|
לפני זמן מה נזדמן לי לראות פרק בסידרת הטלויזיה | |||
|
|||
''הנאשם מת מזמן''. היה זה משפטו של בן גוריון. התובע עשה מלאכתו רמיה. והעדים שיקרו. שני העדים הראשיים היו מאיר פעיל ויגאל עילם. בן גוריון יצא, כמובן, זכאי, כמצוות הפוליטיקלי קורקטנס. המשפט הזה היה בזיון, לא רק בדרך שבה הובל השופט לשפוט משפט שקר, אלא הרדידות היתה בושה לאינטליגנציה והשארת כוס ריקה לגמרי. המשפט הזה היה דוגמא לוואקום שמזריק מנגנון התעמולה למוחות עם ישראל. בושה וחרפה. מכל מקום, את המאמר שלי על שיתוף הפעולה של המימסד המפא''יי עם הנאצים, אני מתכוונת להתחיל באיזכור המשפט המביש הזה! בכרך ''מלחמת העצמאות'' בסידרה - ההסטוריה של ארץ ישראל - מספר פעיל שספינות נשק הובאו לישראל במשך כל תקופה ההבלגה, רק ה''אלטלנה'' התגלתה, בגלל ''ויכוח'' בין האצ''ל לבן גוריון על ייעוד הנשק. לא היתה שם גם מילה אחת על מרד או משהו דומה לזה. בן גוריון ואנשי צבאו הפרטי ה''הגנה'' עשו הכל, כדי שהאניה תתגלה, אך הקדימו אפילו את האו''ם ב''טיפול'' באנשים שכבר נכנעו וגם היו תקועים על שרטון. מדובר בחלאת המין האנושי. מאז ועד היום! | |||
_new_ |
לפני זמן מה נזדמן לי לראות פרק בסידרת הטלויזיה | |||
|
|||
פרופ' אהוד שפרינצק הבהיר (במאמר ''אלטלנה – הרהורים פוליטיים מקץ שלושים שנה''): ''...בעיני המרכיב הדומיננטי של ההנהגה היישובית – אנשי תנועת העבודה – לא היתה לאצ''ל אף פעם זכות קיום. המושגים 'פרישה' ו'פורשים' קיפלו בתוכם תמיד, גם לפני הכרזת המדינה, עמדה נחרצת של דה-לגיטימציה. מאז סוף שנות השלושים היה הארגון הצבאי הלאומי, שיצא נגד ה'הבלגה', תופעה חורגת וחסרת זכות קיום. הוא היה בנה האופרטיבי של תנועה פשיסטית בלתי-לגיטימית, המאיימת, דרך קבע, על ההגמוניה הצודקת של 'הציונות העובדת'. רק על הרקע הזה אפשר להבין, למשל, את הקלות היחסית שבה נתקבל 'הסזון הגדול'...''. | |||
_new_ |
בלה בלה בלה | |||
|
|||
את מסוגלת לבנות תזה מסודרת? רצף של ארועים בזה אחר זה, תוך ציון מקור לכל אחד הסבר על מה גרר מה התייחסות *עובדתית ועניינית* לטענות שמנגד וכל זאת בלי לחרף? | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |