| ''הנאשם מת מזמן''. היה זה משפטו של בן גוריון. התובע עשה מלאכתו רמיה. והעדים שיקרו. שני העדים הראשיים היו מאיר פעיל ויגאל עילם. בן גוריון יצא, כמובן, זכאי, כמצוות הפוליטיקלי קורקטנס. המשפט הזה היה בזיון, לא רק בדרך שבה הובל השופט לשפוט משפט שקר, אלא הרדידות היתה בושה לאינטליגנציה והשארת כוס ריקה לגמרי. המשפט הזה היה דוגמא לוואקום שמזריק מנגנון התעמולה למוחות עם ישראל. בושה וחרפה.
מכל מקום, את המאמר שלי על שיתוף הפעולה של המימסד המפא''יי עם הנאצים, אני מתכוונת להתחיל באיזכור המשפט המביש הזה!
בכרך ''מלחמת העצמאות'' בסידרה - ההסטוריה של ארץ ישראל - מספר פעיל שספינות נשק הובאו לישראל במשך כל תקופה ההבלגה, רק ה''אלטלנה'' התגלתה, בגלל ''ויכוח'' בין האצ''ל לבן גוריון על ייעוד הנשק. לא היתה שם גם מילה אחת על מרד או משהו דומה לזה. בן גוריון ואנשי צבאו הפרטי ה''הגנה'' עשו הכל, כדי שהאניה תתגלה, אך הקדימו אפילו את האו''ם ב''טיפול'' באנשים שכבר נכנעו וגם היו תקועים על שרטון. מדובר בחלאת המין האנושי. מאז ועד היום! |