  
  
  
|
 |
|
||
  הסבר מחוג סיר הבשר |
|||
|
|||
יש הסבר פשוט לתופעה: בישראל רוב האוכלוסייה המתקראת חילונית הינה למעשה ''דתילונית'' בהווייתה, ובמקרים רבים שומרת על גחלת ישראל-סבא גם אם אינה מאמינה בכך,ועוד על ידי ריטואלים בהתאם. דוגמה: מספיק שתשאל עצמך אם התחתנת בעזרתה האדיבה של הרבנות, ו/או אם מלת את בנך כדת וכדין מבלי להרהר על כך פעם נוספת. החילונים מתוך הכרה חייבים במידה מסויימת לכתוב דברים מסוג דבריו אלה של ספירו, שכן עליהם להסביר בראש ובראשונה לעצמם מדוע אין הם מרגישים כחלק אינטגראלי מכל שמחת החג, ולו מסיבות חילוניות גרידא או סתם חוסר יכולת להתחבר לטקסט האתנוצנטרי במקרה ההגדה. אני מבחינה זו מבין את ספירו היטב, אולם שולל על הסף את החיבור התמוה למנטרת הכיבוש שחוזרת ומופיעה כעווית בלתי רצונית בכל חיבוריו. רוצה לומר: ההגדה בניסוחה הנוכחי מספיק בעייתית לטעמי האישי גם ללא התחפרות בהגנה על העשוקים ומהמדוכאים לשיטת ספירו. היהדות, אגב, נבנית מההתנגדות אליה הרבה יותר מההיבנות על אלה המקבלים אותה. הפטנט האמיתי שממש מטריד את היהדות – לפחות מנסיוני האישי – הוא פיתוח סוג מסויים של אדישות כלפיה, אולי כי אדישות היא דבר פרגמאטי בהווייתו. בעיקרון המדובר בדת אתנוצנטרית ללא שום מסר אוניברסלי המקופל בתוכה, להוציא עם הבחירה. זה כמובן לגיטימי ועובר את מבחן הכורסא [1], אולם בעייתי בכל זאת עבור האדם היהודי המודרני המבקש להשתחרר מתרבות הקאסטות המצוייה בהווייתה. ______________________________________________ [1] מבחן הכורסה פירושו לשבת בכורסה בביתך בהווה ולהתבונן על ערכים בתאריכים קדומים – ולשפוט זאת בעיניך שלך מתוך הכורסה בתאריך בה אתה יושב עליה. זה כמובן בעייתי שכן השלכת ערכים מודרנים מהכורסה על זמני עבר אינה אלא סוג של אנאכרוניזם מהופך לשיטתי. זו הסיבה שאין מקום ''להתבייש'' בקיום מצוות מוזרות, שכן אין לשפוט אותם מתוך ערכי הכורסא (מה שהרבה ישראלים שמחזיקים מעצמם חילונים מבצעים בפועל). | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי