|
1. כאשר האינטרס של ראש רשות מקומית הוא למשוך עוד ועוד תקציבים מן הממשלה בעוד שהאינטרס של שר האוצר הוא הפוך אבל שניהם מאותה מפלגה יש לנו בעיה. הבעיה הזאת היא בלתי פתירה בנוהלים כשרים. זוהי אחת הסיבות שהרפורמה לקיצוץ מספר הרשויות המקומיות לא עברה את שלב הדיבורים.
2. לפי מיטב הבנתי באותם ימים שהרבה עובדי רשויות מקומיות הולן שכרם לאורך זמן (לפני שנתיים ויותר) אחת הבעיות היתה לאן בדיוק יגיעו התשלומים כאשר חשבונות העיריות והמועצות היו מעוקלים.
3. בתי הדין לעבודה שיכולים לקנוס כל מעביד בגין הלנת שכר (כך שהעובד אוסף הרבה כסף) לא פועלים כך כאשר מדובר ברשות מקומית או המדינה. אינני זוכר בדיוק מדוע. גם כאן חלק מן הבעיה הוא שתקציב הרשות המקומית ממומן משני מקורות: תקציבי ארנונה והשלמות מהתקציב של משרד הפנים.
4. נושא הגירעונות הוא משחק מכור וכל המשתתפים במשחק יודעים בדיוק איך ניתן לפתור את בעיית הגרעונות: לא ליצור אותם. לאחר שנים של התנהלות כמו זו של מכור לסמים צריך להכניס את הרשויות לתוכנית גמילה חדה וכואבת (cold turkey).
מה שבעצם עשה ירון זליכה הוא מעין תוכניות גמילה וזה בעצם עיקר הכעס עליו. |
אנסה לענות
