| שיערתי כי חותך אברי המין אליצור סגל לא יתמודד עם טיעוניי. שהרי הוא מסתובב במנטרה מעגלית: מדוע אתה פוצע תינוקות? כי אלוהים ציווה. למי ציווה אלוהים? לאברהם. מהיכן אתה יודע שאלוהים ציווה? כתוב בתנ''ך. את מעגל השוטים הזה אי אפשר לפרוץ כל עוד האיש מאמין במנטרה, ולכן הוא ממשיך לפצוע תינוקות בני יומם שלא חטאו זולת החטא הנורא שנולדו לאם יהודיה. (וגם על כך לא נשאלו).
האם יש תעוד מדעי כלשהו שלפיו נוכל לקבוע כי אלוהים דיבר אל מישהו אי פעם? בוודאי שאין. וכי איך יהיה כאשר האלוהים עצמו הוא יציר כפיים אנושי? זו לא רק בעייה של היהדות, היא משותפת לכל הדתות. האם יש איזה שהוא תעוד שישו הוא בן האלוהים ונולד לבתולה? בוודאי שלא. מי שמאמין באגדה, מאמין, וזהו. האם יש תעוד מדעי כלשהו לסיפור שמוחמד עלה השמימה מהאבן בירושלים עליה ניבנה לאחר מכן מסגד אל אקצה? בוודאי שלא. מי שמאמין באגדה מאמין.
אפשר לעשות תרגיל נחמד ולשאול את סגל אם הוא מאמין שישו הוא בן האלוהים שנולד לבתולה. אתה לא מאמין, סגל? הכיצד? הרי זה כתוב בברית החדשה שהוא ספר קדוש, ולדעת היהודים המשיחיים זה גם כתוב בתנ''ך. האם מאמין סגל שמוחמד עלה השמימה מירושלים? לא? הכיצד? הרי זה כתוב בקוראן, ספר קדוש. ואם נשאל את הנוצרים והמוסלמים, הם בוודאי יבטלו כלאחר יד כל מיני סיפורי אלוהים שהיהודים מתהדרים בהם. בקיצור, כל נציגי הקב''ה עלי אדמות מכל הדתות, עובדים אלה על אלה וכולם עובדים עלינו בסיפורי מעשיות שלא היו ולא ניבראו.
משל הרבנים והכלב המחרבן אותו מביא אליצור סגל כמענה לטיעוניי נגד ברית המילה, הוא יריה עצמית ברגלו. קודם כל זהו סיפור ממוחזר וישן שהכלב תמיד מככב בו, ושאר השחקנים מתחלפים. פעם זה רבנים, פעם זה כמרים, פעם אחרת שני פוליטיקאים, וכך הלאה. הכלב המחרבן, כאמור, תמיד נשאר, והוא דווקא מתאים לתפקיד אותו ממלא הפעם אליצור סגל, שכמו הכלב במשלו, כך גם סגל, איננו בר דעת, ואולי אף גרוע מכך, מאמין באמונות טפלות ועבודת אלילים. הייתי מאחל לו שנה טובה, אבל טוב לא יכול לצאת ממי שעומד גם בשנה הקרובה לפצוע תינוקות תמימים ולתת בהם מום לכל החיים. |