  
  
  
|
 |
|
||
  שליטה עצמית ככשל מובנה |
|||
|
|||
אנשים חושבים שהם יכולים לשלוט במחשבותיהן, רגשותיהם, יצריהם, תאוותיהם, צרכיהם, רמות האגרסיה והאלימות ועוד ועוד. אבל אם נבדוק את השאיפות הנעלות הללו, את ה''פסיכולגיה של העם,'' נראה שהתמונה איננה כל כך וורודה. היכולת של אנשים לשלוט בכל האלמנטים האלה לא תמיד מספקת, לעיתים דלה, ולפעמים נסיונות השליטה העצמית מביאים בעצם לתופעה הפוכה מעבר לאפקט המיידי. כך שיכול להיות שכל ה''מפתחות לשינוי [שנמצא] אצל כל אחד פנימה'' בהן אתה דוגל אינן אלא אמירות שנראות מאד חכמות כביכול, אך מאחריהן מסתתרת אי הבנה וחוסר משמעות מסוכן. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| שליטה עצמית ככשל מובנה |
|||
|
|||
השליטה העצמית היא דבר טבעי ובר השגה לגבי כל אדם ללא מוצא דת גזע ומין - אם לא היתה כזאת לא היה טעם לדבר כלל על אחריותו של אדם למעשין, לדבריו או למחשבותיו. אדם אינו שולט על אלה מהסיבה הפשוטה - הוא איננו מעוניין לשלוט עליהם. ומשום מה ? משום שבעמקי ליבו הוא מאמין ששליטה כזאת תקח ממנו תענוג שהוא אינו מוכן לוותר עליו. כל זה נכלל תחת הכותרת : היעדר ערכים. ברגע שאדם יאמין שאושרו נמצע מעבר להנאות הרגע יוכל גם יוכל לשלוט על כל תאווה, מחשבה או רצון זר. העניין הוא שבמדינתינו החינוך התרבות והמחשבה הכללית השלטת דוגלת דה-פקטו בהיעדר ערכים. ובזאת אפשר גם לסכם את התשובה לכותרת המאמר הארוך : כשלא מחנכים לערכים אין אנשי ערכים. כשמחנכים לערכים אבל המחנכים הם עצמם אנשים נעדרי ערכים -גם אין אנשי ערכים. התהליך הזה של התדרדרות הערכיות בחברה הישראלית מגלה קורלציה (לא כל כך מפתיעה) לירדת האידיאלים הגדולים ולכניעה לאורח החיים הנהנתני והנצלני של חברות השפע המערביות ובראשן אמריקה. אין ערכים ללא אלוהים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שליטה עצמית ככשל מובנה |
|||
|
|||
אתה יצא מתוך דוגמה (ו' חלומה) מעורבבת עם הרהורי נפש, ואילו אני מסתמך על מה שאנחנו מגלים ומבינים מבחינה מדוקדקת וסיסטמטית של התנהגות אנושית. בנוסף, יש לי רושם די מסוים שיהיה די קשה לקבל ממך הסבר מה זה ''אדם יאמין,'' ''אושרו,'' ''יוכל,'' ''לשלוט,'' ''תאווה,'' מחשבה,'' ''רצון זר,'' וכיוב'. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אכן, כאשר החברה האזרחית על מנגנוני האחריות והבקרות שלה |
|||
|
|||
מפוררת לאטומים של האדם הבודד - אין אטום כזה, אלא ''האדם היצרי'' המונחה על ידי טירניות של צרכים אנוכיים ורומסניים, תאוות וגחמות (דברים יש לאזכר בשם אומרם, וכאן, עניין הפרור לאטומים בודדים של יצריות הצורך העיוור, הינו דברי מרקס המוקדם, במאמרו המדהים, ''לשאלת היהודים'', 1843 ). דבריך אודות ממצאי המחקר הפסיכולוגי קולעים, ובנוסף, מחקר זה מראה למשל, כי תכופות אנשים פועלים ספונטנית על פי דחפים לא מודעים, ורק בעקבות הפעולה המוח מייצר לפעולה שבוצעה רציונליזציות שונות, בדיעבד. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי