  
  
  
|
 |
|
||
  אסביר את עצמי |
|||
|
|||
אתה עוסק בחמרים שקראתי פעמים רבות, לא תמיד הקדשתי להם מחשבה וחלקים רבים גם לא קראתי בדקדקנות. אתה קורא והופך בדברים ולפעמים מאיר עבורי איזו פינה עלומה ומעניינת. ובתמורה אספר לך סיפור שאבי סיפר לי ושבתחילה לא הבנתי אותו כלל אבל במשך השנים למדתי להעריך אותו. לאבי המנוח היה חבר שהוא רב גדול ונערץ על חצר לא גדולה של חסידים בירושלים. הרב הזה ואנשיו נהגו לשמור אתו על קשר, לברכו בחגים, לשלוח מצות שמורות ואי אלו גינוני כבוד, חיבה וחברות אחרים. יום אחד שאל אבי את הרב על מה ולמה הם נוהגים כלפיו בכזה אופן שהרי הוא כופר גמור וחילוני לתיאבון. ענה לו הרב כי מקובל עליו מאביו (הרב הקודם) לכבד את אבי מאחר והסבא של אבי היה חסיד בחצרם שבירושלים שלימד את הרב ''ניגון חשוב'' ולשיטת אותו רב (ובנו אחריו) יש לכבד מאד כל מי שאי פעם לימד אותו דבר מה. כששמעתי זאת לראשונה זה נראה לי קצת מצחיק. במהלך השנים ראיתי שזה רציני, שיש ערך רב למקרים המעטים שבהם אתה לומד דבר מה. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| אסביר את עצמי |
|||
|
|||
בס''ד. תודה על הסיפור. ואם תרשה לי, איני יודע באיזה רב מדובר, אבל אני מניח שמשהו יותר עמוק הסתתר מאחורי ההקפדה על שמירת קשר עם מי שהתרחק לכאורה. לענ''ד מה שהסתתר שם זו המחשבה שרק ע''י פעולות של קירוב אפשר להשפיע לטובה. ואם לא השפיע – לא הפסיד כלום. רק הרוויח אהבת ישראל נטו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| גם לדעתי יש שם עוד משהו |
|||
|
|||
אבל אני לא יודע מה. בימיו האחרונים של אבי בא הרב לבקר אותו עם שלשה בני לויה. אני חיכיתי אתם בחוץ בעת שאבי והרב דברו והם היו נרעשים ונרגשים. הם אמרו לי שהרב לא יוצא כמעט את ביתו ומבקר אנשים רק לעתים רחוקות מאד. כששאלתי למה הוא בא הם אמרו שהם לא יודעים ובעצם רצו לברר אתי אם אני יודע. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| גם לדעתי יש שם עוד משהו |
|||
|
|||
אני אספר לךָ. הרב אמר לו: ''מכל מלמדי השכלתי'' וכמו שכל קטן לומד מהגדול ממנו כך אותו רב כיבד את אביך, בזכות אביו (סבך), הגדול ממנו. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי