|
ישראל אשמה כמובן. למה אתה שואל?
הרי אם ישראל לא היתה קיימת אז לא היתה מלחמת של''ג.
וביתר הרחבה: הפתח בסוף שנות ה-70 תחילת שנות ה-80 החל להתארגן כצבא לכל דבר במסגרות מחלקתיות, פלוגתיות וגדודיות, חילק גזרות ונערך להמשך מלחמת ההתשה נגד ישראל מגבול הצפון. ממשלת לבנון השסועה והחלשה לא יכלה או לא רצתה להתערב בענייני דרום לבנון. זה פיצל את החברה הלבנונית למאבק פנימי חריף, שנמשך עד היום. אז זו היתה מיני-מלחמה והיום יש יותר פתח לתהליכים פוליטיים פנימיים. אבל אז הנוצרים חשו מאויימים מול השינויים והפגיעה במעמדם, בעיקר מאז שפלשה סוריה ללבנון ב-1975.
במצב דברים זה גבול הצפון התחמם עד להשגת הפסקת אש זמנית בין הפתח לישראל (שהושג ביוני 1981). למרות הפסקת האש שוגרו מספרקטיושות ע''י הפתח והארגון המשיךאת הטרור חו''ל שלו. התנקשות ארגון אבו-נידאל בשגריר בלונדון היתה רק עילה לפתוח במלחמה נגד הפתח, שהלך והתחזק והיווה איום ביטחוני על הצפון.
כלומר, המלחמה פרצה בכלל ללא קשר לחזבאללה והחזבאללה לא קם בתגובה למלחמה. החזבאללה נגרר או ניצל את המלחמה כדי לעשות נפשות למעמדו הפנימי בלבנון ע''י הצטרפות למלחמה נגד ישראל. בתוך כך הם השיגו הישגים נאים בלבון, שידרגו את מעמד השיעים שם וזכו להקים מפלגה פוליטית עם בסיס איתן. אני משוכנע שהמלחמה הזאת עזרה להם, כי הם קודם כל הצטיירו כמגיני ה''אומה הערבית'' מפני ה''תוקפן הציוני''. ואילו כיום התחדשות המלחמה רק תזיק להם, כי פורמלית אין יותר צבא סורי בלבנון (לזיכרוני נותרו רק אנשי מודיעין שממשיכים להיות מחוברים לעולם הפשע, לשיעים ולכוחות סונים קיצוניים), ויותר ויותר לבנונים, כולל שיעים, כמהים לחזרת לבנון למעמדה בשנות ה-60 כ''שוויץ של המזה''ת''. |
שאלה
