פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
צדאם חסין (ע''פ התעתיק מערבית) הוא תמציתו של הרוע
אבנר בן בסט (יום שני, 09/09/2002 שעה 20:46) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מזה כ- 30 שנה, עוד כשהיה סגן נשיא לאחמד חסן אל-באכר, הוא שלט בפועל על עיראק באמצעות כנופיות פורעי חוק, שרצח והתעללות היו ה'מגנא כרטא' שלהם. כל שליטתו בעיראק מקורה בטרור הפנימי ובפחד האימים שהטיל על עמו. צדאם מוציא להורג אנשים בהבזק של שניות, ואין הגנה לאף אחד, גם אם הוא שר נאמן או גנרל עקשן. האקדח פשוט נשלף בחדר הדיונים או באזור הפריסה של הצבא העיראקי, והכדור משלים את המלאכה.

שליטתו הבלעדית בעמו ורוע ליבו, הנגזרים גם מילדותו הדחויה, משפיעים גם על מערכת השיקולים האסטרטגיים שלו. צדאם רואה את עצמו כצאלח א-דין החדש (ולא חשוב שהוא הרג עשרות אלפי כורדים בנשק כימי והיגלה כורדים ממחוזותיהם צפונה וריכזם במרחבי כירכוך), כקרש הצלה של העולם הערבי וכמושיעו, ומכאן נגזרים אופן חשיבתו ואופן התנהגותו. מטרתה המרכזית של עיראק היא לזכות בהגמוניה ובשליטה בעולם הערבי. הדרכים לממש אותה מגוונים, חלקם גלויים וחלקם נסתרים. עיראק תסייע לכל מדינה ערבית או אסלאמית במאבק מול גורם א-אסלאמי, אבל בביתם (במזרח הערבי) היא תמשיך לפעול בגלוי (אמברגו, תמיכה באופוזיציה, מלחמה) ובסתר (פעילויות חבלה, סיוע לגורמי טרור אופוזיציונים) נגדם.

גם הבריתות שלה הן זמניות, ונגזרות מאינטרסים עיראקיים בלעדיים. למשל, אם עד 1998 יחסי עיראק-סוריה היו מתוחים מאז תחילת שלטונו של צדאם, הרי ב-‏98', עם יציאת פקחי האו''ם היה אינטרס עיראקי לפתוח את גבולות עיראק (האוויריים והיבשתיים). הברית עם סוריה מחזקת את הקשרים האלה החוצה. ישראל, בעיני צדאם, היא דגל אדום המאחד את כל הכוחות הערביים והאסלאמיים. היא מטרה נוחה, שאינה מעוררת רתיעה של האחרים ואינה מחייבת את עיראק לויתורים משמעותיים בתפיסותיה האזוריות.

המקלט שנותנת עיראק לכוחות אסלאמיים פונדמנטליסטים מתקיים כצורך אסטרטגי לתמוך בכוחות אסלאמיים שיכולים להניע תהליכים ובכך לתרום למרכזיותה של עיראק, אך מנגד הם גם משמשים חיילים בשליחות צדאם ליצוא המלחמה במרחבי האזור ומכאן החוצה, כנגד אוייבי עיראק בעולם. אינני יודע אם צדאם קשור לפעילות אל-קאעידה בארה''ב, אך ידוע הקשר ההדוק בין השניים.

לכן הטוענים כי עיראק מרגיזה את ארה''ב רק בגלל מדיניות הנפט שלה (למשל, כמו שכתב היום אורי אבנרי ב''מעריב'') לא יודעים מה הם שחים. גם אלה שאומרים שאין מקום לפגוע בעיראק ולהפיל את צדאם כי הוא לא ביצע את פיגועי 911, טועים. עיראק נמצאת בקשרים הדוקים עם אל-קאעידה עוד מתחילת שנות ה- 90 ומסייעת להם (גם אם נניח שלא צדאם שלח אותם לאמריקה).

אבל הסכנה הגדולה ביותר היא סכנת התחמשות האב''כ של עיראק. את הנשק הכימי הפעילה עיראק כבר לפני 20 שנה, היא מפתחת נשק ביולוגי וקרוב לודאי גם נשק גרעיני. עם עוצמה כזו ויכולת הרס כזו, צדאם ירגיש חופשי לפעול באלימות על קצווי האפשרי, והוא ימהר לאיים וגם להפעיל את האמצעים האלה, נגד ישראל, נגד אירופה וגם נגד מדינות ערביות, במידה ויחשוב שזה האינטרס העליון שלו. אסור שמצב כזה יקרה. תקיפה אמריקאית כיום והחלפת השלטון בעיראק, תיצור תקדים חיובי, שאין מדינות טוטליטריות וגרעיניות יכולות להתקיים. או לפחות שאסור לעולם החופשי להתיר להן להתקיים. נקווה שארה''ב תנחיל עיקרון זה, ושישראל לא תהיה מעורבת כלל בתהליך.

קישורים:
כתבתו של אורי אבנרי ב''מעריב'': http://images.maariv.co.il/cache/ART344914.html
_new_ הוספת תגובה



חקייני ההיסטוריה כבדיחה: איך בכלל ניתן להשוות
מיכאל מ. שרון (יום שלישי, 10/09/2002 שעה 0:01)
בתשובה לאבנר בן בסט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

את הבריון הגס הזה לצלאח-א-דין? צ'לאח א-דין היה אדם אציל נפש, בעל קוד ערכים אבירי, שנהג באבירות גם ביריביו הצלבנים. היה זה שליט נאור שטיפח את התרבות. הרמב''ם אגב, היה רופאו האישי בארמונו בקהיר, וכאחד מגדולי מקדמי הרפואה בדורו (מצרפת למשל באו תלמידי רפואה רבים ללמוד אצלו), וכפילוסוף דגול (הידוע בעולם בשמו הלועזי Maimonides) זכה מהשליט הנאור הזה להוקרה רבה, כהוגי דעות אחרים.

וצדאם - הרי תכופות כפי שקורה בהיסטוריה, אדם מתכסה באיצטלה של אישיות דגולה, כדי לקדם את ה''ערכים'' ההפוכים.

בעוד צלאח א-דין קידם את ערכי החיים, הרי צדאם הוא גודם אלים, שבילדותו נהנה לענות בעלי חיים קטנים, ולראות את התייסרותם בסקרנות פרימיטיבית של פרא. לשיעוריו באוניברסיטה, בהם הופיע לבוש בקפידה, היה מוקף בחבורת שומרי ראש בריוניים.

אדם זה, בניגוד למינוריות המילולית של צלאח א- דין, נוקט בפראזות גורפות, תכופות אלימות, נמהרות ונוגדות מוסר טבעי לחלוטין, כמו הערתו לפני מלחמת המפרץ, כשאמר שישלח טילים שיהרסו את ישראל. דומני שכשהועלה עניין קורבנות אפשריים מקרב ערביי ישראל, אמר משפט ברוח ''כשיש להכחיד חרקים, מה זה כבר משנה אם נעקרות כמה שערות'' או ''משל'' דומה.

איש זה תקף אגב את איראן ללא סיבה סבירה, במלחמה בה נהרגו, דומני למעלה ממיליון בני אדם, רק משום שהריח חולשה, וסבר שהוא מצוייד באופן עדיף (ונהנה מגיבוי מערבי), וזאת במטרה להאדיר את משקלו באזור. מסיבה זאת של האדרת משקלו גם פלש לכווית, שהרי עיראק עצמה הינה יצרנית נפט, ואינה מדינה עניה יחסית למצרים, למשל.
ניתן לסבור שבניגוד לרטוריקה הצדאמית, של פופולריות בקרב ההמונים הערבים, וסיכון משטרים מתונים באם יותקף, הרי דווקא התחזקותו - ויש לשים לב שהוא משחק בטקטיקה של מתאגרף הצובר נקודות - עשוייה להשליט סגנון בריוני במזרח התיכון כולו.

ונא לשים לב שלא מדובר כאן בכוחניות נוסח פינושה בצ'ילה, שהיתה מעוגנת בכל זאת באוליגרכיות אגרריות נוקשות, אך בעלות ערכי אצילות ואתיקה מפורטים ומובנים.

כאן מדובר בתופעה הפוכה לחלוטין, של בריונות עירומה מערכים, היוצרת תעמולתית קישור אסוסיאטיבי עם מומנטים של גדולה ותפארת בהיסטוריה המוסלמית, לא כדי לבצע רסטורציה, אלה בשרות הברבריות לשמה, זו המעורטלת גם מקודים דתיים תקניים - בבחינת המעצור האחרון בפני הפראות.
_new_ הוספת תגובה



פרט נוסף ברזומה של סדאם: הוא דוקטור למשפטים.
יוסי (יום שלישי, 10/09/2002 שעה 0:08)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



גם אם יתבע אותי, הרי שחרף השכלתו המשפטית אני
מיכאל מ. שרון (יום שלישי, 10/09/2002 שעה 2:07)
בתשובה ליוסי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

סובר שאוכל ''ללמדו'' דבר או שניים בתחום תוארו הפורמלי.
_new_ הוספת תגובה



נדמה לי שיש לצדאם הרבה תארים אקדמאים
אבנר בן בסט (יום שלישי, 10/09/2002 שעה 7:35)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

גם אני, אם הייתי נשיא אוניברסיטת בגדד, הייתי מביא לו תואר או שניים, מידי יום או יומיים. זה לא מוסיף ולא גורע. בלאו הכי בבגדד, הוא האליל התורן.
_new_ הוספת תגובה



האם אלה שבחסותם נעשה ''מחקר'' הפיברוק אודות
מיכאל מ. שרון (יום שלישי, 10/09/2002 שעה 9:31)
בתשובה לאבנר בן בסט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''טבח'' טנטורה (ואין כאן עניין בוליטי: פשוט נמצאו שם סתירות בולטות בין התעוד המוקלט, ובין הכתוב בגוף המחקר, כיד הדמיון, בלי קשר לאמפיריקה והממצאים), האם אלה לא היציעו גם להעניק לצאדם תואר דוקטור לשם כבוד? או שאמרו, חברה'-ליצים, קדימה, אבל בל נגזימה?
ההגזמה אבל, באה בהדרגה, עם גבור ההעזה, כפי שראינו אצל הצורר הנאצי, שהצר, אבל בהדרגה, את קיום היהודים, בשביל ''להרגיל למצב'' (ראה כתבתי למטה '' הזעקה שהושבקה'').

אלא אם, אלא אם - היד הגודמת המונפת - נקטעת באיבה.

קישורים:
הזעקה שהושבקה: http://www.haayal.co.il/story.php3?id=494
_new_ הוספת תגובה



הוא היה באוניברסיטה ע''ש צאדם חוסיין יר''ה
מוטקה צביאלי (יום שלישי, 10/09/2002 שעה 4:34)
בתשובה ליוסי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

וחתום על הדוקטוראט נשיא עירק. ובצד השני כתבו דיקן נורי סעיד המנוח?
_new_ הוספת תגובה



מיכאל מ.שרון: אותי שכנעת!
רפי אשכנזי (יום שלישי, 10/09/2002 שעה 0:11)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה




חזרה לפורוםהסיפור המלא
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי