  
  
  
|
 |
|
||
  אליצור ידידי |
|||
|
|||
עלבון הוא פגיעה בכבוד ובדימוי העצמי שלך. אין לו קשר עם אמת או שקר.('' לך תוכיח שאין לך אחות''). האפקט המירבי של העלבון הוא מידת תפוצתו. התקשורת היא כלי אידיאלי להפצה. המדינה, משיקולים שלה, שאני בעדם,העמידה לרשות עובדיה הגנה מפני העלבה לענינים שבתוקף עבודתם,או שארעו בזמן עבודתם. מי שיחליט אם היה מקום, לעובד הציבורי, להעלב או לא, זה השופט. הוצאת דיבה אינה בהכרח עלבון. נניח שמישהו אומר על אחר שהוא ''הומו''.האחר אינו נעלב מכך(בימינו זה כבר לא בושה)אך מאחר והאמירה יכולה להזיק לו במישורים אחרים ,חשוב לו להוקיעה דרך בית המשפט. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| אליצור ידידי |
|||
|
|||
אתה מתפתל ומסתבך. עלבון זהו עניין לילדים קטנים. דיבה זהו עניין לילדים גדולים. אתה אומר שהשופט יכול לקבוע אם מהון דהוא נעלב או לא? איך יתכן?! אלא אם יש הוצאת דיבה או שקר, את זה אפשר לבדוק. תראה אני לא משפטן אבל כמדומני היה מקרה לפני הרבה שנים במדינה על שני יהודים שאחד מהם הטיח כלפי חברו שהוא נאצי. הלך ההוא לבית המשפט ותבע את הראשון על תואנה של עלבון. בית המשפט (הציוני) החליט שאם יהודי (ציוני כמובן...) קורא ליהודי אחר נאצי אזי אין בכך עלבון. בדוק | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אליצור ידידי |
|||
|
|||
כתבת וכתבת וכתבת ועדיין לא הבנת כלום. מדוע על העלבת עובד ציבור ולא תקרית בין שני אנשים פרטיים. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי