  
  
  
|
 |
|
||
  טלו קורה מבין עיניכם |
|||
|
|||
אָכֵן עַיִן, פָּתַחְתָּ פֶּתַח נָדִיר לְהַחְלָפַת דֵּעוֹת אֲמִתִּית. הַרְשֵׁה לִי לְהַרְחִיב אוֹתוֹ: אֲנִי מַפְנֶה אוֹתְךָ לְמַאֲמָר שֶׁכָּתַבְתִּי דיון 1693 וּבוֹ אֲנִי מְפָרֵט אַרְבָּעָה מִקְרֵי-מִבְחָן שֶׁמַּמְחִישִׁים עַד כַּמָּה דַּק הוּא הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין הַנָּכוֹן אַךְ הַבִּלְתִּי-אֶפְשָׁרִי, לְבֵין הַפָּשׁוּט וְהַמּוּבָן מֵאֵלָיו. עַל-מְנַת לְהָקֵל עָלֶיךָ אָבִיא תַּקְצִיר: לִפְנֵי מִבְצָע חוֹמַת מָגֵן אִיְּמוּ עָלֵינוּ בִּמְאוֹת חַיָּלִים הֲרוּגִים; לִפְנֵי חִסּוּל אַחְמַד יָאסִין הִזְהִירוּ מִגַּל מְהוּמוֹת שֶׁיַּטְבִּיעַ אֶת הַמִּזְרָח הַתִּיכוֹן בְּדָם; עֶשֶׂר שָׁנִים עָמַד הָאוֹרְיֶנְט הָאוּס בְּלֵב יְרוּשָׁלַיִם מִבְּלִי שֶׁמֶּמְשְׁלוֹת יִשְׂרָאֵל הֵעֵזּוּ לָגַעַת בּוֹ, עַד שֶׁמִּשְׁטֶרֶת יִשְׂרָאֵל הִשְׁתַּלְּטָה עָלָיו בְּקַלּוּת וּלְלֹא מְהוּמוֹת; וְהַר־הַבַּיִת נִפְתַּח לִיהוּדִים לְאַחַר שְׁלֹושׁ שְׁנוֹת חֲסִימָה - וְשׁוּב - הַדָּבָר עָבַר בְּשֶׁקֶט מוֹפְתִי. לְלַמֶּדְךָ שֶׁלֹּא כָּל פַּעַם שֶׁחוֹשְׁבִים שֶׁמַּשֶּׁהוּ אֵינֶנּוּ אֶפְשָׁרִי, הַמַּחְשָׁבָה תּוֹאֶמֶת אֶת הַמְּצִיאוּת. מַדּוּעַ אֵין זֶה מַעֲשִׂי לְצַפּוֹת שֶׁמִּצְרַיִם תִּפְתַּח אֶת סִינַי בִּפְנֵי הָעַזָּתִים? כִּי הַמִּצְרִים יִתְנַגְּדוּ? כִּי מְקַבְּלֵי הַהַחְלָטוֹת בַּמַּעֲרָב יְסָרְבוּ לְהַפְעִיל לַחַץ עַל מִצְרַיִם? שְׁתֵּי הַהַשְׁעָרוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת סְבִירוּת בְּהֶחְלֵט, אַךְ זֹאת בִּתְנַאי שֶׁיִּשְׂרָאֵל לֹא תָּעֵז לְצַיֵּץ בַּכִּוּוּן. זאת בדומה לבדיחה שבה אלוהים מודיע שאין ביכולתו לסייע ליהודי פלוני עני, כיוון שהוא לא טורח אפילו לקנות כרטיס לוטו... הַנֶּהִי הַבִּלְתִּי פּוֹסֵק שֶׁיְּנַסֵּר בֶּחָלָל הָעוֹלָם, אוֹדוֹת עֲרָבִים אַכְזָרִיִּים וַעֲשִׁירִים בְּקַרְקַע, שֶׁמְּסָרְבִים לְשַׁחְרֵר אֶת אֲחֵיהֶם הָעֲרָבִים מִמָּצוֹר, צְפִיפוּת וְעֹנִי, לֹא יְשַׁכְנֵעַ יְשִׁירוֹת אֶת מְקַבְּלֵי הַהַחְלָטוֹת בַּמַּעֲרָב, אוּלָם אִם יְנֻסַּח נָכוֹן וְיֻבַּע בָּעָצְמָה וּבַתְּדִירוּת הַיְּעִילִים - הוּא יְדַבֵּר יְשִׁירוֹת אֶל מַצְפּוּנָהּ שֶׁל דַּעַת הַקָּהָל בְּאוֹתוֹ מַעֲרָב בְּדִיּוּק. וְאִם דַּעַת הַקָּהָל בַּמַּעֲרָב (שֶׁאֵינֶנָּה חַיֶּבֶת לְצֹרֶךְ הָעִנְיָן לְהַסְכִּים עִם מַצַּע מוֹלֶדֶת עַל כָּל סְעִיפָיו) תְּשֻׁכְנַע שֶׁהַמָּזוֹר לְחֹסֶר־הַצֶּדֶק הַמְּשַׁוֵּעַ מָצוּי בִּידֵי הַמִּצְרִים - אֵין סָפֵק שֶׁמְּקַבְּלֵי הַהַחְלָטוֹת בַּמַּעֲרָב הַדֶּמוֹקְרָטִי יֵאָלְצוּ לְשַׁנּוֹת אֶת מְדִינִיּוּתָם בְּהֶתְאֵם. הַאִם זֶה קַל? בְּוַדַּאי שֶׁלֹּא. הַאִם זֶה הִמּוּר בָּטוּחַ? גַּם לֹא. אֲבָל מַדּוּעַ לֹא לְנַסּוֹת? | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| טלו קורה מבין עיניכם |
|||
|
|||
למען השקיפות אציין כי מה שנכון או אפשרי הוא ענין סובייקטיבי לחלוטין. לעשות מה שנכון-זה מותרות. לעשות מה שאפשרי-זה אילוץ קיומי. איני בא להתווכח איתך אם היו צריכים לעשות את הפעולות שמנית קודם או אחר-כך. זה פשוט לא יהיה רציני. אך תסכים איתי כי ממשלות פועלות תמיד תחת אילוץ. פשוט אין זמן למותרות. יתכן שיבוא יום ונאלץ לגרש את מאות הרבבות של הפלסטינאים מעזה למצרים.ואז תוכל להזכיר לנו את הדיון הנוכחי. אך אין שום סיכוי שזה יעשה קודם שנאלץ לעשות את זה.דהיינו לא מה שנכון בזמן הנכון אלא מתי שזה אפשרי. ולרוב אפשרי זה מתי שהסכין צמודה לגרונך. בעולמנו האכזרי נסיונות מדיניים עולים ביוקר. לעיתים בכסף,לעיתים בחייאדם ולעיתים בחיי מדינה. דוגמאות: הסרבים ניסו להשתלט על רוב חלקי יוגוסלביה לשעבר וזה עלה להם ביוקר.הפקיסטנים מנסים מדי כמה שנים להשתלט על קשמיר וכל פעם חוטפים מההודים. ואפשר עוד להרחיק אחורה. גם מעשה ההתנחלות הוא סוג של נסיון. נסיון של קבוצה קטנה( בתחילה)להוליך עם שלם אחריה למעשה מסוים. האם זה היה נכון בזמנו? בעיני מעטים כן,בעיני הרוב -לא.עובדה ,רק אחוזים בודדים,הלכו אחריהם והתיישבו ביש''ע.מדינת ישראל והעם החי בה שילמו ביוקר על נסיון זה. לכן ,יש לבדוק,על ידי מי שיש בידו הכישורים לכך.אם הנסיונות שאתה מציע ראויים. לי אין את הכישורים לכך. סובייקטיבית איני חושב שהנסיונות ראויים. גמר חתימה טובה | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| טלו קורה מבין עיניכם |
|||
|
|||
פסיכולוגיה בגרוש | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תן לו שני גרוש |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| תן לו שני גרוש |
|||
|
|||
לא אמרתי גרוש אחד שלם אלא חלק מגרוש כידוע: ב--גרוש | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי