|
כל הכבוד. גם החרדים (סבו של החילוני ראובן ריבלין), גם הז'בוטינסקאים וגם הסוציאליסטים הפריחו את הארץ ובנו את המדינה.
תמיד כולם רבו עם כולם על רקע אידיאולוגי שאומר (כמו שעמיש טוען שוב ושוב) שרק אני יודע הכל, ואת כל האמת והאחרים לא יודעים ולא צודקים. זה יצר חומות של ניכור ומנע הידברות, שיתוף פעולה להשגת מטרות לאומיות וריב חינם. ואת מדברת כל הזמן על הריב חינם מנקודת מבטה של אישה חרדית, ולכן את מתעלמת גם מהכשלים של החרדים עצמם בפילוג בעם (מבחינתך יהודי שמאלני איננו יהודי. ויש כמה יהודים שמאלנים פחות או יותר שהם גם חובשי כיפה). את שופכת את כל הצרות, המריבות והריבים עם כל המרק הטעים ולאחר מכן, כולם נשארים רעבים וממשיכים לריב על עוד פרוסת אירוע וכוס הפגנה.
כיום צריכים להבין אחד את השני ולחפש את המכנה המשותך כדי לפעות בעוצמה והשיגו. מכנה משותף אינו האמצע האידיאולוגי, אלא האמצע הסטטיסטי של כל בעלי הדיעה ההולכים לקלפי. יש לנו מערכת דימוקרטית טובה (גם אם לא טובה מספיק) שיכולה לתת ביטוי לכוחות הרוב בחברה תוך ניהול דיאלוג רעיוני ועקרוני בין כל הזרמים. מן הראוי שגם את תשתתפי בויכוחים האלה ותנסי להשפיע בשם הציבור שלך, במקום לריב כל הזמן ולהזכיר נשכחות.
תנסי לצאת מהכאוס שלך ולבטא עמדות פוליטיות עדכניות וריאליות למימוש חזונך המדיני. בכל היית תורמת יותר לעניינך ולמדינה, כן בכל זאת המדינה, שהיא הארגון המוציא לפועל את רצון הציבור במסגרת נבחרי הציבור שלו. |
''מאה שערים''
