|
ומחפשת עילות לפרוץ פה ושם מזמן לזמן. לא משנה מה נאמר ומה נעשה, תמיד ''היהודי'' יהיה אשם בכל דבר.
הגיע הזמן ש''היהודי'', ומי שמייצג אותו כיום יותר טוב מכולם - ישראל, יראה גם את פניו האחרות של ''היהודי''. לא רק פנים רכות, נכנעות ומפנות את הלחי השניה, אלא בעלות יוזמה, תעוזה ומקוריות במלחמה באנטישמים ובאנטישמיות.
מהות המלחמה צריכה להיות מעין מלחמת תרבות ובה יוצגו כל הנתונים על השולחן ויוצגו מנקודת הראות היהודית, שאינה מבקשת חסדים בהיסוס אלא עומדת על מיצוי הצדק שלה ברגישות, בנחישות ובסבלנות. צריכים לחשוף את מקורות האנטישמיות וכוונתם של מחזיקיה. לאנטישמי שאין סבלנות, והוא כולו רעש וצלצולים אז גם לתת לו נאבוט על הראש.
מאחר שהמתננו עד היום זמן רב מדי, הצטברו ערימות של שקרים וסיפורים קונספירטיביים על ''היהודי''. חלקם תועלו כנגד ''הציוני'', בעיקר בשלושת העשורים הראשונים שלאחר השואה. היום התעמולה הזאת משחקת בערבוביה ותוקפת את ''היהודי'' ו''הציוני'' בערבוביה מרגע שהוא נולד וזז.
בשולי המלחמה אין לשלול התמודדות אלימה נגד מובילי האנטישמיות האלימה בעולם. עד היום נמנעת ישראל להתמודד מבחינה מודיעינית ומבצעית מול גורמים אנטישמים אגרסיביים במערב, גם בשל הערכת חסר לסכנה שהם משקפים, המחשבה שככל שנתעלם מהם הם לא ירֵעו לנו ומאי הרצון להתעמת עם ממשלות מקומיות כשאנחנו פועלים מתחת לסינורם. אבל אפשר לשנות את המדיניות, גם בתיאום כל שהוא של גורמי ביון ומשטרה מקומיים, ולבנות מערך מיוחד שיאסוף מידע עכשווי על קבוצות האנטישמים ויעריך סיכונים. כי לישראל אסור להתעלם ממקורות הרוע האלה שתמיד יוכל להפתיע לכשירצה. ואנחנו צריכים להיות תמיד צעד אחד קדימה. |
האנטישמיות קיימת והיא רחבה ומתפשטת
