|
נניח, שייקספיר, באך, אפילו אוגוסטוס או יוליוס קיסר כונו ''האלוהי''. דהיינו אנשים היבחינו ספונטנית בתופעה כזאת, שאדם שביום יום אינו לרוב משהו, הרי ברגע התיישבו לכתוב למשל, או בנצחו על מערכה צבאית, או ברגע שהוא מתחיל לאלתר ג'ז, אתה תוהה, מניין זה בא לו? מדהים. אולי יש דרגות שונות של השראה אלוהית? ויש כאלה שעשייתם סיזיפית, ונטולת אותו מימד יחודי, שניתן לזהות אותו ולהכיר בו כשהוא קיים, אך קשה לאפיינו. מעין חוכמה רב תכליתית, החלה בהקשרים רבים. הדבר עשוי לתמוך בתחושה של אלוהות, אך איני רואה קשר הכרחי מכאן לבריאתנות.
ויש זיהויים נוספים ביום יום, חלקם פשוטים עד להתמיה אך בו בעת, מיסתוריים (ועדיין טיבעיים) הנותנים מקום למחשבה שיש איזו השפעה או זימון דברים, החורגים מהבנתנו הסיבתית פיזיקלית. כבר וייטגנשטיין בטרקטאט הלוגי פילוסופי אמר שיש דברים שאין אפשרות לדבר עליהם. |
ומה אם חלק מהאנשים הם בעלי השראה אלוהית?
