פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
בעיית העבודה והנושא האקולוגי
מיכאל שרון (יום רביעי, 04/06/2008 שעה 23:24) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

דברי נוגעים לגידול אוכלוסיית כדור הארץ ל-‏6.7 מליארד איש, וכתבי המהפכן הירוק, פרופ' נורמן בורלוג.

דיון 4924

עקב הגידול העצום הזה מוזלת העבודה השכירה בכל מקום.

קיימת תנועת מהגרי עבודה לארצות בהם העבודה השכירה נשמרת ברמה גבוהה יחסית - באופן המוריד את רמת השכר, תוך הקטנת כושר המיקוח של איגודים מקצועיים. נוצר פער ענק בין כ''א אקסקוטיבי לשאר השכירים.

ניתוחם של תאורטיקני אקולוגיה ודמוגרפיה מסוג בורלוג מתעלם מכך שבמציאות האנושית, נושא העבודה והייצור הוא הנושא המרכזי. היצרנות היא המאפיין המובהק ביותר של האדם בתורת בן מינו, Homo Faber .

המחקרים האקולוגיים הללו, חרף ניראותם המתקדמת, עומדים בשרות מגמה עכשוית פוסט תעשייתית של הצברי הון פיננסי על חשבון יצור, תוך הרס החברות הקפיטליסטיות את המנגנון היצרני שלהם עצמו, למשל באמצעות מיקור חוץ. אמנות אקולוגיות כל עולמיות הינן בשרות הגלובליזצייה, ומכוונים לריסון היצור התעשייתי, וקיצוץ הצריכה בנפט, תוך הבאה לרווחי עתק של תאגידי הנפט עקב מגמות הקיצוצים ולהאמרת מחיריו, תוך קיצוץ בייצור. ניתן למזער פגעים אקולוגיים ממשיים, גם ללא המגמה הגורפת של ריסון תעשייתי. מדובר במגמות לרישוש מעמדות יצרניים, בשם הגברת הרווחים של הסקטור הפיננסי היוצר שפע של שירותים חסרי ערך ומוטי דעות קדומות ניבערות, המגבירות בתורן את טימטום האוכלוסייה.

אובמה בארה''ב, שצץ בעקבות המשבר הפיננסי שם (המנגנונים הפיננסיים של חטיפת כסף מצטמק והולך מהמעמדות השכירים באמצעות ספקולציות נדל''ן), מנסה לתקן מגמה זאת, של התרוששות המעמד העובד בשרות הרווחים הפיננסיים.

אלא שהמנגנון היצרני בארה''ב נשען על התשלובת התעשייתית-צבאית. בעתיד נראה את הרחבתה, ארה''ב לא תצא מהמזרח התיכון ומעירק אלא תעמיק אחיזתה המלחמתית (לכן אובמה קרוב בהשקפתו לרפובליקנים) וזאת תוך הידברות עם אירן וגורמים שיעים חזקים למטרת בריתות איזוריות תוך נוכחות אמריקנית צמודה.

בעתיד נראה איפוא את העמקת המנגנון המלחמתי, תוך מעבר לשימוש במתקני גרעין קטנים הן מצד התשלובות התעשייתיות-צבאיות והן מצד גורמים נוספים כולל כוחות גרילה והתנגדות. הדבר יביא להצטממצות אוכלוסיות. במקביל יאכפו בעוד מקומות פרט לסין הגבלות מדינתיות על הילודה - כל זאת למען שימור שכר העבודה ברמה סבירה והעלאתו.

