| כן. התכוונתי להדגיש בעיקר, שההחלטה שהמדינה שלנו דמוקרטיה עדיין אינה מגדירה מיהו הדמוס. גם בדמוקרטיה אתה יכול לחיות כל חייך ללא זכות בחירה, וכמובן ללא ''שוויון זכויות'' גם בתחומים אחרים. אני סבור שמנסחי המגילה נמנעו מהכנסת המלה דמוקרטיה דוקא מפני שראו בה עניין מנהלי בעיקר, שפרטיו יטופלו על ידי החוקה המדוברת. אני מסכים אתך שככל הנראה לא בעיית הערבים היא שהעסיקה אותם, אבל הנסוחים הם כאלה שיכולים להתקבל על דעת כל הקשת שבין פרלמן לבינך: ברור שזכויות מסוימות מבטחות לאזרחים (זה פחות או יותר משמעות היותם אזרחים), אבל חוקי האזרחות עצמם עברו שנויים מעניינים במשך השנים. נושא זכויות המעוטים שאינם אזרחים אינו קשור לדמוקרטיזציה. כשמדובר בבודדים, הרי זה נושא זכויות האדם (לא האזרח), שאמור להיות מעוגן במשפט המדינה, וכאשר מדובר ביחס לקבוצות גדולות, זה כבר סוג של יחסי חוץ (על אף שהן חיות בתוך שטח המדינה). שאלה אחרת היא אפשרות שלילת האזרחות, הכרוכה בהכרח בפגיעה בזכויות של אדם שברגע זה הינו אזרח. |