|
כמה הערות | |||
|
|||
1. אתה מפרש ''דמוקרטיה'' במובן של חוקי האזרחות עצמם, וזה כמובן אינו מכרח. לאחר שהגדרת מיהו אזרח, הגדרת בעצם מי נכנס לקבוצה השותפה בשלטון. כלפי האחרים יש להפעיל דיני גרות, שבהגדרה אינם ''שוויון''. 2. שים לב שאיש (כמעט) מבין חסידי ה''אפליות'' למיניהן כנגד הערבים אינו מעלה טענות דומות כלפי הדרוזים. מה שמעלה את האפשרות, שאולי הסבה למדיניות המיוחדת המוצעת איננה הבדלי דת גזע או מין, אלא הבדלי התנהגות והצהרות ברורות למדי לגבי נאמנותם למדינה. 3. נחמד שאתה תומך את דבריך מן המקורות. בהקשרו של הפסוק שציינת (http://mechon-mamre.org/i/t/t0415.htm) אכן מפורש, שכל גוי שיסכים לקבל את מקדשם של היהודים במקומו, יוכל להביא קרבן ולהתחייב בדיוק באותן תוספות נלוות לו, כמו יהודי. יכלת למצוא מובאות מצלחות יותר (שמות כ''ב כ, ויקרא כ''ד כב, ועוד). לעומת זאת, באותו ספר (במדבר ל''ג נ ואילך - http://mechon-mamre.org/i/t/t0433.htm) לדוגמא (ויותר מזה בספר דברים לכל ארכו), נזכרת התיחסות מעט שונה לגויים מסוימים היושבים בארץ, גם לצד ה''דתי'' וגם לצד ה''בטחוני''. ועיין הערה 2 לעיל. כנראה שנותן התורה היה מודע למרכבות של העולם. 4. אין ספק שרבים ממנהיגי הציונות, וגם המוכשרים ביותר שבהם, העדיפו לגעת בעדינות רבה מאד בבעיה, ולקוות שזו תפתור את עצמה איכשהו, למרות שככל הנראה היו מודעים לבעיות שאני מתיחס אליהן בסעיף 2. למרבה הפלא, הבעיה מתנהגת ככל בעיה לאומית אחרת - לא רק שאינה נפתרת, אלא מחריפה והולכת עם השנים. אפשר לחלק את הצבור העוסק בבעיה לשתי קבוצות: אלה שמנסים עדיין לדמיין דרכים מקוריות לפתרה, ואלה שמציעים את הדרכים הפחות יפות אבל היחידות שעבדו בכל מקום אחר בעולם (גם כאן יש מגוון רחב למדי, והמשותף לכל האפשרויות הוא שאינן מושכות את הלב במיוחד). ויש גם את אלה שטוב להם כמו עכשו. לכל אלה היו וישנם מקבילים בעולם הרחב, במדינות אחרות הטוענות לליברליזם, וכאמור, קשה לי לקבל שדעה מסוימת מאלה ליברלית יותר או פחות מאחרות. | |||
_new_ |
הסבר לגבי סעיף 1 | |||
|
|||
למונח ''דמוקרטיה'' יש כמה משמעויות, ערכיות או מנהליות. אני מסכים שהיום מקובל בעולם לדבר על שויון זכויות נרחב לתושבים ועל זכויות אדם כלליות ולקרוא לזה ''דמוקרטיה''. אינני משוכנע שמובן זה רווח גם לפני 60 שנה, ומכל מקום ודאי שלא היה חד משמעי. בכל אפן, אין בסעיף הזה שום דבר נגד מה שכתבת במאמרך, רק הערה לשונית לגבי פסקת הפתיחה. | |||
_new_ |
המושג דמוקרטיה | |||
|
|||
דמוקרטיה במובן היבש היא שלטון העם על ידי העם באמצעות שלטון נבחר. מקורו של השם בשפה היוונית. לכן אתה כנראה צודק שעניין רשימת הזכויות הנוספות לא ישנה את המהות הזאת. מצד שני אם מובטח גם שלטון נבחר וגם שוויון זכויות (במובן שנזכר במאמר) הרי שמדובר בדמוקרטיה. עניין השלטון הנבחר נמצא בקטע אחר של המגילה: ''אנו קובעים שהחל מרגע סיום המנדט, הלילה, אור ליום שבת ו' אייר תש''ח, 15 במאי 1948, ועד להקמת השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה בהתאם לחוקה שתיקבע על-ידי האספה המכוננת הנבחרת לא יאוחר מ-1 באוקטובר 1948 - תפעל מועצת העם כמועצת מדינה זמנית, ומוסד הביצוע שלה, מנהלת-העם, יהווה את הממשלה הזמנית של המדינה היהודית, אשר תיקרא בשם ישראל''. | |||
_new_ |
המושג דמוקרטיה | |||
|
|||
כן. התכוונתי להדגיש בעיקר, שההחלטה שהמדינה שלנו דמוקרטיה עדיין אינה מגדירה מיהו הדמוס. גם בדמוקרטיה אתה יכול לחיות כל חייך ללא זכות בחירה, וכמובן ללא ''שוויון זכויות'' גם בתחומים אחרים. אני סבור שמנסחי המגילה נמנעו מהכנסת המלה דמוקרטיה דוקא מפני שראו בה עניין מנהלי בעיקר, שפרטיו יטופלו על ידי החוקה המדוברת. אני מסכים אתך שככל הנראה לא בעיית הערבים היא שהעסיקה אותם, אבל הנסוחים הם כאלה שיכולים להתקבל על דעת כל הקשת שבין פרלמן לבינך: ברור שזכויות מסוימות מבטחות לאזרחים (זה פחות או יותר משמעות היותם אזרחים), אבל חוקי האזרחות עצמם עברו שנויים מעניינים במשך השנים. נושא זכויות המעוטים שאינם אזרחים אינו קשור לדמוקרטיזציה. כשמדובר בבודדים, הרי זה נושא זכויות האדם (לא האזרח), שאמור להיות מעוגן במשפט המדינה, וכאשר מדובר ביחס לקבוצות גדולות, זה כבר סוג של יחסי חוץ (על אף שהן חיות בתוך שטח המדינה). שאלה אחרת היא אפשרות שלילת האזרחות, הכרוכה בהכרח בפגיעה בזכויות של אדם שברגע זה הינו אזרח. | |||
_new_ |
זכויות אדם וזכויות אזרח | |||
|
|||
במאמר, זכויות אזרח וזכויות אדם זהות משום שהוא מתייחס רק לאזרחים. כל האזרחים הם בעלי אותן זכויות. לדעתי רוב רובן של זכויות האדם המובטחות לאזרחים צריכות להיות מובטחות לתושבים. | |||
_new_ |
למה ''רוב''? | |||
|
|||
כ ל זכויות ה א ד ם מובטחות בין אם לאזרח ובין אם לתושב. ההבדל בין אזרח לתושב הוא רק בחלק של זכויות ה א ז ר ח . יום שני הטוב | |||
_new_ |
המושג דמוקרטיה | |||
|
|||
אין כזה דבר 'מובן יבש' לדמוקרטיה. משה אפרתי | |||
_new_ |
נכון | |||
|
|||
הכוונה היתה במובן תמציתי. | |||
_new_ |
נכון | |||
|
|||
עד כמה תמציתי התכוונת? אלכס שטיגליץ | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |