|
עשית סלט | |||
|
|||
לא הפרדתי באופן חד ובולט בין השלטן לבין העם. השלטון מחנך את העם על פי צרכיו והעם משרת את השלטון. הרודנות נותנת לעם את האידיאולוגיה כדי שההמון יתגאה במטורה שיש לו בחיים והוא מחזיר לעריצו אהבה ושירות. בכל עם החי תחת רודנות ישנם אלמנטים דמוקרטיים, זו אחת הטענות המרכזיות של התורה הדמוקרטית. המלחמות בין הערבים לא התחילו בגלל ישראל, אבל יתכן והן חלקן נסתיימו בגלל ישראל - יש להם אויב נוח יותר. האנטישמיות קיימת בכל המדינות, אבל במדינות המערב היא אינה תוצאה של תעמולה ממשלתית מכוונת. בבמדינות הערב - כן, זה חלק ממדיניות הממשלה. זה ההבדל הגדול. המותפי המצרי פרסם את דבריו ב''אל-אהרם'', שהוא שופר השלטון, לא באיזה עלון מחתרתי. הוא חייב את תפקידו לנשיא, ככל אנשים רמי דרג במדינה רודנית. הטלוויזיה המצרית, שהיא זרוע שלטונית, כמו שנהוג בכל מדינה רודנית, הפיקה את ''הפרש בלי ראש''. אתה לא יכול לחשוד בהם, שעשו זאת בניגוד לדעתו של הנשיא. מצרים מפעילה נגדנו באופן אקטיבי של הטרור הפלשתיני. מצרים עשתה תרגיל מבריק מבחינתה עם ''השלום'' - היא גם ממשיכה להשתמש בישראל כשק האיגרוף לחיזוק השלטון בבית וגם מקבלת מארה''ב סיוע למלחמה בטרור. היא גם מפיקה את סרטוני התעמולה בעד הג'יהאד המשודרים בטלוויזיה של רש''פ וגם נחשבת למדינה ''מתונה'' ראויה לאהדה ותמיכה במערב. בירדן הבעיה חריפה פחות, ירדן אינה מפעילה את הטרור ישירות נגדנו, אבל העוינות קיימת גם שם. אתה לא יכול לשפוט את המטרות של השלטון כמו זה המצרי על פי איך שהדברים נראים. האינטרס הוא אחד - מה שטוב לשלטון. אם למען האינטרס הזה הנשיא מגיע למסקנה, שכרגע הוא צריך לתמוך בפומבי בישראל נגד חיזבאללה - הוא יעשה זאת ללא היסוס. הכל בהתאם לאינטרסים, אבל שלום כן ואמיתי עם מדינה כמו ישראל - בלתי אפשרי מבחינתו. גם אם יש לשליטי ערב דרכים נוספות לשמור על שלטונם - על האויב החיצוני לא יוותרו. הם לא יכולים לחיות שלא במצב עוינות עם מישהו - ישראל הכי מתאימה למטרה הזאת. לומר לי, שאני קרוב בדעותיי לשוטי אוסלו - זה פשוט לא להבין את מה שאני אומר. אני הרי טוען, ששליטי ערב לא רוצים להשמיד אותנו לא בגלל איזה ''הסכם'' אווילי אלא בהתאם לאינטרסים שלהם. מה אתה כל כך מופתע? - מקיאוולי כתב על זה לפני 500 שנה! למרות זאת, אני לא ''סומך'' עליהם שהם ''יוודאו שישראל תמשיך להתקיים''. אני לא יכול לסמוך על זה שמכה אותי ללא הרף, שהוא לא יכה אותי יותר מדי חזק ויזמין אמבולנס כשצריך. אני גם לא נהנה להיות מוכה. יש לי כרגע עבודה לעשות, נמשיך בהזדמנות אחרת. (בנתיים, עיין ב''קורס בסיס''). | |||
_new_ |
עשית סלט | |||
|
|||
אינך אומר שום דבר שסותר את מה שאני אמרתי. אתה פשוט מסרב לקבל את ההכרה האסלאמית שבסוף הדרך שלהם אין ישראל במזרח התיכון. אתה מתעקש לומר שלדעתך קיומה של ישראל חיוני למדינות ערב מסויימות. ולמה הן צריכות את ישראל, כדי להסיט את ההמונים שלהם עליה. טענתי היא שבמדינות אלה זה מצב ביניים בו המדינות הערביות לא יכולות להשמיד את ישראל, ולכן האינטרס שלהן הוא לשמר את התעמולה האנטישמית. כלומר, מבחינתם הן חייבות לשמר את הפוטנציאל. קיומה של ישראל אינו מטרה בפני עצמה, אלא קיומה של ישראל הוא אמצעי של לית ברירה מבחינתן. ולכן מדינות ערב חייבות לשחק את המשחק המדיני הזה של הסתגלות לקיום ישראל, תוך שמירת התודעה של המטרה הסופית. ממשלת מצרים לא צריכה לחשוש מאופוזיציה פנימית בגלל קיומה של ישראל או אי קיומה, כי האופוזיציה הזו תתקיים עם או בלי ישראל ולממשלת מצרים יהיה קשה לטפל בה עם או בלי ישראל. לעיתים קשרים הכרחיים של ממשלת מצרים עם ישראל דווקא הם מייצרים רפלקס אנטי ממסדי במצרים. לכן הקשרים של מצרים עם ישראל מייצרים רק כאב ראש לשלטון שם, ולכן הם מגבילים אותם לפי האינטרס שלהם, בלית ברירה. מבחינתם אם לא היתה ישראל, אז הם היו מוצאים יעדים אחרים למלחמה: לוב, סודאן, תימן. הם כבר היו שם ויכולים לחזור לשם. זה מזכיר לי שתמיד אומרים לנו שכל עוד ישנם יהודים אז האנטישמים יכולים לחגוג. לכן אנטישמים לא רוצים בחיסול יהודים, כי אחר כך איך בדיוק הם ישנאו אותם?! אבל לדעתי אם היו נותנים לאנטישמים להחליט עכשיו אם ללחוץ או לא ללחוץ על כפתור ההשמדה, הם היו מעדיפים ללחוץ על הכפתור ואח''כ למצוא להם סיבות אחרות ומטרות אחרות לשנוא. מה שאמרתי לך שאל תהיה שאנן שקיומה של ישראל הוא אינטרס מצרי עליון, כדי שתוכל למצות את האינטרסים שלה בדרך הכי טובה. מצרים תסתדר בלעדינו. גם סוריה ועיראק. רק ירדן בבעיה, כי היא ממלאת פונקציה של ישות אחרת, פלסטינית, ולדעתי עתידה בחלוף השנים יקרב אותה למימוש הפלסטיניות שלה. ואז היא תהיה ככל המדינות באזור. | |||
_new_ |
אתה ממשיך לעשות סלט | |||
|
|||
לא תמצא אצלי מקום, שבו אני מכחיש את השאיפה האיסלאמית בהשמדת ישראל. נהפוך הוא: אני כתבתי מאמרים, שבהם ציטטי מאמנת החמאס ומדברי המנהיגות האסלאמית ברש''פ, בדיוק בנושא הזה. יש להבדיל בין האידיאולוגיה הלוחמנית שאותה מפתחים הרודנים למען חיזוק שלטונם לבין השאיפות האמיתיות שלהם, שאותם הם לא מגלים לעמם. לא כל אופיאום, שהרודן מחדיר להמונים, הוא בעצמו צורך. ההבדל בינינו, שאתה מתעניין רק באותו ''אופיאום'' ואני, בנוסף, מנסה להציץ להם אל מאחורי הקלעים. כנ''ל בעניין האנטישמיות בכלל. יש הבדל בין מי שהמציא את ''הפרוטוקולים של זקני ציון'' לבין האספסוף השיכור שביצע פוגרומים. זה לא נושא פשוט כל כך. יש מאמרים, שאני כתבתי בנושא הזה. יש סיבה מסוימת מדוע אתה לא מסכים לקרוא אותם? | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |