  
  
  
|
 |
|
||
  בקשר למהירות ובכלל |
|||
|
|||
אינני מומחה לתחום התעבורה, אולם נראה לי שיש אספקטים שונים לבעיה. כפי שכתבת בוודאי שאחד מהם הוא התשתית, צריך, אבל, לעניות דעתי, לבחון את הסוגיה בראייה רחבה. ראשית, נניח שהבעיה היא תשתיות הכבישים. מצד אחד, כפי הנראה מדינות המערב האחרות משקיעות הרבה יותר בתשתיות הללו. מצד שני, אין להן את הוצאות הבטחון העצומות שיש לנו. המצב הבטחוני הקיים ''מכתיב'' סדר עדיפיות מסויים. ברור שהמצב לא חייב להיות כזה, כלומר שיש לשאוף לשלום ולהשקעה גדולה יותר בנושאים אזרחיים, אולם כל עוד המצב דפקטו (ממגוון סיבות, החל ממבנה הפרלמנטרי למשל ועוד) הוא כזה זה בעייתי, כמו כן, גם בניית תשתיות היא, אני מניח, דבר עתיר זמן, כלומר שהתוצאות של השיפור נראות רק כעבור שנים רבות. שנית, בהינתן מצב תשתיות מסויים, יש לפעול לצמצום התאונות. אני חושב שלגורם האנושי יש איזשהו משקל. ניקח לדדגמא את נושא המהירות. עצם זה שמישהו קבע שבכביש מסויים יש לנהוג עד 70 קמ''ש (ואפילו קביעתו לא ''מחוייבת'' המציאות) הרי שיש לציית לה! אני רואה בכל יום כשאני נוהג בכבישים העירוניים ובפרט הבין-עירוניים איך כשאני נוסע לי במהירות המותרת ומקפיד לא לעבור אותה, אני נדהם בכל פעם מחדש, איך שלעיתים עד כדי שמונים אחוז(!) מהנהגים עוקפים אותי ו''מצפצפים'' על ההגבלה. יש בעיה חמורה של אי-ציות, קרי חוסר משמעת. מעין: ''אני יודע מה טוב'' יותר ממי שקבע את הכללים. חלק לא קטן מהתאונות לאחרונה נבע לעניות דעתי מאי-ציות (מעבר באור אדום, מהירות של 170 קמ''ש, אלכוהול וכו'). שלישית, המהירות. מסיבה פשוטה למדי הגבלת המהירות היא מאד משמעותית. למהירות יש התהגות לא לינארית, במקרה זה ריבועית. כשאתה מגדיל את מהירותך פי כמה, אתה מגדיל את עוצמת הפגיעה, במקרה חלילה של תאונה, לא באופן לינארי אלא באופן ריבועי! יתרה מכך, במהירות גבוהה, זמן התגובה האפקטיבי (קרי עצירה) גדל אף הוא. כך שלמהירות יש משמעות רבה בעיני בהקשר של תאונות. רביעית, בנוסף לכבישים, אפשר לנסות לתקוף את הבעיה מכיוון המכוניות. כיום יש מודעות של (לפחות חלק מ-) היצרינים ליצור רכבים בטיחותיים יותר, כפי שאפשר להיווכח ע''י שיטת ניקוד הכוכבים הנהוגה בגופי בדיקה וריסוק של רכבים. ייתכן שיש לשקול למשל הכנסת רכבים בעלי רמת בטיחות מסויימת ומעלה והוצאת הדרגתית של אלה שלא. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| בקשר למהירות ובכלל |
|||
|
|||
אין קשר מוכח בין מהירות מוגברת בכבישים שיועדו לכך, לבין אחוז תאונות הדרכים. אני גר במדינה שברוב כבישיה הבינעירוניים אין הגבלת מהירות, וראה זה פלא: אני מגיע הביתה בשלום, שכן הנהגים מצייתים לתמרורים באשר הם, אולי מפני שחונכו לציית להוראות המחוקק. אני מאמין שיש אחוז ניכר של נהגים זהירים וצייתניים גם בישראל – הרבה מעבר לנהגים פורעי חוק – אולם דע עקא נראה לי שאלה לא ממש מרוכזים בנהיגתם, וזהו שורש הבעייה בישראל, כפי שמציין גם מר שרון בניתוחיו: חוסר ריכוז ופיזור הדעת שיאה לנורמות ואתיקה של חברה שאינה מערבית, ומכאן הריבוי היחסי בטעויות האנוש בכל הקשור לתאונות הדרכים, מעבר לתשתית המאוד ממוצעת של כבישי ישראל. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| בקשר למהירות ובכלל |
|||
|
|||
כפי שכתבת ''בכבישים שיועדו לכך'' והמוסיף גורע (אז אני אגרע קצת... :-) למרות שאני חושב שמצב הכבישים בארץ כיום הוא לא נורא, חל שיפור עצום ביחס לשנים עברו ועדיין יש הרבה מה לשפר). לצערי, חוסר המשמעת, כמו חוסר הסובלנות והנימוס, הם נקודות בעיתיות אצלנו. יש להן גם פן אחר, זה הגורם בתחומים אחרים להיות אולי קצת ''חצוף'' להעיז והצליח (ע''ע הייטק, יזמות ותעשיות אחרות, ותעוזה צבאית (לעיתים)). ולגבי חוסר הריכוז שציינת: אפשר גם כאן להעלות גורמים נוספים: מזג האויר החם/לח, היעדר חינוך מספיק למשמעת מגיל צעיר, שוני תרבותי ומנטליות שונה בסקטורים שונים של האוכלוסיה (ברגע שיש לאנשים שונים סגנונות נהיגה שונים (מידי) או סטנדרטים שונים (לדוגמא כפי שצויין במאמר, מי שנוהג לאט בכביש מהיר) כי אז עלולה להיות בעיה), המצב הכלכלי-קפיטלסטי, חוסר הסולדריות החברתית, המצב הבטחוני - בקיצור הדאגות הקיומיות ועוד. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| בקשר למהירות ובכלל |
|||
|
|||
>„למהירות יש התהגות לא לינארית, במקרה זה ריבועית. כשאתה מגדיל את מהירותך פי כמה, אתה מגדיל את עוצמת הפגיעה, במקרה חלילה של תאונה, לא באופן לינארי אלא באופן ריבועי!” ככל הידוע לי, הנזק הוא פונקציה ישירה של התנע, שהוא מכפלת המסה במהירות. נראה לי ליניארי למדי. למה ריבועי? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| בקשר למהירות ובכלל |
|||
|
|||
אולי הוא מתייחס לכך שהאנרגיה הקינטית גדלה ביחס ריבועי למהירות? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ראה קישור למאמר |
|||
|
|||
ראה הסבר מפורט בקישור הבא: בפרט בפיסקה שכותרתה: Impact on a large object מוסבר בה שעוצמת פגיעה (קרי האנרגיה הקינטית), נניח בקיר או בעץ, פרופורציונית לריבוע המהירות או כפי שמוסבר שם:האנגיה-הקינטית = מסה-המכונית חלקי 2 כפול (מהירות בריבוע) | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תודה. |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| בקשר למהירות ובכלל |
|||
|
|||
מהירות סבירה - כזו שמאפשרת עדיין שליטה טובה (תלוי ברכב ובכביש, אבל 120 קמ''ש היא מהירות סבירה בכבישים הראשיים במרכז) אינה גורמת לתאונות, אבל בגלל האנרגיה הקינטית, במקרה של תאונה במהירות גבוהה הנקים ברכוש ובנפש הם גדולים משמעותית. הבעיות הן כנראה משמעתיות, ובעיקר אי שמירת מרחק, חוסר תשומת לב בגלל עיסוק אחר בזמן הנסיעה ונהיגה פרועה. לישראלים יש בעיות תרבות ומשמעת באופן כללי, והאשמה היא לא במזג האויר. האשמה היא כנראה בשילוב בין הגישה האובער-חוכעמית היהודית שהובאה מאירופה והחוראניות הערבית שאומצה מהמקומיים ושהובאה ע''י עולים מארצות ערב. הצירוף הזה הביא לנו את הישראלי המכוער על כל ביטוייו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| כן ולא |
|||
|
|||
אני נוטה להסכים עם רוב דברייך: לגבי ה-120 קמ''ש הייתי מברר את הסוגיה עם מהנדסים שזה תחום התמחותם, אני מאמין שאלו תחומים שדורשים בקיאות מקצועית. לגבי המקור האנתרופולוגי לבעיותינו (שאף זה ממש לא תחום התמחותי) קטונתי מלגבש דעה מוצקה (מה גם שאני קצת רגיש להכללות, אבל גם ''חוטא'' בהן לפעמים) אם כי אני נוטה להסכים עם האבחנות ההתנהגותיות של החלק הקטן (כך אני רוצה לקוות) באוכלוסיה המכונה ''הישראלי המכוער'' (קרי נהיגה פרועה, חוסר תשומת לב, אי שמירת מרחק וכיו''ב). לטעמי למזג האויר יש משקל מסויים אבל בהחלט ייתכן שהוא משקל שולי בימינו כשכמעט לכל רכב יש מזגן. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי