|
''חולה נפש'' הוא ח ו ל ה. הוא אינו פושע. ההתייחסות אליו חייבת להיות במסגרת זו, כאשר לעתים יש חפיפה עם החוק הפלילי, בהיבט היחיד של שמירה על חרות הפרט מול הגנה על טובת הציבור. הדוגמה המקבילה היא ההתייחסות לחולי איידס. לא כל היבט ציבורי חייב להופיע לפני בתי משפט, למרות ה-''הכל שפיט'' המפורסם.
בית המשפט אמור להתערב אך ורק כאשר ה ח ו ק מופר. עד לאותו רגע אין לו כל מעמד. עקרונית - הסמכות המקצועית אמורה לקבל החלטות במסגרת התמחותה. שופט אמור לקבל החלטות אך ורק במסגרת התמחותו.
לעניין הנדון - שלילת חופש מחולים במקרה הזה הוא ספקולטיבי. אין מדובר במעשה שנעשה ומהווה עבירה על חוק כלשהו. מדובר במעשה שעשוי חהתבצע ברמת סבירות כזו או אחרת. הכנסת המשפט לתחום זה היא עליה על מדרון חלקלק ממש כמעצרי מנע.
לכן העדות שאת מעידה על עצמך כמי שבקיאה בסדר הדין הפלילי, גם אם את מרוצה מרמתה, אינה רלוונטית, ממש כשם שהכתיבה הראשונית שלך אינה רלוונטית לענין שהעלית.
האם כל מה שמפריע לך הוא מידת שפיטותה של מחלה? מדוע אינך מתייחסת לנקודות שהעליתי ביחס להגנה שהחוק מספק למניעת שרירותיות החלטה, בהיותו מודע לכך שהמדובר מראש באוכלוסיה חלשה (ראי משך האשפוז ובקרת האישפוז). |
זמירות חדשות ללא הנמקות