הבעייה אינה איפוא כושר נשיאה אלא בעיית העבודה.
_new_ הוספת תגובה



בעיית העבודה והנושא האקולוגי
אריה עירן (יום חמישי, 05/06/2008 שעה 5:52)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

התפתחות היכולת המנטאלית של האדם , יצרה מצב שהוא כנראה חסר תקדים .
יצור ביולגי התפתח למצב שאין במקביל לקיומו , יצור ביולוגי אחר המגביל את כמותו .
_new_ הוספת תגובה



בעיית העבודה והנושא האקולוגי
משיב כהלכה (יום שישי, 06/06/2008 שעה 7:48)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יש לי כמה הערות בונות למבנה הרעוע שבנית:

* עקב הגידול העצום הזה דווקא מתייקרת העבודה השכירה ולא מוזלת.ראה איך צמחו יחסית המשכורות בסין ב-‏10 השנים האחרונות. ראה באפריקה: היכן שהתיעוש והצמיחה מגיעים, עולים המשכורות.

* בשל התהליך הקבוע הזה, האירופאים מייחלים לעבודה שחורה עם רמת שכר נמוכה. זה לא תהליך חברתי אירופאי פנימי, כי העובדים האירופאים הלבנים מקבלים שכר הוגן. האדם הלבן באירופה מנצל את האדם השחור בעבודה שחורה, שמנצל את האדם הלבן כדי להיחלץ מהחושך של אפריקה.
מערכת היחסים מורכבת של תן לי ואתן לך.

* קצוץ הצריכה בנפט אינו בהכרח קיצור היצור. אפשר לקצץ את הנפט בשימוש הפרטי, הקטנת השימוש ברכבים, יצירת חשמל בפחם או בגרעין, אבל בינתיים להשתמש בנפט לתמיכה והרחבת התעשיה.

* אובמה לא צץ בעקבות המשבר הפיננסי בארה''ב (המנגנונים הפיננסיים של חטיפת כסף מצטמק והולך מהמעמדות השכירים באמצעות ספקולציות נדל''ן). אובמה צץ הרבה לפני המשבר הפיננסי. לשיטתך היית צריך קבוע בחוסר אחריות שמרגע שאובמה צץ החל משבר פיננסי בארה''ב.
לשיטתי, אין לקשור בכלל בין השניים, למרות שזה לא פופוליסטי.

* מנגנון היצרני בארה''ב לאו דווקא נשען על התשלובת התעשייתית-צבאית. עיקר התעשיה האמריקאית היא אזרחית. לפי ''טיים'' בשנת 2006 רק 7% מהתשתיות התעשייתיות היו קשורות לתעשיות לצורכי צבא. לפי המגמה של התרחבות התעשיות לכיוון צרכנות המזון, תשתיות אזרחיות, נראה שאחוז זה אפילו קטן ב-‏2007 והשנה.

* ארה''ב תצא מהמזרח התיכון ומעירק עם אובמה או בלי אובמה כי זה מה שמתחייב מהמלחמה בעירק. אין לארה''ב מה לעשות שם לאחר שמשטר פרו מערבי ישלוט שם. יתכן שתקיפה אמריקאית על הגרעין האירני יזרזו את יציאת ארה''ב מעירק.

* 'מתקני גרעין קטנים' קיימים כבר היום במדינות הגרעין המוכרות. תפקידנו כבני אדם נורמלים הוא למנוע הגעת חומרים גרעיניים ל''כוחות גרילה והתנגדות''. צריך לצמצם את אוכלוסית ''כוחות גרילה והתנגדות'' כדי שהללו לא יצמצמו אוכלוסיות.

הבעייה אינה איפוא בעיית העבודה אלא כושר נשיאה.
_new_ הוספת תגובה



תשובות
מיכאל שרון (יום שישי, 06/06/2008 שעה 9:42)
בתשובה למשיב כהלכה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1) באירופה ירדה רמת השכר ב-‏15 השנה האחרונות באופן מואץ, עבור אירופים ותיקים בארצות מפותחות. במקביל, התייקרו מוצרי בסיס. תעוקת המחייה כיום עבור אזרח שכיר אירופי בארץ אירופית מפותחת כמו גרמנייה, אנגליה, בריטניה, עלתה, משקי הבית נימצאים במצוקה. זאת פרט לכ''א אקסקוטיבי. זאת חרף ירידה בילודה, כהתאמה למצוקה הזאת, וניסיון למקד משאבי חינוך טוב, צמיחה ופיתוח במעט צאצאים.

2) תעוש לכשעצמו הוא עניין אחר, ואכן מעלה את רמת השכר. המגמה המנוגדת לעליית השכר הוא מספר צאצאים, ואכן בסין בה יש הגדלה על צאצא אחד למשפחה, השכר הממוצעלעובד עירוני נוא כ-‏2$ לשעה. והצמיחה מהירה, עקב כוח אדם מיומן ומושקע יותר - 11% גידול בתוצר בשנת 2007, תוצר לנפש של כ-‏4700$ לשנה. במדינות מתפתחות אחרות בהם אין הגבלת ילודה כהודו ובוודאי מדינות אפריקה, השכר ירוד ואינו במגמת עלייה ניכרת. בהודו התוצר לנפש הוא כ-‏2700$ שנתי, באפריקה כ-‏2000$ . והשכר לשעת עבודה הוא בסביבות 1.2 $ בהודו, ופחות מדולר אחד באפריקה.

3) בשל מהגרי העבודה, יש מגמת ירידה בשכר העבודה לאירופים וותיקים במדינות מפותחות כגרמנייה, אנגליה, צרפת, איטליה (ראה סעיף 1), ונחלשו גם האיגודים המקצועיים, כאמור ברשימתי הראשונה.

4) גם אם קיצוץ הנפט הוא רק בשרות פרטי, מה שלא כתבתי כלל, ולא בייצור, עדיין יש קיצוץ בנפט. הנקודה היא שהקיצוץ מוכוון הן כלפי ייצור והן כלפי צריכה פרטית.

5) התשלובת התעשייתית-צבאית היא מנוע ייצור גדול, מעניק תעסוקה גדול, וסוחף אחריו המשק כולו.

6) אשר למגמות ארה''ב במזה''ת, אתה מדקלם הבלי פרשנים ישראלים בשרות גורמי הונאה כלפי הציבור בישראל. יש לקרוא רשימה זאת, לדעת מה המציאות בפועל

וגם רשימה זאת שלי ב-NFC

קח בחשבון שהרטוריקה המקובלת המונחתת בשקר לציבור בישראל מצד כתבלבי משהב''ט ותועמלנים אחרים בישראל מוכרת גם לי.
_new_ הוספת תגובה



תשובות
אריה עירן (שבת, 07/06/2008 שעה 6:56)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אינני רוצה להיגרר לתוך הויכוח לכוון דיון כלכלי וכח העבודה . למרות זאת אעיר מעט .
1- ירידת השכר באירופה היא תוצאה של זמינות כח אדם לא מיומן שמקורו דרומית לאירופה .
יש ירידה בילודת לבנים אירופאים , אך האוכלוסיה גדלה במהגרים דרומיים .
2- בניגוד למה שהצגת , סבורים רובנו שריבוי צאצאים הוא תוצר של עוני ולא להיפך .
דבריך זקוקים לתמיכה . השכבה ההודית המעורבת בקידום התעשייתי מרוויחה יותר מחקלאיה .

טענתי בענין גודל האוכלוסין עדין עומדת .
התפוקה החקלאית בשנת 100 לא יכלה לתמוך באוכלוסיה של 500 מיליון .
התפוקה החקלאית בשנת 1000 לא יכלה לתמוך באוכלוסיה של מיליארד .
התפוקה החקלאית בשנת 1800 לא יכלה לתמוך באוכלוסיה של 6.7 מיליארד .
זה מאד בקצרה ובדילוגים גדולים .
לדעתי גידול אוכלוסין מביא אסונות הכוללים רעב , מלחמות ונדידת עמים .
זה מצידו מביא לחשיבה מאומצת המביאה לגידול בתוצר החקלאי .
נורמן בורלוג הוא דוגמא מצויינת .
בתהליך הזה , פחות נראית לעין העובדה שהשיפור בתפוקת המזון גורר גידול מחודש בריבוי הטבעי .
ושוב חוזרים למצב של מחסור . אבל כעת עם אוכלוסיה גדולה יותר .
זה מה שקרה באירלנד בערך משנת 1780 . את זה זיהה מאלתוס . על זה כתב , גם אם שגה בהסבר המתמטי .
ברגע של משבר האוכלוסיה קרסה . גם את זה הוא צפה . המשבר בא בשנת 1846 עם ניוון גידולי תפוחי האדמה .
האוכלוסיה של 8 מיליון סבלה מרעב עד מוות . יש חילוקי דיעות אם מתו 2 מיליון או ''רק'' מיליון אחד .
למרות הויכוח , אוכלוסית אירלנד פחתה ל-‏3.5 מיליון . זה אינו בויכוח .

באירלנד לא כרתו יערות , לא בנו סכרים ,לא יבשו ביצות ולא הכחידו את אוכלוסיית הבר .
כל אלה קורים ברחבי העולם , שאוכלוסייתו גדלה בהתמדה .
חלק גדול מהאירים נדדו , בעיקר לאמריקה ומיעוטם למקומות אחרים .
מכדור הארץ אי אפשר לנדוד .
אם באירלנד הקטנת האוכלוסיה התרחשה בשילוב של מוות ברעב והגירה בעקבות משבר המזון
הרי ברחבי כדור הארץ , כאשר אין אופציית הגירה הצימצום באוכלוסיה בעקבות משבר מזון יהיה
מוות בלבד .
_new_ הוספת תגובה



שוב טענות מופרכות
דוד סיון (שבת, 07/06/2008 שעה 7:44)
בתשובה לאריה עירן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הסיבות למחסור ורעב באירלנד (1846 - 1851) לא נבעו מגודל האוכלוסיה או מחסור בשטח בלבד הם
רק חלק מהסיבות ולכן אינך יכול לטעון שהארועים מאששים את התיאוריה של מאלתוס. הטענה הזאת
הופרכה מספר פעמים (למשל: תגובה 108258, תגובה 108276).

על הרקע הזה גם הטענה (''לדעתי גידול אוכלוסין מביא אסונות הכוללים רעב,...'') שקבעת כעת לא מבוססת
ולכן לא רצינית.
_new_ הוספת תגובה



שוב טענות מופרכות
אריה עירן (שבת, 07/06/2008 שעה 9:17)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הרעב באירלנד נבע מהרס יבולי תפוחי האדמה .
אם אתה יודע אחרת , נא להראות .
האוכלוסיה באירלנד גדלה בזכות הכנסת תפוחי האדמה כגידול נוף לחיטה שגידלו קודם .
משנפגעו התפוא נפגעה האוכלוסיה .
_new_ הוספת תגובה



שוב טענות מופרכות
דוד סיון (שבת, 07/06/2008 שעה 9:32)
בתשובה לאריה עירן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הראיתי לך את העובדות מהן אתה מתעלם (יותר מפעם
אחת) קרא שוב (למשל: תגובה 108258, תגובה 108276)
ואולי תיזכר.

ההתעלמות שלך מהגורמים הנוספים לרעב באירלנד היא
הגורם העיקרי לטענות המופרכות שאתה לא מפסיק לכתוב.
_new_ הוספת תגובה



שוב טענות מופרכות
אריה עירן (שבת, 07/06/2008 שעה 14:08)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בשתי ההפניות שלך אין התייחסות לגודל האוכלוסיה האירית ולמקורות המזון שלה עד 1846 , היא התחלת קימשון תפוחי האדמה . הקימשון נמשך 3 שנים . יש הטוענים שהאנגלים שלחו לשם מזון כסיוע . אבל אף אחד לא טוען שלא משבר המזון = תפוא גרם להקטנת האוכלוסיה . הדברים שכתבת הם לא לענין .
הרעב באירלנד נבע מהקימשון . הוא הכריע את הכף , אצל אוכלוסיה מנוצלת שנשענה על תזונה מתפוחי אדמה . הניצול האנגלי קדם לגידול והיה לפני 1780 . המשבר נוצר אחרי שהאירים התרבו מ-‏1780 עד 1846 מאוכלוסיה של 3 מיליון ל-‏08 מיליון הזכות תפוא ונשברו בגל הקימשון . אם אתה לא מבין את זה אז חב''לז .
_new_ הוספת תגובה



