|
בקשה דחופה – מחפשים את עמיש | |||
|
|||
האם מישהו מכיר את ''עמיש''? בימים האחרונים הוא החליט ''להתלבש'' עלי, והוא נכנס לאתרים רבים ככל האפשר ומשמיץ אותי. וזאת מבלי שיכיר אותי אישית. הוא ניזון מהתקפה שקרית אותה הוא קרא בספר שיצא לאור לאחרונה על רבין ז''ל, ואשר בטעות שייכה אותי לימין הקיצוני. לעולם לא עסקתי בפוליטקיה, ואדרבה במשך 32 שנה, מאז עלייתי ארצה, אני עוסק בתפקידים הדורשים דו-שיח וגישור בין ימין לשמאל, בין דתיים לחילונים ובין יהודים לערבים. נתתי הרצאות, כתבתי מאמרים וארגנתי פעילויות. רבים מכירים את עבודתי רבת השנים, אבל מעלליו של עמיש עכשיו גורמים לי נזק אישי. כל מי שיודע דבר על הימצאותו של עמיש, או כיצד ניתן לשוחח עמו ולהפסיק את מסע ההכפשות, מתבקש לכתוב אלי. בתודה מראש, ד''ר נתן אופיר | |||
_new_ |
עמיש - אולי האיש סתם קרבן? | |||
|
|||
נכון שאצלנו זה ככה, דברים פשוט ניגרמים להם, ואף אחד לא אשם, ובין לבין תמצא עצמך מקופד ומושבק, אבל מי, מי עשה זאת?.. זו החמקנות שנוכלים בעמינו סיגלו בגלות הדוויה, אותה ארשת זחוחה, כאילו לא רואים, לא מעורבים, לא שומעים, מי בכלל חשב לו את מה שאתה מייחס להם? אבל בפועל, אין הם חושבים על כל דבר אחר, אלא רק על ''זה'', במלוא חושיהם החדים, הלובשים כלפי חוץ פנים זחוחות. על מה יחשבו, על פילוסופייה? ובכן הסכיתו רעי, מעשה ברב כזה וכזה, שהתלהבותו ניצתה בו באופן היסטרי מהתעמולה סביבו (יהודינו תמיד ידעו להתגייס במלוא ההיסטרייה הפרועה והמשוכנעת לרגע בצדקתה לכל מיני ''קייזים'' ונזכיר את הליטאים כנגד החסידים וההפך) ואולי הבין גם שלהראות פוגע ברבין יוסיף למניות שלו כאיש ''מסור'' ושאר הבלה בלה, ואחר, נוכח בנזק שגרם לעצמו ומשפחתו. ואולי לא היו דברים מעולם? | |||
_new_ |
האמנם סתם קרבן? | |||
|
|||
בשבועות האחרונים עסק נתן אופיר בהטרדה אינטנסיבית של עורך האתר בו פורסם המאמר לפני כשלש שנים. פעילות זו שלבסוף נשאה פרי נודעה לאנשים רבים שחלקם מן הסתם דאג לכך שהידיעה לא תיעלם. כמו כן טרחו לא מעט אנשים לעדכן אותי במידע נוסף. בין השאר נודע לי כי בניגוד לטענות בדבר פעולה ל''קירוב לבבות'' הרי שכבר בתחילת שנות השמונים, בעת שכבר שמש כרב האוניברסיטה העברית, פעל נתן אופיר במשוא פנים וסייע לקבוצות סטודנטים מהימין (יורשי צחי [''שרשראות''] הנגבי וישראל כץ). פעילותו זו עוררה זעם רב ותלונות רבות אל הנהלת האוניברסיטה. חלק מן הסטודנטים יצאו נגדו בכרזות ופרסומים עליהם נכתב ''טובל ושרץ בידו''. | |||
_new_ |
האמנם סתם קרבן? | |||
|
|||
אני בדעה שעמיש אינו נוהג כשורה . עמיש מתבצר מאחורי אנונימיות ותוקף אישית אדם מסוים . לא נאות . | |||
_new_ |
אני בדעה שאתה נוהג לא כשורה | |||
|
|||
פתאום אתה נזכר בנאותות רק כאילו שוכח את מנהגך שלך. לא פעם אתה תוקף אישית בלי להזדהות... לא פעם אתה נוטה לתמוך באנונימיים שתוקפים באופן אישי... במה אתה שונה מעמיש? הכינוי שלך אחר? | |||
_new_ |
האמנם לא היו דברים? | |||
|
|||
מן העתונות:''הארץ'' מיום -18/10/1995 מאת: הטוני יוסי, הראל עמוס. נתן אופיר ממעלה אדומים מואשם בניסיון לתקוף את רה''מ במכון וינגייט כתב אישום הוגש אתמול נגד תושב מעלה אדומים, על ניסיון לתקוף את ראש הממשלה, יצחק רבין, בכנס במכון וינגייט בשבוע שעבר. כתב האישום נגד הרב נתן אופיר, בן 42, הוגש לבית משפט השלום בנתניה. ביום שלישי שעבר בא רבין למכון וינגייט, כדי להשתתף בכנס קהילות של עולים מארצות אנגלו-סקסיות. אנשי ביטחון אבטחו את ראש הממשלה, ושוטרים ממשטרת נתניה תיגברו אותם. עם בואו של רבין, קידמו אותו חלק מהמשתתפים בכנס בקריאות ''בוז'', ''תתפטר'', ''העם לא חתם'', ו''רבין הביתה''. כתב האישום הוגש לבית המשפט על ידי מפקחת איילת שמיר, תובעת במשטרת נתניה. נאמר בו, כי קבוצת אנשים מהקהל הרב שנכח בכנס, ביקשה להגיע לרבין, תוך קללות ודחיפות. אופיר פילס את דרכו למאבטחים ולשוטרים, כשהוא מתפרע ומקלל, עד שהגיע למעגל האבטחה הקרוב ביותר לראש הממשלה. אופיר התקדם פנימה, והצליח לגשת למאבטח צמוד של רבין. המאבטח לא איפשר לאופיר ליצור מגע פיסי עם ראש ה ממשלה, וחסם אותו בידיו. אז, נכתב באישום, נשך אופיר את ידו של המאבטח. שני שוטרים ביקשו מאופיר להתלוות אליהם לניידת, אך הוא סירב בתוקף. על פי כתב האישום, הוא השתולל, התפרע, ירק ובעט בכל חלקי גופו של אחד השוטרים, הרב אופיר מואשם בתקיפת עובד ציבור, בתקיפת שוטר, בהפרעה לעובד ציבור, ובהתפרעות במקום ציבורי. סניגורו הוא עורך הדין חיים משגב. עדי התביעה הם שוטרים ממשטרת נתניה, מאבטחים של ראש הממשלה, ועובד מכון וינגייט. המשפט ייפתח ביום ראשון הקרוב, בבית משפט השלום בנתניה. | |||
_new_ |
האמנם לא היו דברים? | |||
|
|||
חביבי , מתפרת התיקים פועלת במלוא המרץ כבר שנים רבות . הארץ האנטישמי משמש מקדם מכירות של המתפרה התומכת באג'נדה שלו . עדויות שקר של שוטרים , שבכניקים ושאר פונקציונרים הם מעשים שבכל יום . כתבה אנטישמית בהארץ אינה יכולה לשמש בסיס להצגת האמת . | |||
_new_ |
''כתב אישום'' ....חה...חה...חה...חה. | |||
|
|||
אחלה בדיחה שבעולם.....חי...חי...חה... הרגת אותי מצחוק.....חה...חי....חה... | |||
_new_ |
האמנם לא היו דברים? | |||
|
|||
נו, ואיך זה נגמר? הרשעה? זיכוי? ביטול? | |||
_new_ |
למה שלא ניתן לנתן אופיר | |||
|
|||
הזדמנות לספר לנו על כך? דווקא מעניין מה יש לו להגיד. | |||
_new_ |
אינני יודע מה היה, אני מהמר. | |||
|
|||
אני מהמר שלא היתה הרשעה. כמו שאברמוביץ' סיפר על חקירה ישנה נגד זליכה, ו''שכח'' לספר שזליכה יצא נקי לחלוטין, זכאי. | |||
_new_ |
סיום המשפט | |||
|
|||
תודה יובל על ההזדמנות להשיב. המשפט בנתניה התנהל בשלושה שלבים. א) בשלב הראשון, ביטל השופט מכל וכל את ההאשמות של ''תקיפת עובד ציבור'' ו''תקיפת שוטר'', ודחה על הסף את הטענה כאילו הייתה ''נשיכה''. ב) השלב השני, שהתנהל בעין הסערה התקשורתית בעקבות רצח רה''מ, נמשך זמן רב כי עדי התביעה בוששו לבוא. תחילה ביקש השופט לרשום ''הרשעה'' בגין סירוב לעלות לניידת, מה שמכונה ''הפרעה לשוטר במילוי תפקידו''. ג) השלב השלישי, לאחר ששמע את כל העדויות, ביטל השופט גם את ''ההרשעה'' הזאת. למותר לציין, שכל המשפט היה אירוע די טראומטי עבורי, מה גם שיש אנשים הממשיכים למחזר את ההאשמות עד היום. | |||
_new_ |
סיום המשפט | |||
|
|||
תוכל לתת הפניה לפסק הדין? (ביהמ''ש, סוג תיק, שופט, תאריך) | |||
_new_ |
אני פורש. תוכלו להמשיך ולשחק בלעדי. | |||
|
|||
יובב היקר עד כאן לשבת הגדול. אינני רואה טעם להמשיך ולהשתתף בפורום הזה. הבנתי את העיקרון, אומרים משהו, ואז ממשיכים להתפלמס עד אין קץ. אנא תנהלו את המשחק בלעדי. אינני רואה סיבה להמשיך ולבזבז זמן באתר הזה. | |||
_new_ |
הבנת נכון | |||
|
|||
ויש הסבר לכך , מדובר בפקיד בתעשיה האוירית , לא סתם פקיד , פקיד בכיר , היסטוריון , ויש לו הרבה זמן וכסף ועל חשבון משלם המיסים. | |||
_new_ |
אני פורש. תוכלו להמשיך ולשחק בלעדי. | |||
|
|||
ד''ר נכבד, הובאה טענה א' שמבוססת על עיתונות, אתה טוען ב' על בסיס פסק דין, שהוא מקור אמין הרבה יותר. אני לא לחשוב על שום דבר שלילי היכול לנבוע מכך שתביא מראה מקום לצדקתך. | |||
_new_ |
בראוו | |||
|
|||
באתר הזה יש מגיבים שהיו מרשיעים אותך רק בגלל שאתה דוקטור (למה?) והאחרים היו אוררים אותך בגלל שאתה דתי. החצי השני היה מגן עליך בעיוורן בדיוק בגלל אותן הסיבות. אבל זה רק אתר וירטואלי ומימלא אין משמעות לאף אחד. | |||
_new_ |
האמנם? | |||
|
|||
מתוך עתון הארץ ביום -14/02/1997 בית המשפט המחוזי בתל-אביב קיבל אתמול את ערעור המדינה והרשיע את הרב של האוניברסיטה העברית בירושלים, ד''ר נתן אופיר, שנטל חלק בהפגנה נגד ראש הממשלה יצחק רבין במכון וינגייט ב-10 באוקטובר 95'. אופיר הורשע במחוזי בשתי עבירות: התנהגות פסולה במקום ציבורי והפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו. שופט בית משפט השלום הרוי גרבס מנתניה קבע, כי הנאשם ביצע את שתי העבירות אולם נמנע מהרשעה, בין היתר, בגלל אישיותו של הרב והעובדה כי המדובר במעידה חד פעמית. בנוסף להרשעתו הטיל בית המשפט המחוזי על הרב אופיר עונש מאסר על תנאי לתקופה של שלושה חודשים. כמו כן הותיר בית המשפט המחוזי את 160 שעות שיעשה הנאשם במסגרת עבודות לתועלת הציבור שהוטלו עליו בידי שופט השלום. באירעו שעליו נסב כתב האישום, התפרץ הנאשם לעבר הפמלייה של ראש הממשלה כשהוא משמיע קריאות גנאי כלפי רבין. בעקבות זאת ראו מאבטחי ראש הממשלה במעשהו פעולה חשודה והגיבו בכך שהדפו אותו. הנאשם הואשם גם בשתי עבירות נוספות של תקיפת עובד ציבור ותקיפת שוטר - אך זוכה מהן. השופט גרובס קבע בהכרעת הדין, כי ''הנאשם מנסה לצייר בפני בית המשפט תמונה תמימה באשר לדרך בה הגיע עד כדי טווח פגיעה מראש הממשלה, אך אין בית המשפט מקבל הסבר זה. הנאשם לא הגיע למקום בטעות או במקרה, אלא במתכוון וכחלק ממגמתו להשתתף בהפגנה''. השופט גרובס אף כתב, כי לאחר שהמאבטחים והשוטרים פעלו כדין, הנאשם מצידו התנגד נמרצות ובכוח למעצרו כשהוא ''בועט ויורק לעבר השוטרים לאחר שסירב לדרישתם החוקית להתלוות אליהם''. שופט השלום החליט בהתחלה להרשיעו אולם בהחלטה נוספת החליט לבטל את ההרשעה והסתפק בהטלת עבודות לשירות לתועלת הציבור. ערעורו של הנאשם התברר בפני השופטים יהושע גרוס (אב''ד), יהושע בן שלמה ומיכל רובינשטיין. סניגורו של הנאשם, עו''ד ד''ר חיים משגב, ניסה להפחית מחומרת העבירות אותן עבר הנאשם. השופטים דחו טענה זו. השופטים דחו טענה נוספת של הסניגור כאילו ישנו ניסיון לרדוף את הנאשם בשל רצח ראש הממשלה שהתרחש לאחר מכן. השופטים מצייינים, כי כתב האישום הוגש שבועות מספר לפני הרצח - ויש לשקול את הפרשה לנוכח מעשיו והתנהגותו של הנאשם בעת קרות האירועים. השופטים קיבלו את טענת נציג התביעה כי חרף הרקע החיובי של הנאשם - הרי כאשר מדובר באיש ציבור שיש לו מעמד בחברה ומעשיו מהווים דוגמה לסביבתם, אין הצדקה להמנע מהרשעה בדין. השופטים מציינים עוד, כי הדברים נכונים במיוחד ''במקרה שבפנינו שבו מדובר ברב האוניברסיטה, קרי בדמות חינוכית שמעשיה ופעולותיה משמשים דוגמה ומהווים סמכות חינוכית, דתית ורוחנית לציבור הסטודנטים, | |||
_new_ |
האמנם? | |||
|
|||
בסופו של דבר הוא זוכה ככה הוא כתב ,אם הוא אכן זוכה ,אז יש בכתיבה נגדו הוצאת דיבה , אם כי ברור שהוא לא הולך להתעסק עם עובד ''בכיר'' בתעשיה האוירית המתכנה עמיש , אחרת יהיה לו עסק עם מחלקת המזלטים הראשית של התעשיה האוירית. | |||
_new_ |
שטות והבל | |||
|
|||
בהנחה שהסיפור נכון, בשום מדינה תרבותית המדינה אינה יכולה לערער על זיכוי --- זה נקרא double jeopardy וקיים בשל העובדה שההתמודדות בין המדינה לבין האזרח איננה התמודדות בין שווים, והמדינה (אם רק מאפשרים לה) יכולה לטרטר את האזרח עד אין סוף (נוהג מקובל במדינת ישראל לגבי מי ש''סומן'' ע''י הפרקליטות, עיין מקרה קהלני למשל), מאחר וזה לא עולה לה כלום. אם אדם זוכה (בתביעה פלילית), ואין זה משנה כלל מאיזו סיבה, הוא זכאי. כל מה שבא אחר כך הוא חסר משמעות ומהווה ניצול לרעה של סמכות שמלכתחילה לא היה לה מקום. | |||
_new_ |
שטות והבל | |||
|
|||
לא נראה לי שערעור נופל בקטגוריה של double jeopardy. מדובר בהליך משפטי שטרם הסתייים. לאחר סיום ומיצוי ההליך, לא ניתן יהיה לתבוע אותו שוב בשל אותה עבירה. | |||
_new_ |
יובל, אתה טועה | |||
|
|||
ערעור על זיכוי זה בדיוק מה שהאיסור על double jeopardy בא למנוע. מאחר וישנם מקרים בהם אשמים יוצאים זכאים בגלל פישול של התביעה, זה נושא שנוי במחלוקת. ראה את המקרה של סימפסון. אינני יודע אם יצא לך אי פעם להיות מעורב בהליכים משפטיים. אזרח מן השורה לא יכול להרים את הנטל הכספי הכרוך במשפט ממושך, גם אם הוא בעל אמצעים, והתביעה יודעת את זה. אנשים מודים בפשעים שלא בצעו ו/או מסכימים לעיסקות טעון רק כדי לא להגיע לפשיטת רגל. ברגע שמאפשרים לתביעה לעשות ''הצגה שניה'' במקרה של זיכוי (לפעמים גם שלישית ורביעית כמו שהיה עם קהלני) זה מבטיח הרשעה ללא כל קשר אם הנתבע אשם או לא. קהלני יצא זכאי בסופו של דבר אבל הוא יצא אדם שבור ונהרס לחלוטין מבחינה כלכלית. לא כל אחד הוא נמרודי, וגם עבורו זה היה תענוג מאוד יקר. זו הסיבה שטענתי שבמקרה הנידון כאן הזיכוי בסיבוב הראשון היה צריך להיות סוף הפרשה. ההרשעה בערעור אינה תופסת, וודאי לא מבחינה מוסרית. תסתכל גם על מה הרשיעו אותו ''הפרעה לשוטר במילוי תפקידו''. אני אישית הייתי עד לשלולשה מקרים בהם אנשים שדרשו משוטר להזדהות נתבעו והורשעו על ''הפרעה לשוטר במילוי תפקידו''. בבית המשפט השוטר מספר איזה לוקש והכלל הוא שכזה מילה שלך נגד מילה של שוטר עדותו של השוטר מתקבלת גם כשידוע ששוטרים נוהגים לשקר בבית המשפט. | |||
_new_ |
החוק במדינת ישראל שונה | |||
|
|||
אין בארץ איסור על double jeopardy והמדינה יכולה לערער על זיכוי נאשם בערכאה ראשונה , ועיתים נדירות גם בערכאה נוספת. | |||
_new_ |
רמי אתה צודק | |||
|
|||
''אין בארץ איסור על double jeopardy'' זה אחד הכשלים של המשטר בישראל. הוא מביא לכך שהחוק, במקום לשמש להגנה על האזרח בפני שרירות לבו של השלטון, הופך להיות מכשיר שלטוני. האיסור על double jeopardy איננו חוק. הוא חלק מהחוקה במרבית המדינות התרבותיות. | |||
_new_ |
שטות והבל | |||
|
|||
אם תקרא בעיון את תשובת אופיר על משפטו תבין שהוא הורשע. אולי נגזר עליו עונש מצחיק,וזה באמת מתאים למערכת המשפט בארץ.הוא הרי מתחמק מלציין מראי-מקום של המשפט ומס.תיק,וזה מדבר בעד עצמו.לדעתי המדינה ערערה על העונש וזכתה. | |||
_new_ |
אני מסכים אתך | |||
|
|||
שאם הוא הורשע והתביעה ערערה על קולת העונש, אין פה שום טעם לפגם. הרושם שלי היה שהוא זוכה. מאחר ואינני מכיר את הפרטים מעבר למה שהתפרסם כאן, אינני יכול לאמר יותר. | |||
_new_ |
למה שלא תקרא בעיון? | |||
|
|||
כתוב כי: שופט בית משפט השלום הרוי גרבס מנתניה קבע, כי הנאשם ביצע את שתי העבירות אולם נמנע מהרשעה, בין היתר, בגלל אישיותו של הרב והעובדה כי המדובר במעידה חד פעמית. על זאת ערערה התביעה ובקשה כי כן יורשע. והוא אכן הורשע ככל שהדברים נוגעים במאמר שלי, מספיק שהשופט קבע כי המעשים נעשו. אם הורשע או לא הורשע, אם נענש או לא נענש, זה לא ממש משנה לגבי תוכן הדברים הכתובים במאמר הראשי. | |||
_new_ |
למה שלא תקרא בעיון? | |||
|
|||
הערפל הוא המצב ''האקלימי'' האידיאלי לברניר. פיזור הערפל תמיד מביך אותו. | |||
_new_ |
למה שלא תקרא בעיון? | |||
|
|||
