|
הם אינם מתמודדים עם העובדות, הם תוקפים את ה''טקטיקה'', זו דרכם מאז. ואתה, כבוגר משהו מתקופת הס.ס.ס.ר, מכיר את זה. שם זה כבר כמעט לא קיים.
בשעתם, פוצצו סטודנטים שמאלנים באוניברסיטה העברית, הרצאה שאמורה היתה לעסוק בקונספירציה. נסיתי להבין מה בדיוק לא בסדר בהרצאה כזו - בהבעת דיעה, ועד כה לא הצלחתי להבין. זו הדמוקרטיה השמאלנית.
נתאר לעצמנו פיצוץ הרצאה של אמיל זולא, בנושא אלפרד דרייפוס. או חבלה בהצגת טיעונים לענין הרשעתו המזויפת של עמוס ברנס.
לפי השמאל, אסור לאנשים להטיל ספק, במה שהשמאל רוצה מאד להאמין בו.
כשקלאוזנר, בשעתו, כתב הספד, כואב באמת, על רצח ארלוזורוב, הותקף באוטובוס לתלפיות על ידי פועלים, משום שלא הזכיר שהרוויזיוניסטים רצחו את ארלוזורוב, דבר שלא ארלוזורוב ולא הרב קוק, זצ''ל, האמינו בו. שניהם ידעו שלרוויזיוניסטים אין יד בדבר.
אבל השמאל עשה שימוש אדיר ברצח הזה. ולא אחזור פה על מאמרים שלי.
ואתה, המשך להגן על לאריסה עמיר. ידוע לי שאינך, מה שנקרא, שומר מצוות, ואתה בוודאי סקפטי אשר לאמונותי ודעותי בנושא, אבל לי אין ספק, שיציאתך להגנתה של לאריסה, תוסיף לך כמה נקודות טובות בבית דין של מעלה.
בענין ''הכחשת השואה'' - כאשר משווים את השמאל, הוא אינו מכחיש את שנאת ישראל שלו, הוא קופץ לטענה - איפה המשרפות - כאילו מישהו היה נותן להם להקים משרפות, לא שהם לא היו רוצים. ובאמת קל להוכיח. ורק יסתכל כל אחד משונאי ישראל כאן פנימה, ויבחן את קרביו... |
בועז, אני חושבת, באמת, שחבל לבזבז אנרגיה.
