|
כווית, 15.1.1951
''ארוחת ערב עם ג'ורדן ואשתו, היה שם גם קבלן לבנוני אחד עם אשתו, עודה ארבע שורות יהלומים.... הוא סבר שהחרם הכלכלי שמטילות המדינות הערביות, סופו שיקטול את ישראל בתוך כחמישים שנה, ועד אז תהיינה המדינות הערביות מוצקות באחדותן, חמושות כהלכה ויעילות. אז ייזרקו היהודים לים, אבל יניחו להם מובלעת יהודית קטנה בחופי ארץ ישראל, אך בלי ממשלה יהודית. הוא לא סמך כלל על עיראק, תימן או ערב הסעודית, אך לבו סמוך ובטוח שירדן, סוריה לבנון ומצרים תוכלנה להכות את היהודים בעוד חמישים שנה. חיויתי את דעתי שבעוד חמישים שנה יהיו גם היהודים חזקים הרבה יותר מעכשו, והא אמר שהם יהיו פושטי רגל, נגועים בקומוניזם ונטולי יציבות כלכלית ומדינית. העירותי: 'אתם הערבים, על כל אוצרות הנפט שלכם, מדוע אינכם עושים משהו למען הפליטים העלובים הללו מארץ ישראל', 'אלוהים אדירים' אמר, 'אתה חושב באמת שאנחנו נהרוס את התעמולה הטובה ביותר הנמצאת ברשותנו; הרי זה מכרה זהב'. אמרתי שדעה כזאת היא קשת לב ובלתי מוסרית כאחת. 'הבלים' אמר, 'הם סתם אשפת אדם אבל הם מכרה זהב מדיני'''
מסיים מיינרצהאגן את הדף הזה ביומנו – ''בלשון שונה כלשהו שמעתי דעות זהות מפי ערבים אחרים..'' |
לא צריך להיות נביא כדי לראות את המובן מאליו!