יש לי ספק אם מדובר ב''מעשים'' או ב''עבירות'' של ממש. יש כאן הרבה אי בהירות ביחוד בכל מה שקשור למושג ''הפרעה לשוטר במילוי תפקידו''. טכנית אתה צודק. האיש לא זוכה בסיבוב הראשון ולכן במקרה זה לפחות התביעה לא חרגה מסמכותה בהגשת הערעור. | |||
_new_ |
הדבר החשוב באמת | |||
|
|||
שהאיש הזה לא תרם ולו במילימטר לרצח רבין ואו שההסתה שלו הביאה את יגאל עמיר לרצוח את רבין , מחאה פוליטית חריפה אינה עניין בלתי-שכיח במדינה דמוקרטית.אסור אפילו במחיר סיכוני לותר על הזכות להפגין. המאמר של עמיש הוא גבבה אחת גדולה שאין בינה לבין הרצח כלום ,כמו כל ימנמן שמתחזה לשמאלני הוא מיצג את עצמו באמצעות קיטש נבוב וסכריני . יש פה נסיון שקוף וירוד ברמתו להנפיק איזו דרמה שולית על פי דרכו של ארצ'י באנקר או הידוע בכינוי עמיש . | |||
_new_ |
איזה אתרים נוספים? | |||
|
|||
הבא קישורים. | |||
_new_ |
שינוי אדרת | |||
|
|||
באתרים השונים הוא משתמש בשמות שונים, ובהם: ''סטפן בראון'', ''חיים'', rabinlegacy. המסר אחיד והשפה זהה. האמת היא שאינני יודע איך להתגונן נגד התקפות מהסוג הזה. די התייאשתי.ואולי עדיף פשוט לעבור בשתיקה? ממילא זה גוזל זמן רב. | |||
_new_ |
תביעה ידידי, תביעה תעשה פלאים . | |||
|
|||
עליך לתבוע את האתרים, ולדרוש באמצעות בית המשפט לאֲתֵר את המסתתר מאחרי הכינוי עמיש. קח עורך דין והוא כבר ידאג לשאר. בוא נאמר שהמקרה הגרוע תזכה ב-50000 ש''ח.(מינימום להוצאצ דיבה במקרה הטוב הסכום עשוי להגיע למאות אלפים. הבחור די אמיד, כנראה ויש מה לקחת ממנו. אל תוותר! | |||
_new_ |
תביעה ידידי, תביעה תעשה פלאים . | |||
|
|||
האמור לעיל נכון במקרה ולא חטפת משופט הרשעה. במידה והורשעת, הרי שכל מה שתוכל לעשות זה לקוות ולפעול להחלפת שלטון הפשע הרשע, והאנטישמיות , ולעלית שלטון יהודי . יחד עם זאת אתה בחברה טובה, בתקופת אוסלו נרמס חופש הביטוי, נאסרו הפגנות, הוכו באכזריות נשים זקנות שהפגינו נגד שלטון הרשע, וחולקו בנדיבות כתבי אישום לכל מי שהעז לנצל את זכותו הדמוקרטית להפגין . | |||
_new_ |
שינוי אדרת | |||
|
|||
האם הציטוט מעיתון הארץ משנת 1997 (של עמיש)על הרשעתך נכון? | |||
_new_ |
שינוי אדרת | |||
|
|||
מממ...אין תגובה מהד''ר/רב הנכבד. מודוס אופרנדי מוכר. מנסים לסבן את הגוי והאפיקורס המטומטם/תם. מציגים את עצמם כצדיקי הדור. כשזה לא הולך מאשימים את המבקר בכוונות זדוניות (אנטישמי?)ומסרבים לשחק. | |||
_new_ |
תן לו צ'אנס.... | |||
|
|||
הנה עוד כמה פרטים: פורסם בעתון הארץ בתאריך-07/03/1997 רב האוניברסיטה העברית בירושלים, ד''ר נתן אופיר, ביקש השבוע מבית המשפט העליון להתיר לו לערער על הרשעתו בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בתקיפת המאבטח של ראש הממשלה, יצחק רבין, וכן בתקיפת שוטרים, בעת הפגנה נגד מדיניות אוסלו שהתקיימה ב-10 באוקטובר 1995. נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, הורה לפרקליטות המדינה למסור את תגובתה בתוך 20 יום. האירוע היה ב''הפנינג'' לעולים דוברי אנגלית במכון וינגייט, שבו השתתף רבין. אופיר בא לשם עם שניים מילדיו. כאשר הגיע רבין למקום, התפרץ אופיר לעברו, השמיע זעקות מחאה והתנגד בכוח למעצרו. הוא הועמד לדין בבית משפט השלום בנתניה, על תקיפת עובד ציבור (המאבטח של ראש הממשלה), תקיפת שוטר, הפרעה לעובד ציבור והתפרעות במקום ציבורי. השופט הרווי גרובס זיכה אותו מעבירות התקיפה אך הרשיע אותו בהפרעה לשוטר, בשל סירובו לעלות לניידת המשטרה. כן קבע כי אופיר עבר עבירה של ''התנהגות העלולה להביא להפרת השלום''. השופט הסביר כי ''בהתפרצותו הפזיזה לעבר ראש הממשלה, תוך צעקות וקללות, עבר הנאשם את הקו הדק בין שימוש חוקי בזכותו להפגין לבין פעולה