שוב עירן מעלה טענות מופרכות
דוד סיון (שבת, 07/06/2008 שעה 17:21)
בתשובה לאריה עירן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

א. תגובה 108258 ותגובה 108276 מתייחסות להודעות שלך בהן יש
רק התייחסות לגודל האוכלוסיה ומקורות המזון. לכן הן מדגישות
את הגורמים האחרים.
ב. מה שהכריע את הכף באירלנד היו כל הגורמים ביחד כולל
אלו שלא הזכרת.

חוסר ההבנה וההתעלמות שלך הם הסיבות שאתה מייצר טענות המופרכות
מיסודן. לכן גם התחזיות שאתה מפיץ המבוססות על הטענות המופרכות
גם הן מופרכות.
_new_ הוספת תגובה



שוב עירן מעלה טענות מופרכות
אריה עירן (שבת, 07/06/2008 שעה 19:15)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הראה קשר לגורמים האחרים .
בינתיים הנ קורלציה בין תפוחי האדמה ומספרם של האירים .
אוכלוסיית אירלנד המקור LAND AND POPULATION IN IRELAND 1780-1845 BY K.H.CONNELL.
1725 - 2.317.374 -ע 3.042.000
1754 - 2.372.634 -ע 3.191.000
1767 - 2.544.276 -ע 3.480.000
1777 - 2.690.556 -ע 3.740.000
1781 - 2.500.000-2.750.000 -ע 4.048.000
1791 - 3.850.000-4.206.612 -ע 4.753.000
הטור המרכזי מקורו מדיווחי מיסוי הטור השמאלי הוא עידכון עלפי הערכות .
מיפקדי אוכלוסין
1821 - 6.802.000
1831 - 7.767.000
1841 - 8.175.000
עלפי Irish population analysis בויקיפדיה
ש1841 - 6.53m
ש1851 - 5.11m
ש1861 - 4.40m
ש1871 - 4.05m
ש1881 - 3.87m
ש1891 - 3.47m
ש1901 - 3.22m
ש1911 - 3.14m
ש1926 - 2.97m
ש1956 - 2.90m השפל המקסימלי .
רק בשנת 1971 גדל שוב מספר האירים ל-‏2.98m
תפוחי אדמה גודלו לראשונה באירלנד בשנת 1650 בערך . החל משנת 1780 בערך הפך למזון המרכזי של האירים . אסון הכימשון החל בשנת 1846 ונמשך עד 1849 . הקשר בין גודל האוכלוסיה ותפוחי האדמה בולט לעין . אחרי האסון שבו מתו 1-2 מיליון נפש היגרו מאירלנד המונים .
_new_ הוספת תגובה



תפיסה שגויה של המושג קורלציה
דוד סיון (שבת, 07/06/2008 שעה 20:46)
בתשובה לאריה עירן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

גם את העניין הזה של שימוש שגוי בקורלציה כבר הסברתי לך ואתה מתעקש לחזור לשגוי:
1. קורלציה בלי תיאוריה או תיאוריה שגויה (כמו שלך) היא חסרת משמעות.
2. להראות שתי טורים של מספרים (מה שלא עשית) זה לא קורלציה.
3. חישוב קורלציה גבוהה (מה שעדין לא עשית) בין שתי סדרות (טורים) של מספרים גם הוא לא אומר דבר על הקשר הסיבתי (http://en.wikipedia.org/wiki/Correlation#Common_misc...).

אתה מתעקש להחזיק בטענות שגויות ולשם כך אתה מוסיף שגיאות.
_new_ הוספת תגובה




חזרה לפורוםהסיפור המלא
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי