  
  
  
|
 |
|
||
  על קצה המזלג של המסטינג |
|||
|
|||
מעבר לכך שאלוהים כפטנט רשום מעולם לא הועיל לאיש, להוציא אפקט הפלאצבו – הרי מה שאתה עורך כאן אינו אלא שורה של המלצות פאוליניות ל''התנהגות נכונה'' בחיים (''Das richtige Benehmen''). מחשבות מסוג מחשבותיך היו נפוצות בתקופת המעבר שבין המאה ה-19 למאה ה-20, עת רבים באירופה מילמלו על ''הפנימיות שהלכה לאיבוד'' לטובת החומריות הנוראית מסביב וכיו''ב. ההמשך היה לעיתים כתוב על הקיר, לעיתים כתוב בדם: איכשהו אלה שחיפשו את הרוחנות הפנימית האבודה הגיעו תמיד – אבל ממש תמיד – אל ברבריות חיצונית בשם רעיונות של גאולה וערכים, ללא ריסון אסקאטי מתבקש. ההיסמכות על ערכיות-פנימית-רוחנית בלבד, ללא מתן סנקציות חיצוניות בדמות חוק ומו''מ סביר ביצירתו, עשוייה להתגלות כגיהנום עלי אדמות, שהוא כידוע גרוע בהרבה מהגיהנום התיאולוגי. לשיראל עצמה אין בעייה של מחסור בערכים; להיפך. לעיתים נדמה כי מקום זה מבקש לייצא ערכים מערכים שונים לעולם הגדול בכללותו, כולל ערכיות-פנימית (Innerlichkeit) – ייצוא אל עולם שמתקשה להבין מה בעצם ישראל רוצה, אולי כי ישראל עצמה לא יודעת מהו רצונה. דומה כי ישראל סובלת ממספר בעיות יחודיות, אכן, שמקורם בכור התוך שעלה על גדותיו ויצא במובנים מסויימים מכלל שליטה. ייתכן שהסיבה לכך אינה היעדר נורמות, אלא הקושי ביכולת מילוי הוואקום היהודי בחילוניות סבירה, שאינה מתפרשת כרצון בלעדי למילוי הקיבה ומחשבה קומבינטורית. בעולם הנוצרי-אירופאי-מערבי הדבר פשוט בהרבה, שכן מאז ומתמיד היתה גם רשות חילונית בדמות מלך, שלכל המאוחר מתקופת קאנוסה הכתיבה סדר יום שאינו מבוסס על הגשת הלחי השנייה. ישראל, מבחינה זו, סובלת מבילבול תיאולוגי שמקורו בהפיכת המינוח ''ציונות'' למושא ערגה דתי-הגשמתי, ללא מילויו בתכנים חילוניים רגילים. העובדה שגלויות שלמות נשאבו אל תוך ''הסדר החדש'' בשיטת האימפרוביזציה וה''עוד עז, עוד דונם'' לא הועילה בהמשך ליצירת חברה סבירה, שאינה מבוססת על קשרים, פרוטקציות ו-networking שמעמידים בצל כל שטעטעל מצוי באוריאנט ובאוקצידנט, שכן כך לא בונים חברה אזרחית; בפירוש לא. כאמור, בחו''ל הרחוקה וסתם מעבר לפינה מנסים עדיין אנשים טובים, שליחים משנוררים, או סתם עדת צאן קדוש – למכור את הוונדרקינד הציוני בדמות מדינת הבשר והדם שהוקמה במקום, והתוצאה בהתאם שפירושו: פער נורא בין תיאורי הנשגבות על מדינת ''אור לגויים'' לבין המציאות בשטח. הפיתרון למצב זה, אגב, אינו הקמת ''מדינת כל אזרחיה'' שאינו אלא שם-קוד למחיקת ישראל לטובת דיקטטורה ערבית נוספת, אלא בהחלה בשלבים של חוקה, הקמת בית משפט לחוקה, הקמת בית עליון ותחתון בשיטה הפרלמנטרית, כמו גם ביטול בשלבים של השיטה הקלאריקאלית בישראל, כמו גם הפגנת מדיניות קשוחה במיוחד נגד פורעי חוק מכל סוג שהוא. בגן הילדים הגננת צריכה להיות חזקה. אין מה לעשות. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| מצויין |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| נהדר!! |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| על קצה המזלג של המסטינג |
|||
|
|||
שתי אנקדוטות לעיניין: 1.ב-1969 כשהציגו את המחזמר ''גבירתי הנאווה'' בעברית בת''א, הפילוסוף הארופאי-יהודי ג'ורג' פרידמאן פירסם מאמר שבו הוא הביע הזדעזעות מכך שהנה מציגים מחזמר קליל בשפת הת''נ''ך, שבמקום להיות אור לגויים ישראל הפכה לפרובנציה שמחקה את התרבות המערבית בצורה כל כך עלובה. 2.ב-1966 אורי זוהר זכה בפרס בקאן לסרטו ''שלושה ימים וילד'' http://movies2.nytimes.com/gst/movies/movie.html?v_i... סיפור אהבה פשוט ואוניברסאלי (מבוסס על סיפור של א.ב.יהושוע) בלי הרבה ציונות, חלוצים,מלחמות וספורי המקרא. בראיון הוא נשאל מה הנוסחא להצלחה של תרבות ישראלית חדשה והוא ענה משהו כמו ''עלינו להיות פרובינציאלים ולהנות מזה.'' | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| על קצה המזלג של המסטינג |
|||
|
|||
כנראה שקריאתם של כל אלה שביכו את ''אובדן הפנימיות'' כדבריך. נשארה כקול קורא במדבר. אלה שמחפשים את הפנימיות האבודה כלל לא מגיעים ''תמיד אבל תמיד'' אל ברבריות חיצונית וכ''ו ההיפך הוא הנכון - אלה שאינם מחפשים את הפנימיות האבודה הם אלה שמביאים את הברבריות לעולם. בינהם יש רבים שמתהדרים באיצטלה של מחפשי פנימיות. פגיעתם של אלה רבה והם מצליחים להטעות רבים וטובים. לישראל עצמה יש גם יש בעייה של ערכים. זו לעניות דעתי עובדה. לא השערה, אינטרפולציה או הסקה. עובדה. כל שלל המסקנות וההארות שמסיקים משלילתה של עובדה אין בהן בכדי להועיל. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| על קצה המזלג של המסטינג |
|||
|
|||
בוא נסכם שאתה תישאר בדל''ת אמותיך הגנוסטיות-פנימיות, ואני אשים מבטחי בהכרה ובכלים להטוותה שנתנו לבני אדם: חוק, מו''מ, פשרה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| על קצה המזלג של המסטינג |
|||
|
|||
שים לב שבשום מקום לא אמרתי שאני מתנגד לחוק , לצבא חזק או משטרה חזקה. נהפוכו - אני מחייב את כל אלה. כל מה שאמרתי שאין בידהם לפתור את בעיותיה האמיתיות של החברה. הצורך בהם בא בלית ברירה וכתוצאה מכשלון החינוך. כשכלו כל הקיצים בטיפול במחלה ממארת בלית ברירה משתמשים במשככי כאבים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| על קצה המזלג של המסטינג |
|||
|
|||
הוא שאמרתי: אתה מעדיף פיתרון גנוסטי ל''בעיותיה האמיתיות של החברה'', אך בלית ברירה מקבל גם את אמצעי הקיום והפיקוח המודרניים, המחייבים חוק, מו''מ, פשרה. לשון אחר: אתה מסתפק בפיתרון הפאוליני, שאינו אלא קוויטיזם בתחפושת של ''ערכים'' או ''החיפוש אחר ערכים''. צר לי, אך בסרט הזה כבר היינו ברומא העתיקה, עת עדות מקוננים הורידו שאולה את אלי הפנתאון הפוליתאיסטים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| על קצה המזלג של המסטינג |
|||
|
|||
מה לזה ולגנוסיס ? פיתרון אמת הוא כפי שאמרתי : חינוך לערכים. כשאדם הוא אדם ערכי הוא אינו יושב בדל''ת אמותיו אלא מעורב בחברה ותורם לה מכוח פעולותיו המונחות ע''י ערכיות של אמת. חיפוש אחר ערכים יכול להיות אמיתי. אינני יודע מה היא תחפושת למה וגם אינני מחפש תחפושות כאלה. ההיסטוריה רצופה דוגמאות כאלה ואחרות של זיוף, התחסדות ושקר. מכך להסיק שהאמת איננה קיימת תהיה טעות. ישנם הרבה דוגמאות של אנשי מופת. אני מאמין שבמשך הזמן ילכו אלה וייתרבו. הרי כל אדם בעומק ליבו מייחל לכך | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי