  
  
  
|
 |
|
||
  אני לא אוהב את הסגנון הזה, אבל... |
|||
|
|||
אם אתה מתעקש, אז ככה: השמאל הקיצוני מתייחס למתנגדי אוסלו בדיוק כשם שהשמאל הבריטי ובראשם עיתון הלונדון טיימס התייחסו למתנגדי הסכם מינכן: ''מחרחרי מלחמה שיש לתלותם או להעמידם את הקיר (הוצאה להורג)''. ''אוייבי השלום'' הוא מונח שבא ישירות מהפרלמנטים הבריטי והצרפתי של אז. שני הצדדים נוטים לבגידה ולא בוחלים בשיתוף פעולה עם רוצחי-המונים מהסוג הגרוע ביותר. אני בטוח שיוסי ביילין היה חותם של שלום עם היטלר ימ''ש ולא חולם לפתוח במשפטי נירנברג, וגם לא מבלבל את המוח עם מונחים כגון ''צדק'', ''עשיית דין עם פושעי מלחמה'', ''מאבק נגד ציר הרוע'' ושאר מונחים מתייפיפים ימניים. ההבדל בין שני הצדדים הוא כי השמאל הישראלי של אותה תקופה לא בחל ברצח פוליטי כגון רצח דה-האן והשלכת רימונים על אוכלוסיה אזרחית. במתן חבל הסודטים לגרמניה הנאצית תחת הסיסמא של ''שטחים תמורת שלום'' שהיטלר אהב להשתמש בה, יצרו הצרפתים והבריטים הבוגדניים את התקדים שעליו מתבסס השמאל הקיצוני שלנו, רק שלא נעים להם להודות באמת הזאת. השמאלנים הקיצוניים חושבים וגדלים על היותם ''האדם הנאור'', ''האדם החדש'', אנשי-המחר היחידים הרוצים ''להחריב עולם ישן עדי-יסוד'', וזה מאפשר להם להתעלם מקיומו של ''האחר'', ולהיות אדישים לגורלו. גם זה מעורר כמה הדים ושקשוק קרונות לסיביר ושידורי תעמולה פרו-נאציים בראשי החלול. הדה-הומניזציה שעושה השמאל למתנחלים, ימניים וחרדים, ולמעשה לכל יהודי שאינו שייך ל''שבט'' שלהם, אינה ניתנת להשוואה לעבודתם של גבלס, ו''פראוודה'', ולו רק מסיבה אחת: לגבלס ולמשטר הסובייטי היו אמצעי-כפיה לממש את מדיניותם. לשמאל [עדיין] אין. אני יודע שרבים לא יאהבו לשמוע את מה שכתוב למעלה, אך צריך ללמוד מעט היסטוריה... ולאיש לא נעים לשמוע את האמת... אין מטרת ההשוואה שעשיתי היא לקלל או לפגוע, וזאת בניגוד לידידנו מאדוג, שהוא לא תמים ולא מתחסד. ומכיוון שגם אני לא תמים ולא מתחסד, אני מודע לכך שההשוואות עלולות להעליב ועלולות לפגוע, ואני מתנצל מראש בפני כל איש שמאל שלא עונה להגדרות הנ''ל, ומי שצריך לדעת - יודע. | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי