|
מרד שפוף? | |||
|
|||
הכותרת אינה מקרית; היא הצבעה לעבר ספרו של גדי טאוב, שניתח את הנסיגה מן הפוליטיות בחברה הישראלית הצעירה. הדור ''הצעיר'' (הוא מדבר על בני גילי, כמדומני), לא רואה עוד פתרון בשיטה הפוליטית הישנה. הפוליטיקה - כאן כבר דעתי שלי - נתפסת כמסואבת, מלוכלכת, ונתעבת, בין השאר משום שיש תחושה - מוצדקת, לדעתי - שלפיה עשיה פוליטית לא יכולה לשנות את המציאות, לא באמת. התיקו הפוליטי של שנות השמונים, התזזיות של שנות התשעים (בהן אף ממשלה לא סיימה את הקדנציה שלה, ואף ממשלה לא נבחרה פעמיים ברציפות), התחושה ששום דבר לא זז, מגיעה לשיאה בשנתיים האחרונות. כבר אין לנו פוליטיקה; יש לנו רק טקטיקה. הפוליטיקאים נתפסים כמושחתים (מעטים מהם לא נתפסו בשחיתות), נבחרי הציבור כנבחרי עצמם (או קליקה אוליגרכית כלשהי), להפגנות אין כל משמעות (שכן הממשלה, כל ממשלה, תפטור אותה כ''הפגנת הצד שכנגד''), ועל כן יש נסיגה מן הפוליטיקה. חלק נסוגים ממנה על ידי אדישות ואי השתתפות; חלק נסוגים ממנה על ידי העמדת פנים שאירועים לא-פוליטיים הם אכן פוליטיים (האם, אגב, רועי ארד הוא אותו רועי ארד מן האירוויזיון ודגלי סוריה?). התוצאה, כמובן, היא מעגל קסמים שמרסק את המעט שעוד נותר מן התשתית הדמוקרטית בישראל. אני לא מאשים את הנסוגים. גם אני עצמי נסוגתי; שמתי פתק לבן בבחירות האחרונות (ואני עדיין חושב שזו היתה הבחירה הנכונה); ובמשך כשנה לא כתבתי שום דבר פוליטי. היאוש, לעתים, קשה מדי. אבל אי נקטית עמדה פוליטית היא עדיין נקיטת עמדה פוליטית: היא אומרת שאתה מסכים, מרצון או מאונס, עם העמדה הפוליטית השלטת באותו רגע. עצוב. | |||
_new_ |
התאנה כילתה ימיה | |||
|
|||
יש לציין, שאף ממשלה בישראל לא כיהנה במשך כל התקופה שהוקצבה לה בחוק. | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |