  
  
  
|
 |
|
||
  הסברה ותעמולה הן מאותה ''משפחה'' |
|||
|
|||
הגבול בינהן דק. הסברת נכון את המונחים, אבל צריך להבין שלא תמיד ''תעמולה'' היא העברת מסרים שיקריים. כמו כן גם ''הסברה'' נשענת על רגש, כשם ש''תעמולה'' נשענת על ההגיון והעובדות. לעיתים ''תעמולה'' יכולה להיות רק בהדגשת המרכיבים ה''שליליים'' של האוייב - כמו חשיפת קהל היעד לתרבות ההקרבה העצמית למען אללה ואת כל המנגנונים שמטפלים בבניית מאגר מתאבדים ושליחתם למשימה, כאשר מנהיגי השולחים אינם מעיזים לשלוח את ילדיהם שלהם למשימה ה''נעלה'' הזאת. או חשיפתם להסתה המתנהלת בתוך המסגדים ובתי הספר. ה''הסברה'' מתייחסת יותר לטיעוני התמיכה במדיניות של הטוען בעוד ה''תעמולה'' מתייחסת בעיקר לשלילת האוייב. ישנה ''תעמולה לבנה'' רכה יחסית שמציגה רק את האמת ואת כל האמת שהחושף מעוניין לחשוף על האוייב בלי 'תיקוני' עובדות. וישנה ''תעמולה אפורה'' שנשענת על מקורות קיימים שמדברים על האוייב כולל מקורות אינפורמציה מוטים לרעתו של האוייב (למשל להשתמש בדיווחי אתרים אנטי אסלאמיים במערב כנגד האוייב, לעיתים גם ללא ציתות המקור. בכך המתעמלן מחזק עובדות לא בדוקות שכבר קיימות כנגד האוייב) וישנה ''תעמולה שחורה'' שמבוססת על שקרים ברורים אבל מנסה ''להלבין'' אותם באופן שיתקבלו כהגיוניים באוכלוסיית היעד (והבאת את הדוגמה הנאצית / גבלס, ויש כמובן דוגמאות לתעמולה הפלסטינים נגד ישראל - הרעלת בארות, שימוש בפצצות ביולוגיות וכו'). מדינות דמוקרטיות משתמשות בד''כ בהסברת עמדותיהם ולכל היותר משתמשות ב''תעמולה לבנה''. מדינות דיקטטוריות עוסקות בכל סוגי התעמולה. וזו קביעה כללית כפי שאנחנו רואים בתקשורת הגלובלית יום יום לאורך שנים. העקרון הוא שארגונים פורמליים במדינה דמוקרטים עוסקים בהסברה בלבד כדי לא להפיל את המדינה בפח אי האמינות בשל החשיפה לתקלות אפשריות. אבל ישנן מדינות, כולל דמוקרטיות מסויימות - בעיקר בזמני משבר, שמפעילים 'סוכני תעמולה' וכל חשיפות התעמולה מתקשרות למקור המידע (כתב מסויים, עיתון, אתר, פונקציונרים בארגון פועלים, מנהל בצלב האדום) אבל לא למדינה אותה הוא משרת. לעיתים כדי לזכות באמון הכלל הוא משלב בדיווחיו מעט מידע שפוגע במדינה אותה הוא משרת, כך שמידע הפוגע במדינת האוייב יתקבל באמינות גבוהה יותר. את 'סוכני תעמולה' האלה מגייסת המדינה כדרך שמוסדות ריגול מגייסים מרגלים. לא תמיד המגוייס יודע בעבור מי הוא עובד. אבל לעיתים הם אפילו מתוגמלים כל אימת שהם מפרסמים מידע מסויים בכתבה מסויימת. בכל סכסוך שהוא, כולל בסיכסוך בין מדינות, הקהל הרחב אדיש בעוד אלא שאיכפת להם ותופסים צד הם המיעוט שבמיעוט. הסכסוך הישראלי - ערבי הוא יוצא דופן גם בזה, כי הוא כה עמוק בתודעה האסלאמית עד שרוב רובם של המוסלמים בעולם מקבלים את ההסברה והתעמולה הערבית / פלסטינית כנגד ישראל כזה ראה וקדש. | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי