלביה, צרפת ובריטניה) היא מסיבות רטוריות, כדי להקל על אנשים את ההבנה שמסיבה יכולה להיות בעלת מקצב פוליטי. לקשישים באמת, אפשר לציין גם את וודסטוק, שבו דרך רוק נעשה מהלך מסוג זה. גם אני עצמי רואה במושג ''מניפסט'' משהו בעייתי. מניפסטים תמיד נוטים להכניס את הציבור לצרות. מטרת הרייב אינו להחליף את ההפגנות הסטנדרטיות, אלא לעשות זאת באיזשהו אקצנט חדש. גם הרעיונות שמוזכרים במניפסט הינם מוכרים. אין כאן הרבה מרחב יצירתי באפשרות הפתרון, חוץ מלצאת מהשטחים. תודה על תגובתך. מצטער שאני לא יכול לענות לך סעיף סעיף. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי