  
  
  
|
 |
|
||
  קצת שולי אבל ראוי לציון |
|||
|
|||
1. ''השיר על העם היהודי שנהרג'' יצא כבר בשנת תש''ט על ידי ההסתדרות והוצאת הקיבוץ המאוחד (דפוס אחדות). ההדפסה של שנת 1964 היא מאוחרת. 2. המקור היה ביידיש ותורגם על ידי מ.ז. ולפובסקי. לעתים יש הבדל בין מקור לתרגומים, מעניין אם מישהו קרא את זה ביידיש. 3. המבוא לספר נכתב בידי יצחק צוקרמן ומאיר את דמותו של קצנלסון באור מיוחד. רבות מיצירות קצנלסון הודפסו בעתון דבר, יחסי האהבה וההערצה שבין קצנלסון לתנועת העבודה לזרמיה היא דבר מובהק וברור. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| נכון, ראוי לציון |
|||
|
|||
א. בגירסה משנת 1964 בעמוד הראשון של המבוא כתוב: ''מדברי המשורר ד. שמעוני במבוא ל''כתבים אחרונים של י. ק.''. בעמוד האחרון של המבוא כתוב: ''על פי דברי הלווי ל„כתבים אחרונים” ו„השיר על העם היהודי שנהרג” שנכתבו בידי: דויד שמעוני, יצחק צוקרמן ושלמה אבן-שושן''. שתי גרסאות לגבי מי כתב את המבוא היו סיבה מדוע לא הזכרתי את כותבי המבוא. ולפובסקי הוא גם המתרגם של הגירסה היותר מאוחרת. בכל מקרה ההערה שלך לגבי המתרגם וכותב המבוא היא נכונה ובמקומה. הרי אם יתעוררו חילוקי דעות לגבי התוכן יהיה קל יותר לבחון אם הסיבה היא הבדלי גירסאות. ב. בספר „כתבים אחרונים תש''ג-תש''ד” אפשר למצוא את הגירסה באידיש של „השיר על העם היהודי שנהרג”. ג. מי שיחפש את הספרים בספריות לפי השם יצחק כצנלסון עשוי לגלות שהוא אינו קיים בספריה. לעומת זאת חיפוש על פי השם יצחק קצנלסון יעלה מספר ספרים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| נכון, הוא מופיע כקצנלסון, ואילו ברל מפיע ככצנלסון. |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| ההערה לא היתה מכוונת אליך |
|||
|
|||
היא היתה מכוונת לאותם אנשים שלא קראו ספרים של יצחק קצנלסון וירצו לחפשם. את כבר קראת ולכן היה סביר לחשוב שבמאמר שלך זו טעות מקרית בלבד. מכאן שבמקרה שלך הערה כזאת יכולה להיחשב כהתגרות מיותרת. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ההערה לא היתה מכוונת אליך |
|||
|
|||
דוד סיוון איש רגיש | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי