|
יובל, גישתך נכונה למדי בעניין ההקשר התרבותי
cultural dependency וגם התייחסתי לכך במכתבי למעלה http://www.faz.co.il/reply?id=4118&rep=92920&...
אם הצורות הגאומטריות, המבנים והמושגים או המילים במבחן אינם שכיחים בעולמו המעשי והתרבותי של הנבדק, והוא משתמש במבנים אחרים, הדבר יוריד את ציונו במבחן, ומאידך, במבחן אינטליגנצייה שנבנה תוך התאמה לתת התרבות, הסלנג והמבנים של שחורים אמריקנים צעירים בניו יורק (כדוגמא) השתפרו ציוניהם פלאים. לתפיסתי, יתכנו שינויים דרמטיים אצל אותו אדם, למשל, פיזיקאי גרעין שקבל לפני 10 שנים ציון 140 במבחן IQ, הרי אם הוא מתמחה ואף פתח מיומנות גבוהה במבנים סיקליים ומורכבים ובמשוואות וניתוחים מורכבים ולא לינאריים, הרי אף אם הוא גאון פורץ דרך בתחומו, ציונו במבחן מנת משכל עשוי דווקא לרדת באופן דרמטי, כי מבנים חדשים ומסוג שונה שגורים בשלב זה יותר בעולמו התודעתי. כך גם לגבי רופאים וכד', המטען התרבותי האישי עשוי להשתנות, ולעיתים, עם השגת מיומנות גבוהה ועיסוק בתכנים מורכבים, דווקא אז חלה ירידה. לעומת זאת מבחן חלוקת הקשב שלי, יגלה עלייה, ככל שהמורכבות המוחית עולה. לכן ציינתי במכתבי שלמבחן IQ מגבלות רבות, מה שמביא אותנו להערת בן יעקב. מתי זה כן עובד? כשמדובר בהבדלים גדולים, למשל, מפגר בשכלו תמיד יהיה בעל IQ נמוך, אם יקרה בדרכך עובד חסר יעילות שעושה שגיאות מטומטמות וגורמות נזק וטירדה ועצבים, עובד בלי ראש, תופס דברים בצורה אידיוטית ולא מבין מה נאמר במהות, וקצת איטי, תמיד תגלה אצלו IQ נמוך יחסית. הגם שההפך לא נובע, דהיינו שעובד יעיל, תמיד תמצא אצלו IQ גבוה. ב-IQ ניכרים לעין ההבדלים הגדולים.
קראו את הרשימה המעניינת מה באמת משקף ה-IQ ועל ההבדל בינו לחלוקת קשב
|
ליובל ולבן -יעקב ויובב: מה באמת משקף ה-IQ
