  
  
  
|
 |
|
||
  אני מסכים אתך שלחיי אדם יש ערך |
|||
|
|||
נניח שמה שאמרת זה בערך: צריך להמנע מלקיחת חיי אדם בעל זיקה מסויימת אלי (לוחם אויב) אלא אם קיים סיכון העולה על רמה מסויימת לאדם בעל זיקה אחרת אלי (לוחם ישראלי). עכשיו זה רק עניין של מה היתה רמת הסיכון, ואני מניח שזאת פונקציה של כ''א ומשאבים שהיו מחליטים להקצות למשימה: אם היו משקיעים יותר משאבים אולי היה פחות סיכון. השאלה היא אם אתה מאמין בתורה מוסרית כללית יותר. למשל הציווי הראשון של קאנט: ''עשה מעשיך רק על פי אותו הכלל המעשי אשר, בקבלך אותו, תוכל לרצות גם כן כי יהיה לחוק כללי'' בדוגמא שלנו, האם לא היית רוצה שהמצרים יקצו משאבים על מנת להקטין את הסיכון שלהם כשהם לוקחים שבויים ישראלים, במקום לטעון שהסיכון גדול מידי ואז להרוג אותם (למרות שבמקרה הזה ניתן לטעון שהמצרים הורגים שבויים בשביל הכיף או בשביל הנקמה (ואנחנו?)) | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| אין לי מחלוקת אתך כשאתה מציג את הדברים כך |
|||
|
|||
באשר לקאטו, הראשון הוא זה שזכה לשם עולם, ובדרך כלל כשאומרים קאטו מתייחסים אליו אלא אם כן מדגישים שזה לא המצב. אבל ייתכן מאוד שזה המקרה עם מכון קאטו - הם התייחסו לקאטו ''הקטן'' (חותמו על ההיסטוריה היה זניח). | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| האמת היא שקאטו הצעיר |
|||
|
|||
(מרקוס פורקיוס קאטו אוטיקנסיס 95-46 לפנה''ס) היה חשוב יותר מקאטו הזקן למרות שהזקן התפרסם הרבה יותר. הוא הפך לסמל ההתנגדות לעריצות במאבקו ארוך השנים נגד יוליוס קיסר. התנגדותו לקיסר נבעה הן ממניעים ערכיים והן ממניעים אישיים (קיסר היה המאהב של אחותו סרויליה). יש סיפור עסיסי שעד היום לא נס ליחו. יום אחד קיסר נאם בסנאט ולפתע הגיע שליח ומסר לו אגרת. קיסר עיין באגרת וטמן אותה בשרוול הטוגה שלו. קאטו קם ותבע בתוקף כי קיסר יקריא את המכתב בפני כל הסנאט, לטענתו זו היתה אגרת הנוגעת למזימת קיסר להכחיד את הרפובליקה. בתחיל הקיסר סירב אך בלחץ של קאטו הסכים להקריא אותה וזה היה מכתב אהבה של סרויליה (אחותו של קאטו) לקיסר. כל הסנאט פרץ בצחוק מעצמת הפאדיחה וקאטו לא שכח זאת עד יומו האחרון כשהתאבד באוטיקה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הגירסה של מכון קאטו באנגלית כמובן |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| תודה עבור המידע |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| אין לי מחלוקת אתך כשאתה מציג את הדברים כך |
|||
|
|||
עכשיו הפכת להיות ''פרו רומאי?'' לא ברור לי מדוע עלינו להעריץ את מחרחר המלחמה הרומאי קאטו שהיזכרת? מה יש לך נגד קרתגו, בר ניר? מדוע היא היתה חייבת לההרס? האם היו הרבה שמאלנים ואנטישמים בקרתגו? להזכירך היא היתה מיושבת בפיניקים, שעזרו לאבות-אבותיך להקים את בית המקדש (זוכר את חירם?) ואתה תומך ברומאים יש''ו שהחריבו את בית מקדשנו? נראה לי שאתה self-hating Jew, אולי אפילו מקורב ל''הוליווד'' (שהרי שם הפיקו הרבה סרטים על רומא האנטישמית). | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אתה לפעמים מדהים אותי בדרך בה אתה מסיק את מסקנותיך |
|||
|
|||
מאיפה הסקת שיש לי או היה לי מה שהוא נגד קרתגו? בסך הכל צטטתי את דבריו של קאטו ''הזקן'', להם הייתי מודע מלימודי ההיסטוריה, שנראו לא כל כך תואמים את מדיניות המכון שלך שחשבתי שנקרא על שמו. ידעתי שהיה גם קאטו ''צעיר'' אבל עליו לא ידעתי הרבה (היסטוריה זה לא בדיוק תחום ההתמחות שלי, מלבד תקופות מסויימות אותן למדתי כחובבן). עמיש הרחיב את השכלתי בנושא (למרבה הפלא בלי לנבל את הפה), ועל כך אני מודה לו. זה גם פתר לי את מה שנראה לי כסתירה. אין לי שום דעה או אהדה מיוחדת לא לקרתגו ולא לרומא מעבר לכך שתולדות התקופה מהוותו חומר קריאה מרתק. האם בעבודות מחקר אחרות שלך אתה מגיע למסקנות בדרך דומה? יש לי עצה עבורך. עשה מה שמקובל בתחום בו אני עסקתי במחקר, תן למי שהוא אחר לקרוא את החומר לפני שאתה שולח אותו לפרסום. כאן בפורום זה מגיע לקהל קוראים לא גדול במיוחד ורק לקוראי עברית. במקומות אחרים גישה כזאת לא תוסיף לך כבוד. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אתה לפעמים מדהים אותי בדרך בה אתה מסיק את מסקנותיך |
|||
|
|||
תודה על העצות...אם תבדוק את הבלוג שלי תגלה שפירסמתי מאמרים בניו יורק טיימס, וואשינגטון פוסט, וואשינגטון טיימס, לוס אנג'לס טיימס, פוריין אפיירס, ועוד עשרות עיתונים, שבועונים, ירחונים מכובדים ברחבי העולם (ומכל הכיוונים הפוליטיים) כך שאינני זקוק לעצות מאדם שפירסומיו בעתונות מצטמצמים (במקרה הטוב) למכתבים למערכת ל''דבר לילדים.'' אגב, חבל שאין לך חוש הומור כפי שאני מסיק מתגובתך להערתי על קרתגו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אני מתרשם מאוד מהעושר הרב של פירסומיך |
|||
|
|||
לידיעתך, בנוסף לעיתונים אחרים, אני קורא ביסודיות מזה 10 שנים כל יום את הניו יורק טיימס ואת הוושינגטון פוסט, ולפחות אחת לשבוע את הלוס אנג'לס טיימס. לא נתקלתי עד היום בשום דבר להתהדר בו, אבל אני תמיד משתדל לדעת מה הצד השני חושב ואיך הוא מציג את הדברים. עצתי לך התבססה על המקובל בכתיבת מאמרים מדעיים ומאמרי מחקר (כמעט ולא עסקתי בכתיבה פובליציסטית מעבר למספר קטן של מכתבים למערכת). ב''פי האתון'' לא נסיתי את כוחי. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי