| והאינטרס הוא של האו''ם ושל הערבים גם יחד. האו''ם דרך הארגון הגדול הזה, שהוא גדול מכל ארגון האו''ם לכל פליטי יתר העולם (UNHCR), הוא מעסיק גדול שנותן משקל וכוח לאו''ם. בכך האו''ם מבצר את נוכחתו במזרח התיכון לטוב ולרע, ובד''כ לרע. מעורבות זאת נותנת לאו''ם משקל גדול יותר בפעילות המדינית המתנהלת סביב הסכסוך.
הערבים מעוניינים לשמר את הסכסוך עד לנצחון הגדול. קיומה של ישראל היא סיבה להמשך המאבק. אבל בכורח העיתים נפגע לפעמים הרצון להמשיל ולהילחם רק בגלל שיראל נמצאת אל מול עינהם ולכן הם היו חייבים לשמר את ''בעיית הפליטים''. עם ה''בעייה'' הזאת הם יכולים לגייס המוני אנשים כתנועות פוליטיות וכמתגייסים לתנועות טרור, וגם להצדיק את המשך המאבק.
ישראל נמצאת המילכוד. אם היא תסכים ל'פתרון בעיית הפליטים' בשיטחה היא מייד תחדל להיות ''מדינת העם היהודי''. ואם היא לא תסכים, אז היא ''תהייה אחראית'' להמשך קיום הסיבות שגרמו לסכסוך וכמובן להמשכו. זה או רעל או חרב. מבחינת ישראל עדיך לא לבלוע את הרעל אלא להילחם בחרב עד שהמציאות הארורה הזאת תימחק. לצערי על אז אין סיכוי לשלום עם ערביי ארץ ישראל. |