בלתי חוקית, אשר היתה עלולה להביא בעליל להפרת השלום במקום''. אופיר ופרקליטות המחוז ערערו על פסק הדין לבית המשפט המחוזי. ערעורה של הפרקליטות התקבל, ואופיר הורשע גם במעשי התקיפה. בבקשת רשות הערעור שהוגשה כעת לבית המשפט העליון, טוען פרקליטו של אופיר, עו''ד ד''ר חיים משגב, כי יחד עם אופיר התפרצו לעבר רבין עוד רבים, אך המאבטחים בחרו רק בו והפליאו בו את מכותיהם. לאחר מכן הסגירו אותו לשוטרים והללו המשיכו להכותו קשה. {\''''כוח סביר הוא מושג גמיש'' בית משפט השלום קבע כי מידת הכוח שנקטו השוטרים היתה ''סבירה'', אך ד''ר משגב מציין כי ''כוח סביר'' הוא מושג גמיש. לטענת פרקליטו של אופיר, דווקא השימוש בכוח מוגזם נגדו הביא להעמדתו לדין, למרות שמעשהו קל ערך, על גבול המחאה המותרת. לדעתו, גם הסירוב לעלות לניידת היה חלק מפעילות הפגנה, לא אלימה, ואפילו יש בכך עבירה על החוק, היה מקום להתעלם ממנה משום שמדובר בזכויות יסוד של חופש ביטוי והזכות להפגין. לגבי ההרשעה בעבירות התקיפה, טוען עו''ד משגב כי היא נבעה מהעובדה שרבין נרצח שבועות אחדים לאחר האירוע במכון וינגייט. בשל כך נחשף, לטענתו, משפטו של אופיר באופן חסר פרופורציה בתקשורת, ו''תנועתו'' לכיוון ראש הממשלה הוקרנה פעמים רבות בטלוויזיה. באווירה זו, סירבה הפרקליטות לחזור בה מהאישום של התקיפה, וכלי התקשורת המשיכו לדווח כי אופיר ''תקף'' את ראש הממשלה, אף כי לא עשה זאת. עו''ד משגב מציין, כי ההליכים המשפטיים שנמשכו כשנה ורבע גרמו לאופיר ולמשפחתו סבל מתמשך. אם לא יתקבל ערעורו, הוא גם עלול לאבד את משרתו באוניברסיטה. תנו ניחוש, האם התיר בית המשפט העליון לנתן אופיר לערער? | |||
_new_ |
שינוי אדרת | |||
|
|||
האם מי שהורשע בתקיפה יכול עדיין להמשיך ולכהן כרב? היכן הקלון? האם הוא שמור לחילונים בלבד? ובאוניברסיטה העברית בירושלים? שומו שמים להיכן התדרדר הדור הזה ורבניו. | |||
_new_ |
[•] הפרעה לשוטר במילוי תפקידו- | |||
|
|||
[• הוסרו ביטויים לא ראויים.] לנבלים השמאלנים הערב רב שעמדו ערב ערב מול ביתו של מנחם בגין ז''ל אף אחד לא הפריע, כי מר בגין היה דמוקרט אמיתי ושמר על זכותם של הפורעים להפגין נגדו. מספיק שהיה ניגש שוטר לחבורה הארורה הזו וכבר אפשר היה לייצר כתב אשמה על הפרעה לשוטר במילוי תפקידו. ואילו לאנשי הימין אסור היה בתקופת אוסלו למחות על מדיניותה המטופשת- מטורפת של הממשלה שבראשה עמד רבין. אוטובוסים נעצרו בדרכם להפגנות חוקיות, נשים וילדים הוכו , השב''כ ביים מצגות שוא כמו תמונתו של רבין במדי SS והטלוויזיה הישראלית קירקסה עם טכסי השבעה מבויימים לאירגונים פרי דמיונם של אנשי שרות הבטחון הכללי. הרב ד''ר שהפגין נגד רבין הוא צדיק בסדום, וההרשעה או ה-אי הרשעה שלו היא אות כבוד!! אין ספק שצריך להפוך בבוא העת את כל ה''מורשעים'' מתקופת שלטון הטרור של רבין-אוסלו התנתקות וחבורתם למורמים מעם. החל ממשה פייגלין שהורשע ב''המרדה'' דרך ד''ר נתן, ורבים רבים, שהנם אזרחים שומרי חוק שמעולם לא חצו אפילו רמזור באור אדום. הצביעות השמאלנית מתמקדת בהודעתו של השמאלן המסתתר מאחרי הכינוי ע.צופיה בקריאתו הצבועה והמתחסדת ''שומו שמיים להיכן התדרדר הדור הזה ורבניו'' ממש קריאה נוסח ה''צדיק'' משלום עכשו רמי נוידרפר נוי וזה אומר הכל. | |||
_new_ |
שלב יצירת מערכי הדיסאינפורמציה | |||
|
|||
מסוג ''השב''כ ביים מצגות שוא כמו תמונתו של רבין במדי SS והטלוויזיה הישראלית קירקסה עם טכסי השבעה מבויימים לאירגונים פרי דמיונם של אנשי שרות הבטחון הכללי''. השלטת מערכי דיסאינפורמציה בישראל (מסוג זה) היא תופעה חדשה יחסית, והחלה אחרי שנות ה-90, עם גבור העלייה הרוסית. יש לזכור כי הדיסאינפורמציה המכחישנית היא תופעה מוכרת היטב מעולמם של פושעי המלחמה והפושעים כנגד האנושות בקוסובו ובמקומות אחרים (כגון, בנושא העינויים מצד משטרו של אוגוסטו פינושה): אותה שפה עצמה, אותה יללנות צווחנית, אותו שקר במצח נחושה ההופך את הקורבן לאשם. אבל כנראה, שלב חדש זה, שלב הפצת הדיסאינפורמציה המכחישנית, החל עם גבור העלייה הרוסית, שאינטלקטואלים בה, כמו גם מלככי הפינכה של אוליגארכים נוכלים-שודדים, היו אמונים על יצירת דיסאינפורמציה עוד מתקופת השילטון הסובייטי. | |||
_new_ |
שלב יצירת מערכי הדיסאינפורמציה | |||
|
|||
מה אומר לך מיכאל ידידי. נקווה לימים טובים יותר, בהם החומר האנושי המגיע למערכי השלטון יהיה רציני. היום הטובים הולכים לעסקים, לביזנס הגדול והחארות נשארים כאן ומנהלים לנו המדינה. אין לך מושג מה קורה בחו''ל. הישראלים ממש שולטים על הכלכלה האמריקאית והאירופית לפחות בתחום הנדל''ן וההיטק, וכאן לא מסוגלים לפנות ישישים מופגזים בנהריה למקום בטוח עד שצריכים את גיאדמק | |||
_new_ |
שלב יצירת מערכי הדיסאינפורמציה | |||
|
|||
אין כאן דיסאינפורמציה. השבעה של ארגון א.י.ל. אכן צולמה על ידי הטלוויזיה הישראלית כטקס של ארגון ימני סודי. מי שעמד בראש הארגון וצולם בטקס כשברדס על פניו הוא מנהיג הארגון, אבישי רביב, שהיה סוכן של השב''כ. אינני יודע כמה חברים כלל ארגון א.י.ל., אך ארגון זה הוקם על ידי השב''כ, כנראה כדי לאפשר להם מעקב אחר יהודים לאומנים. למרות הקשר שנוצר בין אבישי רביב ליגאל עמיר, לא הושגה המטרה ורבין נרצח למרות שלכאורה היה מעקב מבפנים של השב''כ על הארגון הזה. | |||
_new_ |
השב''כ החדיר סוכנים ופרובוקטורים גם לאיגוני שמאל | |||
|
|||
בשנות ה-60 למשל. כדוגמא, באירגון של נתן ילין מור, שוסעו דבריו על ידי פרובוקטור כזה שצעק: צריך ''להוריד'' (לרצוח) את דיין. מור השתתק באימה. באירגונים אלה, שהיו קטנים למדי, מטבע הדברים תכופות מעולם לא ידעת מי ''אמיתי'' ומי שבכנ''יק. גם ד''ר משה קרוי, שהייתי תלמידו, הפך מושא לבחישת השב''כ, בשלב ראשוני זה בחובבנות אמנם, כאשר איזה שבכנ''יק היציג עצמו לפניו כאיש אירגון ''אטלנטיס'' ''בחסות המליארדר הווארד יוז, הנמצא בדרום אמריקה ועומד בראש איזו קבוצה, המציעה לקרוי להצטרף אליה, ופשוט לעזוב את ישראל, כולל את אשתו גאולה, ולנסוע ליעד מוגדר שם... התנאי היה, שלא יודיע דבר לאיש... אחר כך פירסם השב''כ בהבלטה ידיעה בידיעות אחרונות שהאדם הזה נידרס ב''תאונת דרכים מיסתורית'' (השב''כ מפרסם לענייניו, והעורכים כמובן נעתרים לו, ידיעות מפוברקות בעיתונים הגדולים, החל בידיעה מסוג זאת שפורסמה ב''ידיעות'' לפני 4 חודשים על כך שאירן נתנה כסף לחמאס בשביל לטרפד את עסקת שליט, וכלה בידיעות הנוגעות לעניינם של אנשים שונים בישראל). מאוחר יותר סיפר לי מישהו שעשה דוקטורט בסידני, כי איש המוסד בשגרירות הישראלית רתם סטודנטים ישראלים להציק לקרוי, שקיבל משרה באוניברסיטת לה-טרוב במלבורן, בטענה שהוא עוכר ישראל... המטרה היתה שיחדל לשלוח משם מאמרים לידיעות אחרונות. בעקבות ההצקה שיגר הפרופסור המבועת מאמר שבו הוא ''מביע חרטה'' ומדבר על ''ערכי המשפחתיות היפים והחברתיות הגדולה בישראל'' ושאר בלה בלה של תשבוחות. המאמר הזה שובש על ידי ה''בויחער זעייצער'' ונתן את ההרגשה שקרוי אינו שפוי, שכן אירגון החושך לא איכפת לו היה כלל מה שקרוי יכתוב ואם הוא מתחרט או לא, אלא ''להראות'' לקהל בארץ שהאיש לו שפוי ותמהוני, וברוח זו גם הפיץ השב''כ שמועות על כך שקרוי פתח מכולת במלבורן, והפיץ אודותיו אנקדוטות נוספות שכן הרי אביר ''האגואיזם הרציונאלי'' מבית מדרשה של איין ראנד ''מעוניין רק בכסף'' ולא משנה באיזו דרך''.... בסה''כ דומה שדי משעשע לעבוד לפעמים בשב''כ ובמוסד, יש אוונטורות, אתה חופשי לאכול על חשבון משלם המיסים ככל שברצונך במסעדות ברחוב באזל בתל אביב, ואבא שלך מתגאה בבנו, שסדר לו ג'וב 10 . האם ישראל היא במדה רבה מדינת שב''כ? | |||
_new_ |
יש להבדיל בין ''מלכודת דבש'' לבין בניית תהום בין הימין והשמאל | |||
|
|||
וכן בין הערבים והיהודים. תנועת אייל הוצגה אכן כמלכודת דבש, אך היה בכך רמיית הציבור. בפועל תנועת אייל שימשה לדמוניזציה של הימין. להלן דוגמא אחת מני רבות. כרמי גילון מאיים בספרו (''שב''כ בין הקרעים'') במלחמת אחים בין הימין והשמאל (עמ' 86): ''ואולי בכ''ז צריך להסתכן במלחמה פנימית עם מאפיינים של מלחמת אזרחים''. | |||
_new_ |
כרמי גילון גם מזכיר | |||
|
|||
באותו ספר את נסיון התקיפה של רבין במכון וינגייט. | |||
_new_ |
יש להבדיל בין ''מלכודת דבש'' לבין בניית תהום בין הימין והשמאל | |||
|
|||
''בניית תהום בין הימין והשמאל וכן בין הערבים והיהודים''. נכון | |||
_new_ |
תנועת ''אייל'' היתה בדיחה עלובה. | |||
|
|||
כל אדם בוגר בימין ובהתיישבות ידע שזו תנועה של השב''כ. המשתתפים בטקס המצולם ידעו שזו הצגה ו''רצינותם'' נראתה היטב. אבישי רביב הצליח לגייס לארגון קטינים בלבד, ילדים. הסכנה לא היתה בארגון לכשעצמו. הסכנה היתה בהסתה הפושעת של התקשורת ובראשם איש השב''כ העיתונאי איתן אורן. שהשתמשה בפעילות האלימה של אבישי רביב לצורך כך. הפעילות האלימה של הארגון בוצעה ע''י אבישי רביב, במו ידיו. הוא תקף ערבים, הפך דוכנים, הכה חברת כנסת, תקף אנשי ציבור, איים על אנשי ציבור. וכל זאת באישור ובגיבוי החונטה הבולשביקית המכונה ''אנשי חוק''. ארגון נוסף שהוקם ע''י אבישי רביב והשב''כ הוא ארגון ''דב''. פעולתו המפורסמת היתה שריפת דלת ביתו של סופר שמאלני (שמו לא זכור לי). | |||
_new_ |
שומו שמים! להיכן התדרדר הדור הזה ורבניו. | |||
|
|||
שמח אני ומאושר שאיני נמנה על קהלם של הרבנים וחסידיהם השוטים. יש הבדל יסודי ובסיסי בין ''הרבנים המטיפים''מהצד הימיני של המפה הפוליטית לבין ''המטיפים'' מהצד השמאלי של המפה הפוליטית. וההבדל הוא שדברי הרבנים מתורגמים על ידי חסידיהם השוטים לאלימות פיזית בעוד שדברי המטיפים משמאל נעצרים בהפגנות בלבד.(לעיתים עם אלימות מבוקרת שגם אותה אני אישית מגנה). איני צבוע. קריאתי היא אמיתית וכנה ואין בה ולוא מידה של התחסדות. הלואי עליך. | |||
_new_ |
אתה ממש צודק | |||
|
|||
והראיה היא חייל שהתעוור מאבן שמאלנית, חייל שנהרג בהפגנת השמאל בבילעין. נשאלת שאלה: מה היה קורה אילו חייל היה מתעוור או נהרג בהפגנת הימין? איזה סערה מוסרית היתה פורצת במאורות השמאל ומעוזיהם? בכל מקרה אתה נלעג כשאתה מנסה לקשור לעצמך כתרים ''איני צבוע. קריאתי היא אמיתית וכנה ואין בה ולוא מידה של התחסדות.'' | |||
_new_ |
סערות מוסריות | |||
|
|||
נדמה לי שהסיפור על השוטר שנהרג הוא לא מדוייק. הוא כנראה נפטר בעת מילוי תפקידו אבל לא ממש בגלל ההפגנה. הטיפול בהפגנות שנערכות בבילעין הוא שונה מאד מאד מהטיפול בהפגנות של אנשי ימין. בבילעין יורים, גז מדמיע, כדורים ועוד. בהפגנות ימין זה בדרך כלל לא קורה, גם אם הן אלימות מאד. יש כמובן כמה דוגמאות יוצאות מן הכלל הזה אלא שגם אז לא הופעל נשק חם כפי שזה קורה בביליען. גם הדיווח על ההתנכלות לילדים פלשתינאיים על יד חוות מעון הם עדות להתנהלות אחרת כלפי אנשי ימין. יש מקרים שאנשי ימין זורקים אבנים על חיילים והם לא מטופלים כמו בבילעין (דיון 3571). | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |