  
  
  
|
 |
|
||
  למיכאל: שלושה פרדוקסים מ- 1991 |
|||
|
|||
ראה בספרי ''עקרון השרידות'' עמ' 24 הנחה 5: ''...כשם שבריאותו של אדם ניזוקה בגלל צבירת עודף פחמימות ושומנים בגופו, כך צבירת אנרגית השרידות מפחיתה את תוחלת השרידות''. פרדוקס! וכן בעמוד 25: ''מסקנה:הכפלת צה''ל שהגדילה את סיכוי שירודתם של המנהיגים והמצביאים לשנים אחדות בלבד, לא רק סיכנה את שרידותה של מדינת ישראל אלא גם פגעה מאוד בשרידותם של אותם מנהיגים ומצביאים...'' פרדוקס! וכן ראה את מסקנה 20 בעמוד 39 ''הפרדוקס של המדינה''. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| אורי: הספר אמנם רב תובנות ומעניין וגם כתבתי עליו |
|||
|
|||
ביקורת נלהבת ב''ארץ הצבי''. 1) אבל בהתיחסות הראשונה אתה מדבר על צבירת אנרגיית יתר המביאה לנזקים, ולא על פעולה שרידותית. מדובר שם בניהול מוטעה ובזבזני של משאבים, ולא בפעולה שרידותית ישירה. 2) בהתייחסות השנייה אתה מדבר על קונפליקט בין שרידות המנהיג ושרידות המדינה או האירגון. בסופו של דבר, אתה גורס, אם המדינה נפגעת, הרי נפגע גם המנהיג. אך אין כאן הבנה ש*פעילות* שרידותית ישירה עשוייה לפגוע מיידית בשרידות הנוקט בה. להפך, אתה הרי מטיף לפעילות שרידותית ישירה במירב העוצמה ובאופן כמעט בלעדי. אתה מניח יחס לינארי בין פעילות מוכוונת שרידות והשגת התוצאה המקווה - שרידות. 3) בהתייחסות השלישית אתה כותב: ''הפרדוקס של המדינה: התכלית של המדינה היא להבטיח את שרידות תושביה, בעיקר באמצעות התקשורת האינטליגנטית שביניהם ובאמצעות שכלול האינטליגנציה, שהיא כאמור, אמצעי השרידות העיקרי של המין האנושי. המדינה מנסה להגיע לתכלית הזאת (שרידות. מ.ש.) באמצעות החלטות המגבילות את התקשורת האינטליגנטית של אזרחיה, והמאיימות לכן על שרידותן''. א) ברם, מדוע הגבלת התקשורת האינטליגנטית נעשית למטרת שמירה על שרידות התושבים? הרי זו הנחה שרירותית ומוזרה. אולי הגבלה כזו מבוצעת למטרת שמירה על אינטרסים של קבוצת כוח זו או אחרת, או למטרות אחרות ככל שתהיינה. ב) אתה מדבר על תקשורת אינטליגנטית, בעוד הסתה, המרדה, או סתם דבר תועבה אינם בהכרח תקשורת אינטליגנטית, ויכולים אכן לפגוע בטובת האזרחים. אינך מגדיר מהי תקשורת אינטליגנטית, והרי הגדרה כזו הינה חשובה דווקא כאן. ג) מדבריך עולה כי למטרת שרידות האזרחים מגבילה המדינה תקשורת אינטליגנטית, והרי הדבר לא מתקבל על הדעת. זאת ועוד, גם המונחים עמומים בשעה שלצורך הבנה נידרש כאן דווקא דיוק והבהרה. איזה סוג מדינה? כל מדינה באותה מידה מגבילה תקשורת אינטליגנטית? מהי תקשורת אינטליגנטית, ומה היא תקשורת לא-אינטליגנטית? ככל שמינוח עמום יותר, כך קל יותר לנסח בעזרתו הנחות הנראות הכרחיות תמיד, אבל אפילו ניסוח זה כאן אינו נראה מסתבר, ו''פרדוקס המדינה'' הזה נראה מוזר ושרירותי. ד) לא עולה מכאן שהמדינה חותרת להשרדות באופן המכשיל את השרדותה, אלא שאתה קובע כי ''כך מרעה המדינה, בכל נקודת-זמן, את המצב של רוב אזרחיה - התכלית של חלק מהחלטותיה אלה אינה שרידות המדינה, אלא האושר של מקבלי ההחלטות''. יוצא ששוב אתה מתאר כאן קונפליקט שרידות בין שני גורמים - שרידות כלל המדינה ושרידות כמה מנהיגים המכשילים את מדינתם. אבל, וחשוב מכך, גם אילו היה ספרך כליל שלמות, ותרומת ענק, לפי כל קריטריון בנושא, גם אז אין הדבר מקנה ליוצר, אפילו יהיה יוצר ענק, זכות לנכוס בשלב מאוחר יותר של עבודות אחרים מבלי להזכירם. אכן, בחברות טוטליטריות היו יוצרים אשר בעקבות מפעל גדול בשלב ראשוני, קבלו זכות להפקיע לעצמם בהמשך עבודות אחרים, תוך העלמת אותם אחרים. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי