| ראשית כל - אני משתמש במושג המטעה הזה רק כדי להשאר צמוד לטרמינולוגיה שלך.
אין דבר כזה על-שכלי. הכל הוא שכלי. הדוגמה שהבאת היא כל כך יומיומית וטריבאלית שהברה בכלל לא שמים לב אליה. לפני שלמדת צורת אות או כיצד להגות הברה אחת, השכל שלך לא הכיל את הידע איזה דפוס הפעלה שכולל אלפי פעולות של שרירים כדי לבטא מלה מסוימת. השכל שלך לא הכיל את הכושר למזג בין הצליל שמופק מסידרה של נהמות, קולות, צפצופי ושריקות המהוות את המלה ''אבא'' עם הדמות הגדולה שעינך רואות.
רק תוך תהליך של למידה ושינון חוזר בעידוד והכוונת הסביבה, רכשת לעצמך את הכושר והידע לחשוב, להגות, לאמר ולתת משמעות לרצף קולות שסביבתך הסכימה שמשמעות היא ''הזכר שילד אותך'', קרי אבא.
כך גם בשאר התאורים המתפייטים שהבאת בתגובתך. הכל הוא תהליך שכלי שמבוסס על כשרים עצביים, גופניים ותרבותיים. לכן, הכל נשרא בסופו של דבר בתוך הגולגולת שקיימת בתוך המרק התרבותי שממנו, כיום, האדם כבר לא יכול להשתחרר.
אינטרסים - גם פה אני משתמש במושג העמום הזה רק כדי להשאר צמוד לטרמינולוגיה שלך.
אינטרסים - אתה לא יכול לפעול לא אינטרסים. יש אומרים שאם תפרק את האינטרסים המורכבים והמופשטים ביותר שניתן לזהות באדם, תגיע לאבני בניין של שימור עצמי, התרבות, תחושת עונג. בכל אופן, אם אין לך אינטרסים אתה לא קיים. גם לאדם בתרדמת יש אינטרסים למרות שהוא לא נמצא בהכרה. אולי בפרפרזה על אמרה ידועה אפשר לאמר ''אינטרסנטי זה קיים''. בכוונה השמטתי את המלה ''אני'' משום שלא ניתן, כפי שאתה טוען, לבטל את האני לטובת משהו ''גדול יותר'' גם משום ש''האני'' איננו ואם הוא קיים האני הוא אינטרסיו.
שוב, ציטוטים מפרקי אבות מאד מהנים לאיור, אבל לא בדיוק תורמים להבנה עמוקה יותר. |