|
פרשנותך לאלימות כלפי היהודים מעניינת. השאלה אם פרשנות זו היא אכן נכונה לאור העובדות שאת מציינת. לכאורה, ''יהודים נתונים לאלימות בכל מקום בעולם'' אבל ''ישראל הינה המדינה בה היהודים נתונים לסכנת מוות יותר מכל''. וזה לטענתיך ''דבר והיפוכו'' ו-''סתירה מובנית בטקסט''. השאלה היא האם מדובר באמת בהפכים ובסתירה?
למה לא לטעון ש''היהודי נתון בסכנת מוות'' בכל מקום, בעולם ובארץ, כעובדה. אפשר להתווכח היכן יהודים נתונים לסכנה גדולה לאחר שמגדירים מהי הסכנה (האם התבוללות היא סכנה או לא?). לאחר שהגדרנו את הסכנה ואת הגורמים המסכנים אפשר לבחון דרכים להתגוננות ולקבוע היכן נכון ובטוח יותר להתגונן.
את צודקת בכך שקיומה של ישראל הפחית האיום האנטישמי, בכך שהוריד מסה קריטית של אנטישמים שחזרו בתשובה לרציונאליות או המירו את תפיסתם לאנטי ציונות בשל מגבלות חברתיות וחוקתיות שהושתו עליהם. ומצד שני המדינה נתנה כוח בידי היהודים להגן על עצמם בבית ובחוץ. מכאן דווקא שאין סתירה ולא מדובר ב''דבר והיפוכו''. |
לענבל בר-און
